תכירו את החרדי מאשדוד שעושה חייל כמש"ק מודיעין

סמל י' מאשדוד משרת כמש"ק מודיעין בפיקוד צפון, את השנה שלפני גיוסו העביר בישיבה חרדית בלימודי גמרא, ובסופה החליט כי הוא מעוניין לשרת בצבא בתפקיד משמעותי. י' שמח על הבחירה להתגייס והוא מעודד גיוס בכללי ובפרט למודיעין: "זה המוח של הצבא, ואני רואה שליחות בעבודתי"
שרון גרמיזו | יום שבת - 13/01/18 - 10:09

סמל י' (22) מאשדוד מגיע ממשפחה דתית לאומית, והוא למד בישיבה תיכונית המעודדת גיוס קרבי. למעשה, כשלמד בכיתה י"ב הוא הכין את עצמו פיזית ומנטאלית לגיוס קרבי. "חשבתי על גיוס לסיירות מובחרות, התאמנתי כל הזמן, אבל לקראת סוף השנה הרגשתי שאני עדיין לא בשל", הוא מספר בגילוי לב. "החלטתי לקחת שנה הפסקה, לחשוב עם עצמי, והמשכתי את הלימודים בישיבה חרדית. רציתי להתמקד בלימודי הגמרא, שאותם אני מאוד אוהב".

ובישיבה החרדית לא ניסו לשכנע אותך שלא להתגייס?
"מראש הבהרתי שאני לא רוצה לשמוע את הדעות על הגיוס לצבא. הרגשתי שאני חייב לחזק את האמונה, ורק ללמוד גמרא. הגעתי אל ישיבה נחשבת בשדרות, נהניתי והתחברתי, אבל כבר בפגישה הראשונה עם הרב אמרתי שהמטרה שלי היא ללמוד. פעם בשבוע יש שיעור כללי של הרב, שבו הוא מדבר על אקטואליה ועל המצב בארץ, ואני לא נכנסתי לשיעור הזה. גם כשהתחילו לדבר איתי על הגיוס לצבא, אמרתי שאני לא רוצה להיכנס לנושא הזה, אף על פי שזו ישיבה שמתאימה לכאלה שרוצים להתגייס. בכל אופן, לא הגעתי לישיבה כדי שינסו לשכנע אותי לא להתגייס, אלא רציתי להעצים את הידיעות שלי, וכך עשיתי. למדתי כל היום גמרא. אני דתי לאומי אבל אני גם מאוד מעריך את החברה החרדית, את הדרך שלה ואת המנהיגים שלה".

במהלך אותה השנה סמל י' הגיע למסקנה שיוכל לתרום למדינה ולשרת שירות משמעותי לא בהכרח דרך יחידה קרבית. "ברור שאני מאמין שלשרת בקרבי זה תורם", הוא אומר, "אבל חשבתי שבמודיעין אוכל לתרום יותר. למרות ששלחו לי זימונים לגולני ולקורס חובלים, שלחתי פקס, וביקשתי להגיע למיונים בחיל המודיעין. כתבתי שיש לי מוטיבציה ושאני בטוח שאוכל להועיל. אם נדמה את צה"ל לגוף, שבו הקרביים הם הידיים והשריון זה הרגליים, אני רואה במודיעין את הראש, ובלי הראש הגוף לא שווה כלום".

וכך, לאחר גיוס תחת ישיבת ההסדר בשנת 2014 וויתור על שירות בגולני, ולאחר שעבר את המיונים הנדרשים, התגייס י' באוגוסט 2015 והחל לשרת בענף השטח בחיל מודיעין. "מדובר בתפקיד משמעותי, שאם רוצים אפשר להגיע איתו רחוק ולעשות דברים חשובים למדינה", הוא מסביר. "התפקיד שלי דורש השקעה רבה ורצינות. נכון שזה לא קרבי, אבל זה תפקיד שדורש תפוקה מבוקר ועד לילה, כולל לילות לבנים. גם המפקדים שלי מאוד תורמים לכוח ונותנים מוטיבציה".

המשפחה שלך תמכה בהחלטתך להתגייס?
"המשפחה שלי ליברלית, ההורים שלי דתיים לאומיים ומעודדים גיוס. אחי הבכור בגבעתי, השני קצין בעתודה ואחותי עושה שירות לאומי. מי שמופתע שאני משרת הם דווקא חברים שפוגשים אותי, כי אני בן 22, ובני גילי נמצאים באוניברסיטאות או שכבר הקימו משפחה ויש להם ילדים, ומפתיע אותם שאני עדיין משרת. הם גם מופתעים שאני במודיעין ולא בקרבי".

עד כמה קשה לשרת כחייל חרדי?
"בהתחלה, כשהגעתי לשירות בפיקוד צפון, שירתי במדור שהיו בו רק בנים. אמרו לי בישיבה שיהיה לי קשה ברמות מוסריות ופחדתי. בהתחלה גם הייתי רוב הזמן בבית כנסת כדי פחות להתנגש עם דברים של אמונה, אבל אחר כך הבנתי שאפשר להיפתח, וזה לא כמו שחושבים. יש כבוד לאמונה שלך, וגם אחר כך כשעברתי למדור עם מפקדת ושירתי עם בנים ובנות, לא הרגשתי שזה פגע באמונה. מאוד מכבדים אותה, וזה לא מסוכן כמו שמציגים. חוץ מזה, מכיוון שלפני הישיבה החרדית הייתי בישיבת הסדר, היו לי חברים מכל מיני סגנונות ואנחנו כן מעורים בחברה. לא הייתי כמו חייל חרדי שמגיע לצבא, ולא מכיר את העולם הזה ומקבל שוק, אבל האמונה לא תיפגע גם לחייל כזה".

י' אמור להשתחרר בסוף הקיץ הקרוב. הוא מתלבט האם להמשיך לשירות קבע. "אני חושב יותר על משפחה וילדים", הוא מספר, "כל החברים הפכו להורים, אבל אולי אצליח למצוא את השילוב הנכון".

אולי גם זה יעניין אותך

X