אין מתנה גדולה יותר שהיינו מבקשים לקבל, לרגל הוצאת גיליון ה-700 של "המגזין אשדוד", מזו שהתבשרנו לפני מספר ימים. ממשאל שהתקיים בשבועות האחרונים בין מספר אנשי פרסום ועיתונות ברחבי הארץ, נבחרו כמה וכמה מקומונים כטובים והאיכותיים ביותר במדינה. העיתונים נבחנו באיכות הכתבות, רמת אמינותן, הסיפורים הבלעדיים וכן איכות הנייר והתפוצה של כל מקומון ומקומון. העיתון שלנו נבחר להיות בנבחרת המובילה, לצד מספר מצומצם של מקומונים מרחבי הארץ, ועובדי המערכת התרגשו מאוד לאחר שקיבלו את הנתונים האלה לידיהם.
בכלל, העיתון שאתם מחזיקים ביד הוא ללא ספק חלק מההיסטוריה של התקשורת המקומית בעיר הנמל. לא כל יום עיתון מקומי חוגג הוצאת 700 גיליונות, כל אחד מהם מקצועי, מרשים, מהודר, עם איכויות שלא רואים כל יום בזירת התקשורת המקומית. באשדוד קמו וצצו מקומונים כמו פטריות אחרי הגשם, חלקם הלכו לעולמם באותה מהירות שהונחו בדוכני העיתונים ברחבי העיר. חלקם היו בעלי אינטרסים ברורים ושקופים ולכן לא זכו ל-100 ימי החסד שכל עסק מבקש מהציבור עם תחילת עבודתו, חלק לא היו מקצועיים בעליל, חלק הודפסו על נייר שאינו מכבד את הקוראים וחלק פשוט "נחנקו" כלכלית במציאות הלא פשוטה בארץ בכלל ובעולם התקשורת בפרט.
עיתון "המגזין" לא רק שצלח בשלום את העשור הראשון לפעילותו, אלא בחלק מהשנים אפילו היה רווחי כלכלית, דבר שאינו מובן מאליו כלל וכלל בעולם התקשורת. זה רק מסביר שהעיתון מנוהל כלכלית ומקצועית בצורה נכונה ומבוקרת.
בעיתון שלנו יש צוות עובדים מדהים, כולם כמשפחה אחת. ממנכ"לית העיתון יהודית ויצמן, דמות מקצועית מאין כמותה שמנהלת את הצד הפיננסי והפרסומי בעיתון ביד רמה, דרך סוכנות הפרסום המסורות, הגרפיקאים המקצועיים, אנשי המזכירות וכמובן צוות הכותבים איתם אני עובד בהרמוניה מופלאה. מדובר בגלריה של אנשים שכל אחד מהם מגיע לעבוד בהתלהבות גדולה וברצון לשפר ולייעל את המערכת מגיליון לגיליון, ועל כך אני מוקיר להם תודה מכל הלב.
הגעתי לעיתון "המגזין" לפני חמש שנים לערך, לאחר שעבדתי ב-10 כלי תקשורת שונים ב-20 השנים האחרונות. לאורך כל הדרך "חונכתי" מבחינה מקצועית שרק סיפור נוטף דם, עם כותרות מאירות עיניים ומילים פרובוקטיביות עושות את העבודה. "הציבור צמא לדם, אתה צריך לספק לו את המנה השבועית", נאמר לי פעם אחר פעם ע"י מעסיקיי לאורך העשייה העיתונאית שלי. ואכן, ידעתי לספק את הסחורה ולחפש את הסיפור בכל מחיר, גם אם ידעתי שיש נפגעים בדרך.
בתקופה בה אני עורך את החדשות בעיתון "המגזין" התמתנתי ואני ממש לא מצטער על כך. אחד מבעלי העיתון ג'קי בן זקן, תמיד אמר לי: "אתה יכול לעשות עיתון טוב גם מבלי שתגרום עוול לאנשים. יש מאחוריהם אישה, ילדים ומשפחה". המשפט הזה נחרט היטב בתודעה שלי, ואני לומד שבוע אחר שבוע שאפשר לעשות עיתון מעניין גם בדרך אחרת, רגועה ומתונה יותר. לא מתלהמת.
אני מאחל לכל משפחת "המגזין" חג שמח, זהו בהחלט יום חג בו צריך להביט אחורה בסיפוק רב ובאותה נשימה להפנות מבט אל העתיד, בתקווה שנוכל לקדם יותר ויותר את המוצר התקשורתי המיוחד והאיכותי הזה.
שבת שלום!
