מעטים הרגעים שגורמים לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, להתרגש עד דמעות. זה קרה בחמישי האחרון, בטקס הרשמי של חניכת בית החולים "אסותא" אשדוד. ד"ר לסרי עלה לדוכן הנואמים לאחר ראש הממשלה בנימין נתניהו, והציג את אחד הנאומים הגדולים בקריירה הפוליטית הענפה שלו. האיש שאחראי לפתיחת בית חולים באשדוד, לאחר 61 שנים, שיתף את סיפורו האישי, כשדמעות בעיניו. "גדלתי במשפחה בה נהוג במסגרת כיבוד אב ואם להתייעץ ולבקש את ברכת הדרך מההורים עבור כל החלטה משמעותית בחיים", סיפר, "כך היה עם ההחלטה האם לעבור מעולם הרפואה לחיים הציבוריים. אני זוכר שהגעתי לאמי שתחייה, וביקשתי את ברכת הדרך. אמי שלא כהרגלה הייתה נחרצת, ואמרה בשום פנים ואופן, עד שהצלחת להיות רופא? והיא עבדה קשה כדי שאוכל ללמוד רפואה. ואז שאלתי אותה: 'ואם אוכל לעזור להקים בית חולים באשדוד?' השאלה הפתיעה אותה, אבל היא ענתה מיד: 'בית חולים? בטח, למה לא, כדאי לנסות, שיהיה לך בהצלחה איבני'. התגובה הזו של האם ממחישה במעט את המשמעות של ביה"ח עבור תושבי אשדוד וכמובן עבורי, תודה לך אימא יקרה", סיים ראש העיר את נאומו כשהקהל מוחא כפיים, נפעם ומתרגש יחד איתו.
ויש על מה להתרגש. לאחר יותר מ-60 שנים של הליכה במדבר סביב הנושא הרפואי הכי חשוב, אשדוד נולדה מחדש. אף אחד לא עשה קסמים, ולא שלף שפן מהכובע. פשוט נעשתה עבודה יסודית של מספר שנים, שהניבה את התוצאה המיוחלת. ראש עיר חרוץ ועיקש (ד"ר לסרי), ראש ממשלה קשוב ואכפתי (בנימין נתניהו), שר אוצר שפתח את הכיס (יובל שטייניץ), שר בריאות שתמך ודחף (יעקב ליצמן), אנשי ציבור ואזרחים מהשורה שהיו שותפים מלאה במאבק הציבורי הנרחב, וחברה רפואית שהחליטה להרים את הכפפה ולגשת למכרז הלא פשוט ("אסותא"), הם אלה שעשו את המהפך המדהים הזה.
העיר שלנו עברה כברת דרך ב-6 העשורים הראשונים שלה. היא התקדמה, צמחה, אומנם מראה פה ושם סימני זקנה… אבל היא עדיין יפה. חיצונית ופנימית…
בימים אלה היא עוברת מתיחת פנים משמעותית. הכבישים המתבלים והתשתיות הרעועות זוכים למהפך של ממש במסגרת עבודות התחבורה הירוקה בצירים המרכזיים בעיר. מי שחשב שמערכות כאלה יכולות לפעול עד בלי די, טועה ומטעה. מעיר של 60 אלף תושבים בתחילת שנות ה-90, אשדוד צמחה בקצב גידול מטאורי, והפכה לעיר החמישית בגודלה בישראל עם 250 אלף תושבים. עיר כזו חייבת להתחדש, לשפר ולנוע קדימה. תלונות תמיד יהיו, פוליטיקאים מתוסכלים תמיד מנסים להרים ראש (בעיקר בשנת בחירות), והשיח הציבורי תמיד "מתובל", למרבה הצער, ברמה לא ראויה עם קללות ונאצות. הכל מותר והכל קביל, כל עוד שומרים על הגבולות הלגיטימיים. לא כולם צריכים להסכים עם מקבלי ההחלטות, וזה בסדר גמור להשמיע דעה אחרת. אנחנו עדיין לא נמצאים בדיקטטורה. אולם באותה נשימה, חשוב מאוד לראות את התמונה הכוללת, לנטרל את רעשי הרקע ואת האנשים הרעים בעלי האינטרס. מי שמוביל את העיר עושה זאת באהבה גדולה, וברצון לתת לנו איכות חיים טובה יותר. כפי שזכינו לבית חולים הכי מתקדם במזרח התיכון, כך קורה ויקרה בתחומים רבים ומגוונים. מבחן הזמן והתוצאה הם אלה שקובעים בסופו של דבר. תזכרו את זה…
שבת שלום!
