במסגרת מאמצי משטרת ישראל להגנה על מוסדות פיננסיים וחשבונות בנק של אזרחים נורמטיביים מפני פגיעות באמצעות הרשת, נעצרו היום מספר חשודים בחשד שביצעו הונאת 'פישינג' כלפי מוסדות פיננסיים בישראל.
יחידה הסייבר של להב 433 עצרה אמש 4 חשודים לחקירה באזהרה בחשד לביצוע עבירות של הונאה בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן עבירות נוספות.
החקירה מתנהלת ביחידת הסייבר בלהב 433 ובליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
על פי החשד עולה כי המעורבים שלחו מסרונים לטלפונים הסלולאריים של בעלי חשבונות במוסדות פיננסים ובהן התבקשו ללחוץ על קישור שצורף להודעה על מנת שיוכלו לעדכן את פרטיהם האישיים.
לאחר שהקורבן נכנס דרך הקישור המצורף הוא הוא היה מנותב לאתר המתחזה להיות של אותו מוסד שם התבקש להזין את פרטיו האישיים. בשלב הזה כל המידע היה עובר לחשודים אשר ניצלו זאת לצורך ביצעו עבירות פליליות.
עם מעצרם של החשודים, ערכו חוקרי יחידת הסייבר חיפוש לשם תפיסת אמצעי אחסון דיגיטאליים ומיצוי הראיות הנדרשות לגיבוש החשד.
המלצות משטרת ישראל, למניעת קורבנות רשת, בעבירת 'פישינג':
? יש לשים לב לזהות השולח.
? אם קבלתם מסרון חשוד המבקש לעדכן פרטי תשלום, לעיתים יש לוודא מול החברה השולחת.
? בכל מקרה בו יש ספק, מומלץ להיכנס לאתר החברה מחדש, בדרך המקובלת באמצעות הדפדפן ולא באמצעות הקישור שהתקבל בהודעה.
? יש לשים לב לשורת הכתובת בדפדפן ותשומת לב לכתובת האתר (לעיתים יכולה להיות כתובת נחזית אפילו בשינוי של תו אחד).
? יש לשים לב האם האתר מאובטח. באתר מאובטח בדרך כלל מופיע סמל של מנעול ירוק וכתובת האתר מתחילה באותיות https.
? יש לזכור שפרטי הלקוח/המשתמש הם קבועים עד אשר הלקוח מבקש מיוזמתו לבצע שינוי ככל שיהיה.
