שופטי בית משפט העליון יצטרכו להכריע ממש בקרוב האם לאפשר להציב מצלמות אבטחה במקומות מעוררי מחלוקת במוסדות חינוך ברחבי הארץ, בהם בבתי הספר התיכוניים באשדוד. הדיון יתקיים בשבועות הקרובים בעקבות עתירה שהוגשה סביב עניין רגיש זה, המעלה תהיות ושאלות עד להיכן ניתן לפעול כדי להגן על הילדים שלנו, גם במחיר של פגיעה בפרטיות.
זה לא חדש שבכל מוסד חינוכי באשדוד מוצבות מצלמות אבטחה ב"שטחים הפתוחים", כלומר במסדרונות, בכניסה לבית הספר ובחצרות, כדי לעקוב אחר התנהגות לא נאותה של ילדים בשעות ההפסקה, וגם כדי למנוע מזרים להסתובב באופן חופשי בשטח בית הספר. לאפקט ההרתעתי יש חשיבות עליונה בהצבת המצלמות.
בחודשים האחרונים נרשמה עליית מדרגה במספר בתי ספר תיכוניים בעיר הנמל, כאשר מצלמות אבטחה הוצבו בחלק מהכיתות, בחדרי המורים וגם בסמוך לשירותים. הורים רבים בירכו על המהלך הזה, וטענו כי "בימים כאלה לא פשוטים בחברה הישראלית, חייבים להציב מצלמה בכל פינה כדי למנוע את האסון הבא". לעומת זאת, הורים אחרים מתנגדים למהלך זה בטענה כי מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות של ילדיהם.
סיון, אמא לתלמיד הלומד בבית ספר תיכון בעיר, תומכת במהלך: "אם הייתה מצלמה בכניסה לשירותים בבית הספר בה למדה תאיר ראדה, היה אפשר לפתור את התעלומה, ואולי בזכות ההצבה של מצלמות כאלה בכל פינה בבית ספר, מונעים את האסון הבא. למרבה הצער, כבר היו דקירות סמוך למספר בתי ספר באשדוד, וברגע שיש מצלמות כולם חושבים פעמיים לפני שהם עושים טעות שעלולה לעלות בחיים של ילד".
לעומת זאת, נורית, אמא אחרת מאשדוד, מתנגדת: "זהו מהלך בלתי קביל שפוגע בפרטיות של הילדים שלנו. מצלמות באזורים פתוחים זה בסדר גמור, אבל לא בסמוך לשירותים ולא בכיתות. אסור שמצלמות יתפסו את מקום החינוך. בתי ספר צריכים להיות מוסד חינוכי ולא כלא".
גם למורים יש מה לומר בנושא, בעקבות ההחלטה להציב מצלמות אבטחה בחדרי המורים, בעיקר כדי למנוע גניבת מחשבים וציוד יקר ערך המצוי במקום. אחת המורות אמרה: "במקום להיות נינוחים בחדר המורים ולהתרענן לקראת השיעור הבא, אנחנו צריכים לחשוש ולברור כל מילה משום שצופים בנו בכל רגע נתון דרך המצלמות".
יו"ר ארגון המורים רן ארז (תושב אשדוד), מגבה את עמדת המורים: "לא מקובל עלינו שיציבו מצלמות בחדר המורים, ואם לא תהיה ברירה נשבית את הלימודים. יש מספיק דרכים למנוע גניבות גם בלי לפגוע בפרטיות המורים".
בשנים האחרונות לא פעם התעורר זעם ציבורי כשעלה נושא מצלמות האבטחה בבתי הספר והפגיעה בפרטיות התלמידים אל מול חשיבות הגברת הביטחון בבית הספר. אבל אחרי הרעש התקשורתי נשארנו כאן בישראל מחוסרי החלטה האם הכנסת המצלמות לגיטימית או לא?
גורמים במערכת החינוך באשדוד אומרים כי "עם צמיחת אופנת מצלמות האבטחה בבתי הספר עלו חילוקי הדעות. בעזרת מצלמות האבטחה למשל נתגלו האחראים לשריפה בבית הספר הדו לשוני בירושלים, וגם פוענחו מקרים רבים אחרים". כמו הבלבול בישראל גם בעולם אין מדיניות אחידה, אנגליה למשל תומכת בהתקנת המצלמות ובשאר אירופה התמיכה ברעיון חזקה פחות. בארצות הברית חל יותר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו זיהוי ביומטרי בכניסה לקפיטריות.
ובארץ, מרבית המנהלים מעדיפים להתקין מצלמות, למען הסר ספק. ומה עמדת משרד החינוך? האם ההתקנה מותרת מבחינתו? טרם נקבעה עמדה רשמית בנושא, ובמשרד מסרבים להציג כיוון מסוים אפילו לא ברמיזה. בעיני הפרופסור מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אי קביעת המדיניות של המשרד בעייתית בשטח: "בעייתי שהמשרד לא קובע מדיניות, כי המנהלים מחליטים על דעת עצמם ופעמים רבות השימוש שנעשה באמצעי ההקלטה הוא לא באמת ביטחוני".
בירנהק אולי ישמח לשמוע שבמשרד החינוך מנסחים בימים אלו חוזר מנכ"ל בנושא שיקבע את עמדת המשרד. לדבריו, מנהלים רבים עושים שימוש במצלמות עבור איום והנהגת משמעת בבית הספר, על חשבון פרטיות התלמידים. עם זאת, בירנהק הוסיף כי חוסר ההחלטיות שלנו בסוגיה הזאת, מצביע על בעיה עמוקה הרבה יותר שנתמודד איתה בעוד כמה שנים. "אזרחי העתיד צפויים להתרגל לחוסר פרטיות ללא הטלת ספק", הזהיר.
