מאי 11, 2021
קצרים

עו"ד מאיר הילל-טבול ייפגש עם נציגים מטורקיה וירדן

בזמן שהגורמים הרשמיים במדינה מתקשים לקדם מהלכים מול נציגים מטורקיה וירדן, דווקא עו"ד מאיר הילל-טבול מאשדוד יעשה זאת. עו"ד הילל-טבול, שזומן בעבר לכנסים של איגוד החרשים העולמי וייצג את ישראל בכבוד, צפוי להיפגש בקרוב בכנס נוסף עם נציגים מטורקיה וירדן, ואולי להוביל לשיתוף פעולה בין המדינות סביב הנושא החשוב הזה

עו"ד מאיר הילל-טבול ייפגש עם נציגים מטורקיה וירדן

לא כל יום עורך דין מאשדוד משוחח ומקדם רעיונות חשובים עם נציגים מהעולם הערבי. עו"ד מאיר הילל-טבול, שזומן בעבר ע"י איגוד החרשים העולמי למפגש שהתקיים לא מכבר בפריז, צפוי להיפגש ממש בקרוב עם נציגים מטורקיה וירדן, החברים באיגוד החרשים העולמי. ייתכן כי הצדדים יגבשו תוכנית פעולה, שחלקה יבוצע באופן פרטני במדינות הללו. כזכור, עו"ד הילל-טבול כבר ביצע מספר מהלכים סביב העניינים הוולונטריים האלה, לאחר שעלה לכותרות עם ההחלטה שלו להעניק הנחות מיוחדות לקהילת לקויי השמיעה באשדוד בתביעות מול הביטוח הלאומי. נציגי האיגוד העולמי אף שגרו מכתב תודה לעורך דין מאשדוד, ונראה כי החיבור בין הצדדים עשוי להיות ממושך.

עתה יש יוזמה נוספת – להוביל שורה של הנחות והטבות לציבור החרשים ברחבי הארץ מול עסקים שונים, חלקם רשתות מוכרות ברמה העולמית, טרנד שרקם עוד וגידים מעבר לים. עו"ד טבול שמע סקירה על הנושא הזה, ועשוי להיות אחד האנשים שיובילו את המהלכים האופרטיביים כאן בארץ הקודש.

עו"ד מאיר הילל-טבול התחתן לפני שמונה שנים עם דליה, וכיום הם הורים לנועם (6).

דליה, המתמחה בחינוך לליקויי שמיעה, נולדה וגדלה באשדוד, והיא בת להורים חירשים. כפועל יוצא, הבעל מאיר למד את שפת הסימנים בזכות היכרותו את המשפחה, והוא מייצג רבים מקהילת לקויי השמיעה, ולאחרונה אף החליט יחד עם שותפו עו"ד איגור גונטמכר, להעניק הנחות מיוחדות ללקויי שמיעה מאשדוד במסגרת תביעות שהם מגישים מול המוסד לביטוח הלאומי. ואכן, מתברר כי קהילת לקויי השמיעה והחירשים בפרט נתקלים בקשיים ממשיים במה שקשור לקבלת שירותים משפטיים.

"דליה לימדה אותי את שפת הסימנים וגם חמי, יוסי אלחרר", מספר עו"ד הילל-טבול. "חמי הוא נגר, עצמאי, מצליח ובעל שם, שזה נדיר בקהילת החירשים. חמותי נאווה היא מעצבת תכשיטים, אמנית, מציירת, מפסלת. היכולות שנמנעו מהאוזניים, ירדו לידיים. הם נתקלים בקשיים ובעיקר בבורות. הצליל שהחירש מפיק בדיבור מתורגם לכשל מוחי, והרבה חושבים שאולי החירש הוא משוגע. גם המינוח 'חירשים אילמים' אינו נכון. היכולת להפיק דיבור, לא נפגמה אצלם. לאדם אילם יש שיתוק במיתרי הקול, ואילו החירש לא מפיק דיבור כי צריך להשקיע הרבה כסף כדי להסביר לו איך להגות צלילים. למשל, כדי ללמד את האות ר', נותנים לחירש לגרגר מים בגרון. מי שעבדו איתו והושקע בו כסף, יודע לדבר, אחרת יש בעיה. צריך לעבוד על יכולת, הרי הם לא שומעים את עצמם ולא אחרים, וצריך ללמד אותם לייצר טכניקה"

עו"ד הילל-טבול מציין כי קהילת לקויי השמיעה היא קהילה די סגורה. "הכרתי אותם לאט לאט", הוא אומר, "חמי הוא דמות מוכרת בקהילה, לא רק באשדוד. הופעתי בהרצאות במועדון חירשים, אני פוגש אותם באירועים, הם יודעים מי אני ונחשפים אלי גם דרך הפייסבוק, וכך למדתי שיש להם קושי למצות זכויות. הם צריכים מתורגמנית, אבל הבעיה שהיא לא יודעת לתת עצה מההיבט המקצועי, היא משמשת בעצם כמיקרופון. כאשר הם מגיעים לוועדה בביטוח לאומי, מתקיים ביניהם שיח חירשים הלכה למעשה. אנחנו עוזרים להם למצות את הזכויות. די קל לאשר לחירש אי כושר עבודה, זה ברור מאליו שחלק גדול מהשוק סגור בפניו, והאפיק התעסוקתי שלו מצומצם".

עו"ד הילל-טבול אומר לסיום כי קיים קושי לקבל קצבה מביטוח הלאומי גם לאדם שהוא חירש מבטן ומלידה: "בביטוח לאומי במישור הזה התביעה מתחלקת לשניים: המשוכה הראשונה שצריך לעבור היא נכות רפואית, והמשוכה הבאה היא השפעה תפקודית וכמה הנכות מתנגשת ביכולת לעבוד. למשל, צלם שיתעוור יאבד לגמרי את היכולת לעבוד, אבל עורך דין קטוע רגל, לא יהיה זכאי לנכות מלאה כי הוא יכול לדדות לאולם. במסגרת של נכות כללית צריך לעבור את שתי המשוכות כדי לקבל קצבה. אם עברת רק אחד מהם, אתה לא זכאי לקצבה. הצלחנו להוציא קצבה להמון חירשים, אחרי שבמשך שנים הם לא קיבלו. הקושי קיים בעיקר אצל נשים, ואני לא מבין איך ארגוני הנשים לא מקימים קול צעקה על כך. בביטוח לאומי יש גישה האומרת שאם אישה לא עבדה ב-12 החודשים האחרונים היא נבחנת על פי מבחני עקרת בית. בוחנים את היכולת שלה לתלות כביסה, לנקות, לבשל. רק אם אישה עבדה שנה לפני כן, בוחנים כושר עבודה. אבל גבר תמיד ייבחן על פי אי כושר עבודה, גם אם לא עבד יום אחד בחייו. לגברים יותר קל לקבל קצבה, ולנשים זה מגיע למבחני סיעוד והיא בכלל לא מבינה שהיא נבחנת במבחני עקרת בית. כדי לקבל קצבה היא צריכה להביא היבטים שמקשים על תפקוד בתוך הבית, כי מה שבודקים זו היכולת להיות עקרת בית או לא".


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com




כתבות שאולי יעניינו אותך

יחידת חילוץ והצלה לכיש מוכנה בשגרה ובחירום

חי חביב

הושמדו מוצרי מזון שפג תוקפם

חי חביב

כל הסיפור – בגוף ראשון

חי חביב