דוד לוי ראוי להיות נשיא מדינת ישראל

שנת 89', העיר הדרומית דימונה. אני בן 14 ועוקב בשקיקה אחר מערכת הבחירות לראשות העיר. מצד אחד ראש העיר באותם ימים אלי הללי ז"ל, שנחשב לאישיות פוליטית חזקה מאוד. מולו התמודד גבי ללוש ז"ל, שנפטר לפני מספר שנים. שבוע לפני יום הדין דוד לוי, האיש הכל יכול של הליכוד באותם ימים, הגיע לכנס בחירות. הוא ניצב על הבמה בלב המרכז המסחרי בדימונה ושלהב את המון.
שי מלול | יום שבת - 24/03/18 - 12:08
שי מלול שדרן רדיו אשדוד אונליין

גבי ללוש היה "התאום" של לוי. אותה קומה, אותה בלורית שיער לבנה, אותם משקפיים. גם חיתוך הדיבור היה דומה להפליא. לוי הפציר בתושבי דימונה להצביע עבור ללוש, ואכן בחלוף שבוע נרשמה רעידת אדמה של 7.8 בסולם ריכטר, כשללוש הדיח את הללי ההמום. אני לא אשכח לעולם את אותו נאום של לוי, ומאז עקבתי אחר הקריירה הפוליטית שלו בעניין רב.

גם היותו מרוקאי, "אחד משלנו", בימים בהם לא היו כוכבים רבים מעדות המזרח בפוליטיקה הארצית, הפכה את לוי לאהוב בצורה בלתי רגילה בעיירות הפיתוח. כשהוא נפגע, כולם נפגעו אחריו, כשהוא ניצח כולם בכו מהתרגשות, כשהוא הפסיד כולם הזילו דמעה חרישית.

למרבה הצער, דוד לוי נשכח בעשור האחרון. הוא חזר לבית שאן, ופרש לביתו לאחר שהבין כי כבר לא יזכה לקבל את מה שחלם להיות, נשיא מדינת ישראל. אין ראוי ממנו לתפקיד הממלכתי הזה. עם כל הכבוד לרובי ריבלין, שמנסה להיות "רובי עממיקו", הפער בינו לבין לוי באהדת הציבור, בסגנון ובעממיות, הוא כמו המרחק מתל אביב לבית שאן. ריבלין נבחר בגלל פוליטיקה קטנה, לוי נשאר בבית כי הכבוד שלו לא נתן לו להתעסק בגועל נפש הפוליטי, להתחנן בפני החרדים, אנשי הימין והשמאל שיצביעו עבורו. לוי לא הפסיד, המדינה היא זו שהפסידה נציג אותנטי שיכל גם לעשות דברים גדולים בזירות הכי חשובות.

בשבוע שעבר נעשה צדק מסוים סביב דוד לוי. שר החינוך נפתלי בנט בישר כי לוי יקבל את פרס ישראל בתחום החברה. לוי חזר לכותרות, כל התקשורת עטה עליו ופרגנה לו. אותי זה לא הרשים, אומנם לוי הכי ראוי לקבל את הפרס החשוב הזה, אבל הוא ראוי ליותר מזה. למראה הצער הוא כנראה כבר עבר את הגיל להתמודד על הנשיאות הבאה, לא נראה לי שיש לו את הכוחות לכך. מדובר בעוד שלוש שנים, לוי יהיה בן 83. הלוואי ואתבדה.

דוד לוי אמר לאחר שהתבשר על קבלת הפרס: "לאורך כל הדרך הציבורית התמודדתי בעשרות מאבקים קשים בתחום החברתי, החיים לא פינקו אותי. התחום החברתי יקר לכולנו, והעובדה שוועדה העמידה את זה בראש סדר היום, זה דבר גדול מבחינה חברתית, וישפיע גם בתחומים נוספים". עוד הוא אמר: "אני זוכר ימים קשים של מעברות ומצוקת דיור. הקרקע לא הייתה בשלה מספיק כדי להבין את חשיבות הדברים, ואני נאבקתי על מה שלי היה ברור כמובן מאליו. ידעתי שאסור להיכשל, כי כישלוני היה בולם צמיחה של דור מנהיגות צעיר בעל פוטנציאל אדיר. מי יודע כמה כוחות ומוחות חשובים אבדו לנו במהלך השנים, בגלל חוסר רגישות. אני מילאתי את חובתי. זה היה קשה מאוד ומלווה במאבקים למה שמכונה היום 'לשבור את תקרת הזכוכית".

אי אפשר היה להגדיר את העשייה של דוד לוי לאורך השנים טוב יותר. רק שיהיה בריא וימשיך ליהנות מילדיו ונכדיו.