המשפחה היא המסגרת הטבעית להתפתחותם ולרווחתם של כל בני המשפחה ובייחוד של הילדים שבה. היא ניצבת על ערכי האהבה, הסולידריות והאחריות. היא יסוד מהותי בחברה, ומהווה מציאות חינוכית, תרבותית, אזרחית, כלכלית וחברתית. בישראל מצוין יום המשפחה בל' בשבט, בעקבות תאריך מותה של הנרייטה סאלד, שהקימה את ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות, וכונתה "אם הילדים".

המבוגרים בינינו זוכרים את יום המשפחה בשמו הקודם, "יום האם", אלא שבסוף שנות השמונים עם פריצת המהפכה הפמיניסטית בישראל החלה ישראל להתיישר לפי המנהגים בחו"ל, ויום האם הפך בהדרגה ליום המשפחה. לרגל יום המשפחה שחל היום (יום חמישי) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נתונים על המשפחה הישראלית. מקור הנתונים הוא סקר כוח אדם משנת 2016, והנתונים כוללים את כלל משקי הבית, פרט למשקי בית בקיבוצים, במוסדות, במעונות סטודנטים ובקרב הגרים מחוץ ליישובים (בדווים בדרום).

על פי פרסומי הלמ"ס, מספר המשפחות בישראל בשנת 2016 נאמד בכ-2.02 מיליון, מהן כ-1.61 מיליון משפחות שבראשן עמד יהודי (כ-80%). המגורים במסגרת משפחה גרעינית הם הנפוצים ביותר. בסקר נשאל נציג משק הבית על אורח החיים העיקרי מבחינה דתית של בני המשפחה. בקרב המשפחות היהודיות 46.5% השיבו "חילוני, 25.9% – "מסורתי", 11.9% – "דתי", 2.2% – "דתי מאוד", 10.2% – "חרדי" ו-3.1% – "אורח חיים מעורב".

מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות, בדומה לשנים האחרונות. כ-2.68 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ-92%), והיתר התגוררו עם הורה אחד בלבד. המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 למשפחה עם ילדים בגיל זה, עמד בשנת 2016 על 2.42.

בעשירון התחתון משקי הבית עם ילדים בני פחות מ-18 מהווים 65.3% מסך משקי הבית וככל שהעשירון עולה, שיעור משקי הבית עם ילדים יורד. בעשירון העליון ל-81.6% מהמשפחות אין ילדים, ל-14.9% יש עד שני ילדים ורק ל-3.5% יש שלושה ילדים ויותר. ככל הנראה הנתון הנמוך של אחוז הילדים בעשירון העליון נובע מכך שמדובר בין היתר באנשים מבוססים, בני 50 ויותר, שהילדים שלהם הם בני 18 ומעלה.

ב-2016 היו כ-123 אלף משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 (כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17). בראש כ-90% מן המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 עמדה אישה. ביותר ממחצית (58%) מהמשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה היה הורה גרוש/ה, בכ-18% – רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות), בכ-15% -נשוי/אה אך חי/ה בנפרד וביתר אלמן/ה – 9%. בשנת 2016 היו 21.1 אלף אימהות רווקות חד-הוריות לילדים עד גיל 17, שהן כ-19% מהאימהות החד-הוריות עם ילדים בגיל זה.

ומה אצלנו? באשדוד, העיר החמישית בגודלה, 55.8 אלף משפחות. 24.6% מהמשפחות הן ללא ילדים (קרוב לממוצע הארצי שעומד על 24.9%). קרוב למחצית מהמשפחות, 44.7%, הן משפחות עם ילדים עד גיל 17. ממוצע הנפשות למשפחה האשדודית הוא 3.59. אחוז המשפחות החד הוריות באשדוד אף הוא קרוב לממוצע הארצי, 5.9% משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 (6.1% בממוצע הארצי).

כמה זה עולה לנו?

בשנת 2016 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בחודש, כך על-פי נתוני הלמ"ס, הייתה 19,118 שקלים בחודש. ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה פי 1.3 מההכנסה של משק בית ללא ילדים (21,917 שקלים לחודש לעומת 16,838 שקלים לחודש, בהתאמה).

בתחום ההוצאות נמצא כי בשנת 2016 ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משקי בית בישראל הייתה 15,805 שקלים. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (18,744 שקלים ו-13,411 שקלים, בהתאמה). אחוז ההוצאה על מזון מסך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית עם ילדים מעט גדול יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים – 17.2% בהשוואה ל-16.1%, בהתאמה.

משקי בית עם ילדים מוציאים יותר מפי שניים מההוצאה של משקי בית בלי ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור (2,752 ש"ח, שהם 14.7% מסך ההוצאה, לעומת 1,129 ש"ח, שהם 8.4% מסך ההוצאה, בהתאמה).

ההוצאה של משקי בית עם ילדים על סעיף החינוך עמדה על 1,587 ש"ח. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים – 472 ש"ח (שהם 29.8% מסך ההוצאות לחינוך), על חוגים ושיעורי עזר- 321 ש"ח (20.2%) ועל צהרונים- 154 ש"ח (9.7%). במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות מסך ההוצאות לתצרוכת נמוך יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים (4.7% לעומת 6.8%, בהתאמה).

עוד פורסם כי במשקי בית עם ילד אחד או שניים אחוזי הבעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת (למעט ממיר דיגיטלי וקונסולת משחקים) גבוהים יותר מאשר במשקי בית עם שלושה ילדים ויותר. ל-83.4% ממשקי הבית עם ילדים יש מחשב בבעלותם ו-77.2% מנויים לאינטרנט, ואילו במשקי בית ללא ילדים ל-73.8% יש מחשב בבעלותם ו-73.9% מנויים לאינטרנט. אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלוויין נמוכים יותר במשקי בית עם ילדים מאשר במשקי בית ללא ילדים. כמו כן, ככל שיש יותר ילדים במשק הבית, כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לוויין קטנים יותר. ל-95.2% ממשקי הבית עם ילדים יש יותר מטלפון נייד אחד, לעומת 60.3% בלבד במשקי בית ללא ילדים. ל-81.8% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 60.9% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.

