קשישה בת 81 עברה בדיקת חוקן ונפטרה בשל קרע במעי הגס

קשישה בת 81 הגיעה לרופאת המשפחה שלה בקופת חולים כללית עם תלונות על כאבי בטן ועצירות. רופאת המשפחה המליצה לבצע חוקן בריום, בדיקה הנחשבת לבטוחה, אך מייד אחריה הקשישה חשה ברע, מצבה הרפואי הידרדר והיא נפטרה כתוצאה מקרע במעי הגס. בימים אלה הוגשה תביעת נזיקין בהיקף של 2 וחצי מיליון שקל
שי מלול | יום שלישי - 20/03/18 - 12:38
קשישה בת 81 עברה בדיקת חוקן ונפטרה בשל קרע במעי הגס

חוקן בריום הינה בדיקה רפואית שנעשית באמצעות החדרת תמיסת מלחי בריום למעי הגס, על מנת להדגים ולשקף את מצב דרכי העיכול באמצעות קרני רנטגן, וזאת בכדי לאתר בעיות כמו דלקות, היצרויות, חסימות, גידולים ועוד.

במהלך הבדיקה הרופא מחדיר לגוף תמיסה סמיכה של מלחי בריום שמשמשת כחומר ניגוד, ועוקב אחר מעבר החומר בגוף במכונת שיקוף רנטגן, המעובד דיגיטלית ומאפשר הקלטת וידאו או צילום תמונות סטילס. הבדיקה נעשית על ידי רופא רדיולוג, בסיוע רנטגנאי.

אל הבדיקה הגיעה קשישה בת 81, כשהיא מלווה בבתה. על פי התביעה, הרופא המטפל לא רצה לבצע את הבדיקה, שכן טען כי הקשישה "מלוכלכת", ובתה נאלצה לנקות אותה. עוד נטען בתביעה, כי האחות שקיבלה אותן דיברה אליהן בגסות ובצורה מזלזלת, ורק דאגה לכך שהקשישה לא תלכלך את שולחן הטיפולים.

לדברי עו"ד רן שפירא, שהגיש את התביעה בשם המשפחה, לאחר שבתה ניקתה את אמה המנוחה, הוחל בביצוע הבדיקה עם חומר ניגוד כפול, וזאת מבלי שניתנו לקשישה ולבתה הסברים כלשהם על אופן ביצוע הבדיקה, על תופעות לוואי אפשריות או על הסיכונים הכרוכים בביצועה. כמו כן טוען עו"ד שפירא, שהקשישה לא הוחתמה על טופס הסכמה כלשהו טרם ביצוע הבדיקה.

ממצאי הבדיקה, שנוסחו ע"י הרופא המטפל, כללו בין היתר את הביטוי "הכנה לקויה, תוכן צואתי בקולון". לאחר ביצוע הבדיקה, התיישבה הקשישה עם בתה בבית קפה, אך כבר בשלב זה דיווחה שאין לה תיאבון. כששבה לביתה חשה הקשישה עייפות וחוסר תיאבון, והחלה לשלשל חומר לבן. כששכבה החלה לרעוד, ובתה ששהתה ליד מיטתה כיסתה אותה בשמיכה.

לקראת 22:00 באותו ערב, התקשר בעלה של הקשישה לבתם, ודיווח לה שהאם לא חשה בטוב. הבת הגיעה לבית הוריה, ולאחר שראתה את אמה במצב לא טוב, טלפנה למוקד "ביקור רופא" של שירותי בריאות כללית. מהמוקד נמסר שצריך להמתין זמן רב לרופא מאחר שהוא עסוק, ושאם המקרה דחוף, כדאי להזמין אמבולנס.

לקראת 1:30 בלילה הוזמן אמבולנס לבית הקשישה, ולאחר בדיקת הפרמדיקים הוזמנה ניידת טיפול נמרץ. בבדיקת הפרמדיקים נרשמה אפאתיות של הקשישה, בחילות, הקאות ולחץ דם נמוך. במהלך הנסיעה באמבולנס הקשישה ירקה גושי דם שחורים מפיה, ואחד הפרמדיקים מסר לבתה כי ככל הנראה מדובר בדימום מהקיבה, ועקב כך הזמין ניידת טיפול נמרץ.

הקשישה התקבלה לבית החולים בשעה 2:07 כשהיא מחוסרת הכרה. היא הופנתה לCT- בטן, ונאלצה להמתין זמן רב לביצוע הבדיקה. ההוראה לבדיקת CT ניתנה בשעה 3:40, אך הבדיקה בוצעה רק בשעה 5:00.

בדיקת ה-CT הדגימה אוויר חופשי רב סביב הרקטום, וברקטום תוכן בריום. הוחלט שהקשישה תעבור ניתוח ברקטום, ובאבחון טרום ניתוח נכתב: התנקבות של המעי הגס.

לאחר הניתוח אושפזה הקשישה במחלקת טיפול נמרץ במצב קשה. מהתיק הרפואי עולה כי אין התייחסות למצבה של הקשישה יום לאחר הניתוח, ומבדיקת כירורג שבוצעה לאחר הניתוח עלה, כי הפרפורציה שנמצאה באבחון לא תוקנה בניתוח. כעבור שלושה ימי אשפוז נפטרה הקשישה, אך לדברי עו"ד שפירא סיבת הפטירה אינה מצוינת בתיעוד הרפואי.

בתביעה שהוגשה מטעם עזבונה של המנוחה, נטען כי מותה נגרם עקב מחדל ורשלנות הצוות הרפואי בקופת חולים כללית ובבית החולים.

בין היתר, נטען כי צוות קופת החולים לא הדריך את המנוחה איך להכין את גופה לבדיקה, ולא שקל שלא לבצע את הבדיקה מכיוון שלא הגיעה מוכנה. עוד נטען, כי למנוחה לא ניתנו שום הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה והסיכונים שלה, תופעות הלוואי וכו', לא החתימו אותה על טופס ביצוע הבדיקה, וגרמו להתנקבות המעי הגס במחדליהם.

לגבי בית החולים בו טופלה הקשישה, נטען כי הצוות הרפואי לא פעל למניעת התדרדרות נוספת במצבה של המנוחה טרם פטירתה, התעכב בביצוע בדיקת CT ולפיכך חל עיכוב בניתוח, לא תיקן את הפרפורציה במהלך הניתוח, ערך רשומה רפואית לקויה, ולא נקט באמצעי הזהירות המתבקשים במקרה זה.

לתביעה צורפו שתי חוות דעת רפואיות, בתחום הרדיולוגיה ובתחום הכירורגיה. חוות הדעת הרדיולוגית ניתנה על ידי ד"ר צביקה דושניצקי, שקבע כי נוכחות אוויר ברטרופריטוניאום (איזור הנמצא בחלקה האחורי של הבטן שאינו מוקף בקרום הצפק) משמעותה אחת: התנקבות המעי הגס במהלך הבדיקה. לדבריו, התנקבות המעי הגס גרמה לזליגת חומר ניגוד (בריום), כמו גם לזליגת תוכן מעי וחיידקים צואתיים לחלל הבטן.

בתביעה נטען לנזק מיוחד שנגרם למשפחה בגין אובדן תמיכה ושירותי אם ורעיה, והוצאות קבורה, מצבה ואבל. עוד נטען לנזק כללי, בשל אובדן תמיכה ושירותי אם לעתיד, כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים ופגיעה באוטונומיה, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, עד 2.5 מיליון שקלים.







אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]