בשבת שעברה צוין יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. קרוב לשני עשורים שמציינים בעולם בתאריך 25 בנובמבר את המאבק הזה. הצורך להעלאת המודעות נובע מכך שלרוב הנתונים האמיתיים אודות היקף האלימות נגד הנשים אינם גלויים לציבור, וחלקם אף אינם מדווחים לרשויות. אלימות כלפי נשים, לצערנו הרב, היא תופעה הקיימת בכל המגזרים ובכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל דת, גזע מעמד סוציו-אקונומי או השכלה. בעשור האחרון נרצחו 185 נשים בישראל על ידי בני זוגן או על ידי בן משפחה.
בכל שנה בנובמבר, כאשר מצוין יום המאבק, מפרסם ארגון ויצו את המדד לאלימות כלפי נשים בישראל. תמונת המצב עגומה: מאז ינואר 2017 נרצחו 17 נשים, לשלוש מהן קשר ישיר לאשדוד.
הרצח הראשון, באמצע חודש ינואר, פוענח לאחר שישה שבועות. מי שרצח את אירנה קפוסטין (66) ז"ל היה בנה ארטיום (36). מעובדות כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד עפרה לוי, עולה כי קפוסטין היכה למוות לכאורה את אמו אירנה כשהיה בגילופין לאחר ששתה כמות רבה של אלכוהול. בכתב האישום המחריד נטען כי ב-14.1.17, בין חצות, מועד הגעת האם לבית בנה ועד 03:00, היכה קפוסטין את אמו מסיבה שאינה ידועה למאשימה. "הנאשם תקף את אמו והיכה אותה מכות רבות מאוד בחלקי גופה השונים ובין היתר בראשה, בבית החזה, בבטנה, בישבנה, בידיה וברגליה, כשהוא משתמש לצורך הכאתה בין השאר גם בחפץ או חפצים שונים".
החשוד נעצר עם הגעת כוחות המשטרה לביתו, בעקבות דיווחו למוקד 100 במשטרה כי אמו משתוללת בביתו שברחוב קדושי בלזן, שם אותרה האם כשהיא חבולה קשות. בתום מאמצי ההחייאה של צוותי הרפואה שהגיעו למקום, הם קבעו את מותה. מהבקשה להארכת המעצר עלה כי קפוסטין הורשע בעבר בביצוע עבירות אלימות כלפי אמו וכלפי בת זוגו. בשנת 2004 הורשע קפוסטין בתקיפה ובגרימת חבלה לחסר ישע, ובמאי 2010 "דחף קפוסטין את אמו אל תנור בישול בעת שהיה תחת השפעת אלכוהול, וכחצי שנה הגיע שוב לדירתה, איים עליה ואז חנק אותה". הפרקליטות הגיעה באותו הזמן להסדר טיעון מקל עם קפוסטין בקשר לשני האירועים, הוטלו עליו 30 ימי מאסר בניקוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי וצו הרחקה למשך שנה מהאם.
הרצח השני של בת אשדוד, בחודש אפריל, זעזע מדינה שלמה. בעלה לשעבר של אדל קלמן (33) ז"ל ערף את ראשה, עטף אותו במגבת ורץ איתו ברחובות העיר טבריה. אדל, שנולדה בשם דיאנה, עלתה עם משפחתה לארץ, לאשדוד, כשהייתה בת 10. היא הכירה את בעלה מאיר גולדשטיין, בזמן שירותה הצבאי, והשניים נישאו. בני הזוג חזרו בתשובה ועברו לטבריה. שבועיים לפני הרצח הנורא הם התגרשו. כשהמשטרה שהוזעקה למקום עצרה את מאיר, התגלה כי הוא ניסה להצית את הבית ביחד עם גופתה של אדל, אך האש כובתה. עוד התברר כי מאיר טופל בעבר על ידי שירותי בריאות הנפש ואושפז לפני ארבע שנים. לחוקריו הוא סיפר כי "בת קול קראה לי ואמרה – זה זרע עמלק. מגיע לי להיות מלך המשיח". הידיעות על הרצח המזעזע בטבריה החלו לזרום בתקשורת כבר בצהרי היום, אך בני משפחתה של אדל, המתגוררים באשדוד, לא העלו על דעתם בשעות הראשונות, שמדובר בבת משפחתם שנרצחה. כאשר חלפו השעות והם הבינו כי הנרצחת היא יקירתם אדל, הם נסעו עם אמה אל משטרת אשדוד, שם קיבלו את בשורת האיוב. אדל ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין באשדוד, בחלקה 60, המזוהה כחלקה המיוחדת לצדיקות העיר.