דגמי המשפחה בחברה המשתנה

כיום המשמעות של מושג המשפחה היא משהו הרבה יותר רחב וגמיש. גם במשרד החינוך הבינו את זה, והוציאו הנחיות מסודרות לגננות ולמורות לגבי המודלים החדשים של משפחות: חד-הוריות, חד-מיניות, ילדים שהסבא ו/או סבתא מגדלים אותם, ילדים מאומצים ועוד שילובים. "השינויים בתא המשפחתי בעשורים האחרונים הולכים ומתרחבים והם מהווים חלק ממגמות רחבות יותר של שינויים חברתיים ותהליכים, שבמרכזם נטילת אחריות הפרט על חייו", כותבת באתר משרד החינוך אורה גולדהירש, פסיכולוגית התפתחותית ורכזת היחידה לטיפול בפרט ואוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים באגף לחינוך קדם יסודי. "קיימת עדות לכך שיש ירידה משמעותית בהתערבות גורמים מוסדיים בחברה על התהוות והתנהלות המשפחה: זוגות בוחרים סגנונות שונים של טקסי נישואים או רישום, יש ירידה באחוז הזוגות המחליטים להינשא לשם הקמת משפחה ובנוסף לכך, התקדמות המדע וטכנולוגיות פריון שונות הרחיבו את האפשרויות להורות ולגיוון בדגמי המשפחות. גם בחקיקה מסתמנים שינויים במעמדן של משפחות מסוגים שונים: מעמד חוקי של ידועים וידועות בציבור ושל זוגות שבחרו לא להינשא באופן רשמי כלשהו, התרת אימוץ בחו"ל ליחידים ולזוגות חד מיניים (נשים וגברים), אישור הליכים של הפרייה חוץ גופית גם לנשים יחידות, הסדר פונדקאות ושינויים נוספים בחקיקה, היוצרים מציאות חברתית חדשה. שיעור הגירושים בחברה אף הוא עולה, דבר המוביל לריבוי משפחות מורכבות, הנוצרות מקשרים חדשים שלאחר גירושים, בין אם בנישואים או במגורים משותפים".

המגמות החברתיות החדשות העלו את מספרם של דגמי המשפחה, שאינם במתכונת המסורתית, שבהם גדלים ילדים. הדוגמאות שהוצגו הן רק חלק מתוך קבוצה מגוונת של משפחות הנקראת כיום בשם כולל: "משפחה חדשה", או: "משפחה אחרת", שאינן מיוצגות במודל הקלאסי של שני הורים: אב ואם, המגדלים את ילדיהם הביולוגיים תחת קורת גג אחת בשיתוף מלא. במקביל למגמות החדשות, אנו עדים לאורך השנים לשימורן של משפחות מורחבות רב דוריות בעיקר בחברה הערבית ואף בקרב אוכלוסיית העולים. בחלק ממשפחות אלה – גידול הילדים הוא משימתם העיקרית של הסבים, ובמקרים רבים הסבתא היא הדמות המרכזית והמשמעותית לילדים. חשוב להדגיש כי בכל הקהילות החיות בישראל, המסורתיות והחדשות, יש למשפחה מקום מרכזי בהגדרת זהות וכדרך חיים. אופי המשפחה ומרכיביה שונים, אך הילדים החיים בה גדלים בתחושת שייכות.

אורה גולדהירש, פסיכולוגית התפתחותית ורכזת היחידה לטיפול בפרט ואוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים באגף לחינוך קדם יסודי: "קיימת עדות לכך שיש ירידה משמעותית בהתערבות גורמים מוסדיים בחברה על התהוות והתנהלות המשפחה: זוגות בוחרים סגנונות שונים של טקסי נישואים או רישום, יש ירידה באחוז הזוגות המחליטים להינשא לשם הקמת משפחה ובנוסף לכך, התקדמות המדע וטכנולוגיות פריון שונות הרחיבו את האפשרויות להורות ולגיוון בדגמי המשפחות. גם בחקיקה מסתמנים שינויים במעמדן של משפחות מסוגים שונים"

על פי נתוני הלמ"ס במשקי בית עם ילד אחד או שניים אחוזי הבעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת גבוהים יותר מאשר במשקי בית עם שלושה ילדים ויותר. ל-83.4% ממשקי הבית עם ילדים יש מחשב בבעלותם ו-77.2% מנויים לאינטרנט, אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלוויין נמוכים יותר במשקי בית עם ילדים מאשר במשקי בית ללא ילדים. ל-95.2% ממשקי הבית עם ילדים יש יותר מטלפון נייד אחד, לעומת 60.3% בלבד במשקי בית ללא ילדים. ל-81.8% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 60.9% בלבד ממשקי בית ללא ילדים

ומה אצלנו? באשדוד, העיר החמישית בגודלה, 55.8 אלף משפחות. 24.6% מהמשפחות הן ללא ילדים (קרוב לממוצע הארצי שעומד על 24.9%). קרוב למחצית מהמשפחות, 44.7%, הן משפחות עם ילדים עד גיל 17. ממוצע הנפשות למשפחה האשדודית הוא 3.59. אחוז המשפחות החד הוריות באשדוד אף הוא קרוב לממוצע הארצי, 5.9% משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 (6.1% בממוצע הארצי)