א', שלא יכולה הייתה לשלוט בסוגרים שלה עם כל המשתמע מכך, מספרת על היום שאחרי: "החיים שלי היו נוראיים, לא יכולתי להיכנס לשום מקום ולא לצאת מהבית. עכשיו אני חיה חיים נורמליים" * ד"ר גיל לוי, מנהל היחידה "לרפואת רצפת האגן" באסותא: "בגלל שמדובר בנושא כל כך רגיש, אנשים מסתירים זאת וחושבים שצריך להתבייש ולסבול. עכשיו יש להם פיתרון"

תארו לכם מצב שבו אתם לא מסוגלים לשלוט על הסוגרים שלכם. נכון, נושא שעשוי להיות מאוד אינטימי ולא רוצים לדבר עליו, אבל תארו לכם שבכל פעם אתם עשויים לסבול "מדליפת צואה" (ביטוי קשה, אבל אמיתי), ואתם חוששים למצוא פיתרון ולא יודעים איך לפתור את זה, כי אתם חייבים פתרון. החיים שלכם נוראיים, אתם חוששים להגיע ליד אנשים או במקום שלא תוכלו לדאוג לעצמכם רגע אחרי. כל יום הופך לסיוט. עכשיו יש פתרון, שכבר נוסה ומצליח.

בביה"ח אסותא אשדוד נפתחה לראשונה באזור (ובין הבודדות בארץ), מחלקה מיוחדת שמטפלת באנשים עם בעיות בסוגרים, "המחלקה לרפואת רצפת האגן". מדובר במחלקה שנמצאת בתוך המחלקה הגניקולוגית (מאחר ומדובר בבעיה אופיינית ושכיחה יותר לנשים על פי ד"ר גיל לוי מנהל המחלקה החדשה). המחלקה נותנת מענה למי שזקוק לזה ומאפשרת לו לחזור לחיים נורמאליים, בלי החשש האין סופי לצאת מהבית.

אחת הנשים שקיבלה מענה לבעיה היא א' מאזור הקריות. א' הייתה מוכנה להגיע ממרחק כל כך גדול מהמקום בו היא גרה, בכדי לשפר את אורח חייה. א' (77) מספרת: "החלטתי לעשות את הניתוח כי סבלתי מאוד. לא יכולתי לחיות כמו כל אחד. בכל מקום אליו הגעתי, אפילו כמו סופר, בנק, בדקתי קודם אם יש שם שירותים. הייתי מוגבלת בתנועות שלי. לא זזתי מהבית. העדפתי למנוע ממני את החשש שאולי אין שירותים במקום".

ד"ר גיל לוי (56), מנהל מחלקת "רצפת האגן", מסביר כי מדובר בבעיה כמעט אצל 10 אחוזים מהאוכלוסייה, בעיקר נשים ובגילאים מתקדמים יותר, אבל לא רק: "המדובר בבעיה בחוסר תפקוד של הסוגרים. 7-8 אחוזים מהאוכלוסייה סובלת מהבעיה שמתבטאת בעיקר בדליפת צואה". ד"ר לוי היה במשך 15 שנים בניו יורק, שם עשה את ההתמחות שלו. ד"ר לוי מספר על מה שהיה ומה שחדש כיום במחלקה באסותא: "עד היום אנשים שסבלו מדליפת צואה עשו אימון שרירים, בעיקר פיזיותרפיה או דיאטה. הניתוחים לא היו הפתרון הכי מוצלח. אנשים הגיעו עד מצב שהיו צריכים חיתול. מדובר בדליפה שיכולה להגיע ל-7-8 פעמים ביום".

ומה שונה עכשיו?

"פותח טיפול שמבוסס על גירוי עצבי. הכנסת אלקטרודה קטנה, השתלה פשוטה, באזור עצם הזנב. האלקטרודה נותנת גירוי חשמלי שמשנה את תפקוד העצב. בשלב הראשון מחוברת בטרייה חיצונית כשבועיים, בכדי לראות את השינוי ואח"כ היא מושתלת מתחת לעור. טיפול פשוט שלא מצריך אשפוז ממושך, אבל משנה את החיים מהקצה אל הקצה".

א' מספרת על חייה לאחר הניתוח באסותא: "עכשיו אני חיה כמו כל אחד אחר. בעבר צמצמתי עד למינימום את היציאה מהבית, ועכשיו אני יכולה לצאת מהבית בצורה חופשית. אין לי חששות. אני יכולה לטייל, לקנות, הכל. פשוט לחיות. לראשונה בחיי אני יכולה לתכנן מה לעשות במהלך היום קדימה. היחס שקבלתי באסותא היה מדהים, הביטחון שקיבלתי לעשות את הניתוח שם דחף אותי לעשות".

הביטחון או חוסר הביטחון הוא בדיוק הנקודה שעליו ד"ר לוי שם דגש: "יש אנשים שמסתירים את העניין וחוששים. הם חושבים שבגלל שמדובר בנושא כל כך רגיש, אז צריך להתבייש ולסבול. עכשיו יש להם פיתרון. יש אנשים שממתינים לזה ולא יודעים אם לעשות את הניתוח. העובדה היא שרק חצי אחוז מתוך 7-8 האחוזים באוכלוסיה עושים את הניתוח, זה חבל כי הפתרון הזה הוא תמידי. מידי פעם בכמה שנים מחליפים את הבטרייה וזה נגמר בזה. זה פתרון משנה חיים".