שי לשבת

אשדוד הפכה לאחת מ-3 הערים המובילות במדינה!

ערב ראש השנה תשע"ח, העיר אשדוד מתמרקת ומתגנדרת לכבוד החג הראשון בלוח השנה העברי. הרחובות נקיים ומצוחצחים, אנחנו לובשים בגדי חג ומטיילים להנאתנו ברחבי העיר. גם מי שסובל מראייה חלשה וגם אלה שיש להם לחלוחית בעין ולא מסיבה רפואית אלא בעיקר מצרות עין… לא יכולים להתעלם מהשינוי האדיר, הבלתי נתפס, שהעיר המדהימה שלנו עברה בשנים האחרונות

צילום: טל אקוקה

ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי הוא זה שהצליח להטביע חותם כמעט בכל שכונה בעיר, בכל קרן רחוב, ובתשע השנים האחרונות הוביל קו ברור הבא לידי ביטוי במגוון פעילויות – "התושב במרכז". זה התחיל כסיסמא שלא היינו בטוחים בדיוק למה התכוון המשורר, אך יום אחר יום, לבנה אחר לבנה, הביטוי הזה הפך מחזון למציאות.

תאמינו לי שאני לא עושה שום הנחה לד"ר לסרי, הוא זכה לקבל ממני ביקורת נוקבת במגוון נושאים, וגם בעיתון שאתם מחזיקים ביד פרסמנו (ונפרסם) כתבות מלאות ביקורת על מחדלים של עיריית אשדוד. מטבע הדברים בעיר עם 250 אלף תושבים יש עשייה אך יש גם מחדלים, ואנחנו בניגוד לאחרים מפרסמים גם מאלה וגם מאלה.

מה שכן, אני יכול לומר בפה מלא שאשדוד היא היום העיר הכי "לוהטת" במדינה, ואני מרגיש את זה משיחות שלי עם קולגות לעבודה במרכז הארץ, עם קרובי משפחה בדרום הארץ, ובכלל בזכות הבאז החיובי שיש סביב העיר בתקשורת הארצית ובקרב האנשים המובילים את דעת הקהל במדינה שלנו. בית החולים החדש, מסלולי התחבורה החדשים, הסכם הגג, חיי התרבות, הפסטיבלים, המשכן לאומניות הבמה, האמפי פארק, המזרקה, הטיילת, רמת החינוך. כל אלה, בתוספת של משאבי הטבע המדהימים שהתברכה בהם העיר, משלימים פסיפס המעניק לאשדוד יתרון ברור על רוב הערים הגדולות האחרות במדינה.

ד"ר לסרי אומנם לא המציא את הגלגל ולא עשה מהלכים מופלאים שאיש לא חשב עליהם, אבל היה לו את האומץ שאין לאחרים, וזה לקחת פרויקטים תקועים ולחלץ אותם מהמבוי הסתום. המהלכים האלה הושלמו בעקבות החלטה ברורה של יחיאל לסרי – העיר צריכה לעבור מתרבות הבינוניות, מהעיר שהייתה באותה קטגוריה כמו השכנה הגיאוגרפית אשקלון (כעיר ים נחמדה ולא יותר), לרמה שתושבי אשדוד מסתכלים בלבן של העיניים של תושבי תל אביב, הרצליה, חולון וחיפה, מתוך תחושה של גאווה. היום לומר בכל מקום: "אני מאשדוד", זה סוג של גאוות יחידה.

הגיע הזמן שנפסיק לחשוב במושגים של עיר בינונית. אשדוד הפכה כבר מזמן למעצמה של ממש, עיר עם כ-250 אלף תושבים שקלטה עשרות אלפי עולים לאורך השנים ולא מעט "שחקני חיזוק" לא רעים בכלל מערים שונות בארץ. למרבה הצער, יש עוד כאלה שפועלים מתוך תחושה שאשדוד היא אותה עיר נמל עם 60 אלף תושבים שכולם מכירים את כולם, ואת הכל ניתן להניע ולקדם דרך "הפרלמנט". זה היה, נגמר וטוב שכך…
רגע לפני ששנת תשע"ח נכנסת לחיינו, אנחנו צריכים לקוות ולייחל שמעבר לעשייה הפיזית וההתפתחות המואצת, נזכה גם לשינוי בכל מה שקשור לערכים ודרך ארץ. החברה הישראלית הופכת מיום ליום ללחוצה יותר, חסרת סבלנות ולעיתים גם חסרת הבנה. אם כל אחד מאיתנו ייקח נשימה לפני מילה מיותרת שהוא משחרר לחלל האוויר, לפני אמירה שעלולה להיות בעוכריו, נזכה לחיות בסביבה טובה יותר ונעימה יותר.

חג שמח
ושנה טובה!

תגובות

להשאיר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

למעלה
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>

'); ?>
'); ?>