ראשי / המגזין אשדוד / בריאות ורפואה / שבע פעמים הובהלה לחדר הלידה במצב חירום ולבסוף ילדה בן בריא

שבע פעמים הובהלה לחדר הלידה במצב חירום ולבסוף ילדה בן בריא

נועה שיק (38) החליטה לבחור בביה"ח "אסותא" באשדוד בכדי ללדת, כי הם מאפשרים לאם להישאר עם התינוק ולא מפרידים בניהם, זה הציל כנראה אותה ואת הילד שלה שנולד בשבוע ה-30, נועה: "לא יודעת מה היה קורה אם לא הייתי מגיעה לאסותא ללדת" התינוק עכשיו בבית, אבל האם תספר לו כשיגדל איך במשך 7 פעמים היה חשש לחייו ולחייה, ואת חייו הוא חייב לצוות בביה"ח, נועה פרסמה פוסט תודה: "זכינו ליחס שכמותו לא ראיתי בחיים"
משה סידי | יום שלישי - 09/01/18 - 2:35
Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterEmail this to someone

כל אישה, לפני שהיא יולדת, חושבת כמה וכמה פעמים היכן ללדת. כל אחת בוחרת היכן היא תלד, מתלבטת המון. אחת תבחר בגלל הסיבה הזו, אחרת בגלל סיבה אחרת. אבל לפעמים מסתבר שהחלטה כזו יכולה לקבוע חיים ומוות. לא פחות.

זה בדיוק המקרה של נועה שיק, בת ה-38, שהגיעה ללדת את ילדה הרביעי. הבחירה שלה בבית החולים "אסותא" אשדוד קבע אולי את גורלו של בנה שנולד. הציל את חייו. הוא נולד בשבוע ה-30, כשלידה רגילה היא בסביבות שבוע 40. הילד, שנולד פג, שוחרר בשעה טובה לביתו לאחר כחודש. ניתן לו שם, עידו ובקרוב יערכו לו גם ברית. הכל בזכות החלטת האם וצוות מחלקת היריון בסיכון יולדות, מחלקת פגייה, מחלקת יולדות וצוות חדר הלידה של ביה"ח "אסותא". לא פחות מ-7 פעמים הובהלה נועה אל חדר הלידה עם חשש לחייה ולחיי תינוקה, ולבסוף ילדה בשלום.

זה התחיל כאמור בבחירה של נועה. עוד לידה, לידה רביעית. הכל התחיל כשורה. היא התלבטה מה לעשות, היכן ללדת. נועה מתגוררת במושב כוכב מיכאל שקרוב יותר לאשקלון, אבל היא החליטה שהיא יולדת בבית החולים "אסותא" אשדוד. נועה קראה על בית חולים מהרגע שהוקם ועל מחלקת היולדות שלו. אומנם היה לה כאמור קרוב יותר לגשת לברזילי באשקלון, אבל היא החליטה על "אסותא".

מה שגרם לה בעיקר לקבל את ההחלטה הזו, הייתה האפשרות לא להיפרד מהתינוק לאחר הלידה. נועה היא חברה בקבוצה שנקראת "אפס הפרדה". זו קבוצה שלא רוצה שיפרידו בינן לבין התינוקות לאחר הלידה, כמו שעושים בדרך כלל בבתי החולים או רובם, שמיד לאחר הלידה מפרידים בין האמהות לתינוקות ולא תמיד במהלך היום מאפשרים להן להיות עם התינוק. ב"אסותא" הייתה האפשרות ל"אפס הפרדה", ונועה בחרה בביה"ח, מה גם שהוא מהמתקדמים ביותר בארץ. כאמור החלטה הרת גורל.

בוקר אחד, בשבוע ה-29 להיריון, נועה התעוררה עם דימומים. היא פנתה לרופא שאמר לה שהיא צריכה מיד לפנות למיון יולדות. נועה ובן זוגה לא חיכו ונסעו ל"אסותא" אשדוד. נועה: "זה התגלה כדבר הכי חכם שעשיתי". הם נשארו 8 שעות בחדר לידה, ומשם הועברה ליחידה של הריון בסיכון, שם נמצאות נשים במעקב בגלל החשש לחיי העובר והאם. אבל אז, לאחר כמה שעות, היא שוב הייתה לקראת לידה, כי הייתה הפרדת שלייה, שזה סימן לתחילת לידה. ללדת בשבוע הזה יכול ליצור בעיות רבות, במיוחד של הריאות של הפג טרם התפתחו.
כאמור הוחלט להעביר אותה למחלקת הריון בסיכון, אבל אז שוב היא הגיעה למצב חירום של לידה, ושוב הובהלה במהירות לחדר לידה. כך נמשך התהליך לא פחות מ-7 פעמים. בכולם היא כמעט ילדה, אבל זה לא קרה. 7 פעמים שבהם הלכה וחזרה.

כל ההליך הזה היה במשך שישה ימים בלבד. הרופאים התלבטו אם לילד בניתוח קיסרי את נועה או לא. מצד אחד היה חשש לאם ולעובר בגלל מצבה של האם. מצד שני רצו ליילד ילד בריא, וכל יום שעובר העובר מתחזק וכל דחייה אפילו ביום, משמעותית.

