את רגעי האימה שעברו על תכלת פז אסייג בליל שבת האחרון היא לא תשכח לעולם, דקות המתח והחרדה שהסתיימו בשחייה מרכבה הצף בשלוליות הענק בעיר אל מקום מבטחים, לא מביישים אף סרט דרמה, אך כן מביישים את כוחו המשטרה וההצלה שהשאירו במקום את התושבים שנתקעו חסרי אונים, וללא עזרה ותושיה אישית זה היה נגמר באסון.
תכלת פז גוללה את אשר עבר עליה בדף הפייסבוק שלה וכך היא כותבת "אתם יושבים?? אז אתמול בלילה (ליל שבת), אני ובעלי נסענו מגן יבנה לאשדוד. מזג האוויר היה קשוח אבל לא העלנו על דעתנו שהיציאה הזאת תעלה לנו כל כך ביוקר, אנחנו נוסעים ופתאום על כביש שדרות ירושלים הרכב שלנו נכנס לשלולית ענקית שהגיעה לגובה החלונות! בעלי ניסה להמשיך לנהוג אבל האוטו צף והתנדנד עם כיווני הזרם".
"פתאום אנחנו קולטים שנכנסים לנו מים מרצפת הרכב ואנחנו תקועים בפנים! הדלתות לא נפתחו כי עוצמת המים הייתה ממש חזקה, אני יצאתי משליטה והתחלתי לצרוח שאנחנו הולכים למות כי המים נכנסים וממלאים את כל הרכב! יורם בעלי נשאר רגוע ואמר לי להתקשר מיד למשטרה. את שיחת הטלפון הזו אני לא ארצה לשמוע בחיים… זה מהשיחות ששומעים בסרטים שניה לפני הסוף".
"הפקידה אמרה לי שיבואו לחלץ אותנו ושנחכה, אבל המים ממשיכים לזרום וניכנסים כבר מהחלונות, הם עולים ואנחנו שוקעים, אני התעשתתי ואמרתי לבעלי: "לא מעניין אותי!!! אני פותחת את הדלת ושוחים, אני רוצה לחיות!!!" ניסינו לפתוח את הדלתות וגילינו שאנחנו אכן כלואים בתוך הרכב. המים ממשיכים להכנס ומטפסים לגבהים מטורפים ואנחנו נעולים!! המשטרה / מכבי אש לא נראים באופק וזה עיניין של דקות עד שאנחנו טובעים יחד עם האוטו!".
"אך התושייה לחיות לא מרפה, בשיא הכוח הצלחנו לפתוח דלת ולשחות את דרכנו לשולי הרחוב… שם עמדנו וראינו עוד מכונית טובעת ואישה כלואה בתוכה, צרחתי לאנשים שיבואו לסייע לאישה שהייתה באוטו ולא נאבקה לצאת, היה ניראה שהיא ממתינה בסבלנות לכוחות ההצלה ומאמינה שהם באמת יגיעו, הסתכלנו על הרכב שלנו, המים הגיעו כמעט מעל לגג וכיסו את כולו.
"נפרדנו מהרכב, הפלאפונים והארנקים שהיו בתוכו והודנו לאלוהים שאנחנו בחוץ, הדקות עוברות ואין סביבנו אף כוח הצלה!!! לא מכבי אש לא משטרה לא אמבולנס כלום… נדה… אנחנו לבד ויכולנו להיות בפנים, התקשרנו בשנית למשטרה שהבטיחה שתשלח סיוע, בעיקר בשביל האישה שבתוך הרכב לידינו, כלום… גם אחרי שעה וחצי כשבעלי חזר למקום לא היה אף אחד. לא ניידת מטעם העירייה שתורה לנהגים לא להכנס לרחוב המסוכן הזה, לא מכבי אש שיחלצו את מי שכבר נתקע, כ-ל-ו-ם. מפחיד לחשוב מה היה קורה למשפחה עם ילדים שהיתה נקלעת למצב הזה או לאנשים מבוגרים או פחות חזקים מאיתנו פיזית שהיו נשארים תקועים ברכב שעולה על גדותיו".
"אז עכשיו אפשר להודות שאנחנו בסדר ואולי אפילו יהיו ימים שטופי שמש מעכשיו, אבל דיי !! לא נמאס כבר מהתיפקוד של הגורמים הרלוונטים שלא תפקדו בשעת לחץ שכזו? ולמה העירייה לא דאגה לסגור את הרחוב לאחר הדיווחים שקיבלה?? למה העירייה לא דאגה לתשתיות חזקות ולטיפול הולם בכבישים לפני הסערה?! למה אנשים צריכים להרגיש לבד בשעת אימה ופחד ואף אחד לא מסייע להם ונותן יד? זה יכל לקרות לכל אחד מכם, או בני משפחותיכם וזה עלול לפגוש אותנו בכל שעת חירום אחרת, שריפה / רעידת אדמה / מלחמה אנחנו אמורים להרגיש מוגנים לא? אנחנו משלמים מיסים כל חיינו ובתמורה אמורים לקבל ביטחון ושירותי עירייה, והעירייה חייבת לבצע את עבודתה נאמנה. אבל לא! הינו שם לבד ורק שכנים מהבניינים הסמוכים ירדו לעזור. לא קיבלנו סיוע לא בזמן ולא לאחר האירוע, אומרים לחייג 100 בשעת צרה? השיחה הזו רק עיכבה את היציאה שלנו וסיכנה אותנו כפליים… נ מ א ס!" סיימה פז את סיפורה המחריד שהתרחש בליל שבת האחרון.
