צחי איטח ז"ל, היה החייל האחרון שנפל על אדמת לבנון לפני הנסיגה. ב-11 בפברואר 2000, בצהרי יום שישי, הוא ורועי כהן, חברו ליחידת הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) של גבעתי, עלו לעמדת השמירה במוצב הבופור. טיל שנורה לעברם הרג את איטח במקום ופצע את כהן באורח אנוש. מאז מותו של בנם, יפית, אריה ושאר בני משפחת איטח עוסקים בהנצחה לאורך כל השנה, בין אם בהרצאות בבתי ספר, ברשויות מקומיות ובבסיסי צה"ל, בין אם בהפקת אירועי זמר ונגינה ובין אם בהוצאת ספר ילדים לזכרו והענקת מלגות מוזיקה על שמו של איטח ז"ל. דמותו של צחי וסיפור היחידה כולה הונצחו גם בספר "אם יש גן עדן" שכתב רון לשם, ובהמשך בסרט "בופור", שביים יוסף סידר.
"בשנת 99' כתבתי סיפור על ילד שמעניק מתנה למדינה, ולאחר שצחי נהרג, הבנתי שגיבור הספר הוא צחי שלי בעצם", אומרת אמו יפית. "זה סיפור ערכי, מלא בנתינה, בדיוק כפי שצחי היה". נדרשו לה עשר שנים להוציא לאור את ספר הילדים "מתנה למדינה", וכיום הוא כבר בדרך למהדורה שלישית. לאורך השנה היא מגיעה לבתי ספר ברחבי הארץ עם הספר, והיא אף פתחה דף פייסבוק, שבו הורים וילדים מצלמים עצמם קוראים בספר ומספרים על החוויה. "המתנה הפרטית שלי למדינה כבר ניתנה, וכיום אני מקווה שבעזרת הספר אתן גם מתנה לחנך את הדור הצעיר לאהבת הארץ וערכיות", היא אומרת. "אם זה יהיה המוטיב שלנו, יהיה פה טוב יותר".
הסיפור של סמל צחי איטח ז"ל הוא סיפור של הנצחה. סיפורם של הורים, שכבר שנים רבות מבקשים שבנם לא יישכח ועושים הכול כדי לשמר שם, פנים וקווים לדמותו. הנצחה פעילה ויומיומית, שמטרתה להנחיל לכל אדם בארץ את אישיותו של איטח וערכיו לאהבת אדם ומולדת. מאז נפילת בנה, משתתפת יפית בחוג ציור, ותערוכתה השישית במספר העונה לשם "לגעת בחיים" מוקדשת לזכרו. "מפרסמת בהתרגשות גדולה", כתבה יפית בעמוד הפייסבוק שלה, "תערוכת ציורים שלי שישית במספר, לזכרו ולהדרו של בני בכורי צחי שלנו, גיבור, נפל על הבופור בשנת 2000, כה אהב את המולדת ונתן את כל אשר יכל לתת… מוזמנים באהבה".
מוצ"ש,17.2, בשעה 19:00, בית יד לבנים, דרך ארץ 3, הכניסה חופשית – הציבור מוזמן.