הוחלט לנתח. היא נכנסה לחדר הלידה בפעם השמינית, מנהלת המחלקה להריון בסיכון ד"ר אורטל נאמן, היא זו שלוותה כל העת את נועה, וזו שניתחה אותה לבסוף בעצמה. חדר הלידה היה מלא ברופאים ואחיות כי מחדר הלידה היו צריכים להעביר את התינוק במהירות לפגייה. נועה: "הייתה תחושה שהחדר מפוצץ באנשים. שמעתי בכי ואח"כ הבנתי שלקחו אותו מיד לטיפול נמרץ פגים. אחרי כמה דקות אמרו לי שהילד נושם בכוחות עצמו, בעלך לידו ושהוא דומה לי". הייתי מאושרת. נועה הועברה למחלקת יולדות וכל הזמן הייתה עם עידו.

בערב היא כבר ראתה את עידו ("לגבי השם, היו לי כמה אופציות וזה מה שהחלטנו בשיחה משפחתית"), הוא הועבר למחלקת פגייה שם זכה ליחס מדהים מהצוות בראשות ד"ר עומר גלובוס, מנהל הפגייה.

נועה מספרת בהתרגשות: "זה שוק חיי, ילדתי במועד ילדים גדולים. הפעם ראיתי 'גור' בגודל 1.7 ק"ג, עם עור עדין שנראה כמו נייר ואני לא יכולתי לקחת אותו. ככה שבועיים עברו, זה משהו אחר לגמרי. היחס שקיבלתי, לא ראיתי בשום מקום לפני כן".

בשבוע שעבר יצאו נועה ועידו הביתה, אל מושב כוכב מיכאל. הילד בריא וכמו שאומרים, "זה הקטן גדול יהיה…". נועה יודעת בדיוק למי היא חייבת את חיי הילד שלה: "אם לא הייתי מגיעה ל'אסותא', לא יודעת מה היה קורה. בחיי לא נתקלתי ביחס כזה מכל כך הרבה אנשים. ההרגשה הייתה שלכל כך הרבה אנשים אכפת ממני. אני בדרך כלל לא משתפת בדבר כזה, אבל הייתי חייבת שידעו כולם, שעוד יולדות יגיעו כמו שאני הגעתי. זו החלטה חשובה, אולי החשובה ביותר".

נועה לא הסתפק בזה ופרסמה פוסט בקבוצת "אפס הפרדה", בה היא חברה שנתיים, הנה חלקו: "אני חברה בקבוצה כבר שנתיים, לפני שנה וחצי ילדתי לידה שלישית במאיר (שיתפתי כבר אז), והיינו מאושפזים בגלל צהבת שבועיים. הפעם הפנמנו שכל הילדים שלנו צהובים, ולכן חיפשנו בית חולים בו אפשר יהיה לעשות את הטיפול בחדר. אחרי מעבר על כל החומרים בקבוצה, השארנו כאופציה את אסף הרופא ואסותא אשדוד שנפתח וקרוב אלינו. תכננו לבצע סיורים, לחכות לסיפורים נוספים על אשדוד ואז להחליט כי יש זמן… שבוע 29+4, מתעוררת לדימום מאסיבי, מתקשרת לרופא שלי שמפנה מיד למיון יולדות, מרגישה תנועות ומחליטים שנוסעים לאסותא (ברזילי יותר קרוב אלינו). מגיעים למיון יולדות, מתקבלים במהירות, מוניטור, בדיקות, השגחה של שעות בחדר לידה, ואשפוז במחלקת אם ועובר (הריון בסיכון) למעקב. אשפוז של שבוע לא פשוט, במהלך כל השבוע הזה זכינו ליחס שכמותו לא ראיתי בחיים. ר

ופאות, רופאים, מיילדות ואחיות. צוותים מדהימים, אכפתיים, מרגיעים, מחבקים, הרגשנו כאילו לכל אחד שם אכפת באופן אישי, זו הייתה חוויה עצומה וכל כך לא מובנת מאליה וכל זה בימים של מיון יולדות עמוס. כשסיימו ונשאר רק לתפור, המנתחת הראשית יצאה ואחרי 10 דקות חזרה לעדכן אותי שהוא שוקל 1.740 ק"ג, נושם לבד, שבן זוגי מוסר שהוא דומה לי מאוד והכל תקין כרגע ושהוא לא זז ממנו, כמו שסיכמנו. צוות הפגייה מדהים, רגיש ומסור, מותר לשהות בפגייה 24 שעות ביממה, יש כורסת מלווה צמודה לכל עמדת תינוק, גם זה שיקול חשוב, מסתבר שיש פגיות בהם יש שעות ביקור ומעבר לזה אסור לשהות שם. התפיסה באסותא היא שההורים הם חלק מהטיפול, ומשתפים כל הזמן במה עושים ומה התוצאות של כל בדיקה. מעודדים מגע, קנגורו בעור לעור, הנקה מרגע שאפשר פיזית. אמנם זו לא חווית 'אפס הפרדה', אך בהחלט חוויה של יחס מדהים, הרבה מעבר למצופה".

תגובות

X