דליה ברוך (63) ז"ל נרצחה לפני כחצי שנה במלון בתל אביב על ידי בעלה, שניסה מיד לאחר מכן לשים קץ לחייו. בשנים האחרונות בני הזוג לא התגוררו בישראל, ומרכז חייהם היה בטורקיה. מעת לעת הם נהגו לבקר בארץ ולפגוש את בתם היחידה שמתגוררת באשדוד. באפריל, כחודשיים לפני הרצח, שבו בני הזוג לארץ והתגוררו בבתי מלון. גופתה של ברוך נמצאה בחדר במלון רנסנס בתל אביב כלשצדה בעלה מחוסר הכרה. בתחילה העריכו במשטרה כי מדובר בניסיון התאבדות משותף מאחר שבמקום הושאר מכתב. כעבור כמה שעות התחזק החשד שהבעל חנק למוות את ברוך, ככל הנראה באמצעות פיסת בד, ולאחר מכן ניסה להתאבד. מעבר לצער העמוק, נותר גם סימן שאלה גדול סביב נסיבות המוות. "הוא פשוט רצה לגאול אותה מייסוריה", סיפר קרוב משפחה של בני הזוג. דליה ז"ל הובאה למנוחת עולמים באשדוד.
עוד עלה מנתוני המדד לאלימות כי בשנה שעברה נפתחו 13,244 תיקי אלימות במשפחה על רקע תלונה של תקיפה כלפי בן זוג או בגין חבלה. מתוכם הוגשו רק 3,096 כתבי אישום לבית המשפט. לפי הערכת גורמי הרווחה, כ-200 אלף נשים נפגעות אלימות חיות כיום בישראל, וכחצי מיליון ילדים עדים לאלימות. משמעות נתונים אלו היא שבמדינת ישראל "כלואים" במעגל האלימות כמיליון נשים, גברים וילדים. מתוך אותן 200 אלף רק 12 אלף טופלו השנה על ידי הרשויות והמקלטים.
בשנת 2017 (נובמבר 2016 – נובמבר 2017) שהו 723 נשים ו-910 ילדים ב-14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן הפועלים ברחבי הארץ. מספר זה בממוצע עקבי לאורך השנים. רק 7% אחוז מתוך כלל הנשים ששהו במקלטים הועברו לתכניות שיקום: 39 נשים ו- 72 ילדים שהו ב-12 דירות מעבר במימון משרד הרווחה, בהן ניתן טיפול המשכי לנשים. 11 נשים ו-24 ילדים שהו בשש דירות נוספות במימון עמותות.
גם באשדוד פועל מקלט לנשים מוכות. אתי אטיאס, יו"ר סניף אשדוד של ויצו ומי שהייתה יועצת ראש העיר למעמד האישה, מציינת כי אשדוד הייתה בין הערים הראשונות שנענתה בחיוב לפתיחת מקלט לנשים מוכות. אשדוד היא גם העיר היחידה בארץ שיש בה אנדרטה לזכר קורבנות האלימות. את הקמת המקלטים יזמה מי שהייתה נשיאת ויצו העולמי, מיכל מודעי ז"ל, אך ראשי ערים רבים לא הסכימו לכך. "באשדוד הסכימו, והיה שיתוף פעולה בין הגורמים השונים", מציינת אתי, "ובשנות ה-90 הגדילו את המקום, ובנו עוד קומה. היום המקלט ערוך לקבל 10-12 נשים ואת ילדיהן. הן אינן תושבות העיר. הנשים המוכות אינן נשארות ביישוב שלהן, זו המדיניות".
קווי חירום למניעת אלימות במשפחה וילדים בסיכון:
קו החירום החברתי של משרד הרווחה: 118, 24 שעות ביממה, בכל השפות.
קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות (ארצי) – 02-6555744/5.
קו חירום לנפגעי אלימות במשפחה: 1-800-220-000
קו סיוע לנשים מוכות של ויצו, פועל 24 שעות ביממה: 1-800-39-39-04
נעמת- המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה: 3090* מכל טלפון סלולארי
עמותת ל"א ללחימה באלימות נגד נשים- קו חירום לנשים מוכות 24 שעות ביממה: 1-800-353-300
