מזה מספר שנים אני פונה ללשכתו של הרב הספרדי הראשי של העיר אשדוד, הרב חיים פינטו, בבקשה לקיים עימו ראיון מקיף, ובכל הפעמים קיבלתי תשובה אדיבה ומנומסת כי הרב מעדיף לעסוק בעולם התורה והדת. בשבוע החולף זכיתי לקיים שיחה ארוכה ומרתקת עם הרב פינטו, דמות שיש סביבה קונצנזוס בעיר הנמל, בזכות אופיו הצנוע והרצון שלו לסייע בכל דרך לציבור הרחב במגוון של פעולות, רובן נחבאות מעיני הציבור.
זכיתי לקבל תשובות לכל שאלה ושאלה, תשובות מרתקות שעשויות לסייע בהורדת גובה הלהבות בין הציבור החילוני לחרדי, להבות המטפסות יום אחר יום בעיקר ברשתות החברתיות, וזוכות לחיזוק מצד גורמים בעלי עניין, שרוצים לפגוע בין השאר בראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, בכך שמאשימים אותו בעזרה וסיוע לציבור החרדי בעיר.
כבוד הרב, ספר לנו על עשייתך בימים אלה במסגרת תפקידך כרב הראשי של העיר אשדוד?
"אומר לך את האמת, בעצם אני מעדיף שלא להתראיין כלל וכלל, 'בתוך עמי אנכי יושב', אינני אוהב את הפרסום, ובוודאי לא ארדוף אחריו. הסיבה היחידה שבגינה הסכמתי להתראיין, היא משום שיש לי תקווה שתצמח תועלת מכך, לפקוח עיניים, לקרב לבבות, ואולי גם להרבות כבוד שמיים, והיות ששום תועלת לא תצמח מדיבורים וסיפורים על עשייה, אינני רואה טעם לדבר עליה, אנוכי מאמין במעשים. בכל זאת אומר לך נקודה יסודית אחת: בורא עולם ברא כל אדם למטרה מסוימת, ועל האדם לשאוף בימי חייו להשלים ולהגשים את תכליתו. ממילא לא התפקיד מדרבן ומעודד את העשייה, אלא התכלית! התפקיד הוא רק אמצעי וכלי להגיע לתכלית, כאשר המשימה היא להגיע לייעוד המרכזי שלשמו נבראת, זה הציר עליו סובבים החיים, ומבחינתי הקוד שלו הוא: להרבות כבוד שמיים בלבד".
מהם הדגשים המרכזיים מבחינתך בתפקיד חשוב זה?
"בני ישראל – בני מלכים הם", ממילא כל מה שתעשה בשבילם אין בזה די! תפקיד הרב איננו מוגדר, רב בעצם צריך לדאוג לכל דבר במישורים רבים, הוא גם צריך להיות מוכן למסור את נפשו עבור כל יהודי, ולכן בכל רגע וכל הזמן המשימות משתנות, ובכל יום המשימה, היא הדגש המרכזי של אותו יום, וכאשר יש כמה משימות אז זה הדגש שעומד מול עיניי. על כל פנים אנחנו מנסים ומשתדלים לעשות עוד ועוד בכל דרך אפשרית, והלוואי שנצליח למלא תפקידנו כראוי, בנאמנות כלפי אלוקים ואדם".
ישנם גורמים פוליטיים המנסים לפגוע בסטטוס קוו הקיים בעיר מזה שנים ארוכות סביב פתיחת העסקים בפאתי העיר בשבת. מהי עמדתך בסוגיה רגישה זו?
"תראה, הבעיה הזו היא ארצית ולא מקומית, בימים אלה של ערב ראש השנה, שהוא יום הדין בו אנו נידונים לחיים ומוות, מי במים ומי באש, ומי שזוכה לצאת לחיים נידון כיצד יראו חייו, מחשבותיי שקועות בדרך כיצד להרבות זכויות לעם ישראל, ואיך לגרום שמן השמיים ירצו להעניק לנו שנה טובה ומתוקה, בריאה ומוצלחת, לכן תרשה לי להימנע מלהיכנס לתשובות העלולות לגרום את ההיפך בזה".
ברשתות החברתיות ישנה הסתה ברורה נגד הציבור החרדי, תחת הכותרת שהעיר אשדוד מתחרדת, וחייבים לעצור את התופעה הזו לאלתר. ההסתה זוכה לתמיכה מצד מספר פוליטיקאים מקומיים. מהי תגובתך?
"ראשית, אין לי רשתות חברתיות, אינני בקיא בנושאים האלה, ולכן אינני יכול לדעת מה מתפרסם שם, אבל דבר אחד אני יודע בוודאות! לא כל מה שמתפרסם הוא אמת, כל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו, ומי שמפרסם את הגיגי ליבו ושאיפותיו – שיבושם לו! הנני חי בעיר, יש לי סיג ושיח עם כל רבדי האוכלוסייה, ואינני חש בשנאה בין הקהלים השונים, כך שמי שמסית בוודאי שייך למיעוט בטל ומבוטל. אולם אשאל אותך שאלה אחת: אולי אתה יכול להסביר לי מה זאת אומרת "אשדוד מתחרדת"? וכי ראית צבא של חרדים שעובר משכונה לשכונה וכובש אותה? או אולי אתה מכיר איזו רשת חרדית סודית שעוסקת ברכישת קרקעות ומבנים בכל רחבי העיר, על מנת להפוך אותם לאזורים חרדיים? כדאי וגם צריך לדעת מעט היסטוריה. היות ואני תושב העיר כבר ארבעים ושמונה שנה, ולוויתי אותה עוד משהייתה קטנטונת עד היום, אז אספר לך. כשאנחנו הגענו עולים חדשים לגור כאן, העיר מנתה כמה אלפי בתי אב, שרובם המכריע היו עולי מרוקו, אנשים שומרי מצוות או לכל הפחות שומרי מסורת! תשעים אחוז מתושבי העיר של אז התפללו בבתי כנסת כל שבת ושבת! אמנם, במהלך שנות השבעים המאזן השתנה, כאשר הנוער פנה לדרכים אחרות, בד בבד עם הגעתן של קבוצות אוכלוסייה נוספות. ובכן, כבר בסוף שנות השישים הוקמה תשתית ליישוב חרדי בעיר, הקמת ישיבת גרודנא והקהילות החסידיות הביאו את הגרעין הראשון הקיים מאז ועד היום, כאשר מובן מאליו שהוא התפתח כפי שמתפתחת כל אוכלוסייה מקומית. בנוסף, בסוף שנות השבעים (כלומר לפני ארבעים שנה!) הוקמו הקריות החרדיות הראשונות, שגם הן התפתחו יפה, והביאו תועלת מרובה לכל העיר. לאחר מכן, במהלך שנות השמונים נבנו הרובעים ג' וז', שמתחילה הוקדשו לציבור החרדי, וכך זה עד היום. האוכלוסייה המתגוררת בשכונות אלה איננה מתערבת בשכונות אחרות, ונמנעת מ"להתפשט" לרבעים אחרים, למרות הצפיפות הגדולה. בנוסף, לשמחתי, ברוך השם, בעשרים השנה האחרונות קורה תהליך מבורך מאד! אנשים רבים שנולדו באשדוד וגדלו באורח חיים אחר, בחרו מרצונם הטוב לחיות באורח חיים של שומרי תורה ומצוות, והם אלה שהולכים ומתרבים בלי עין הרע, ומתגוררים בשכונות שונות באשדוד.
אם כיום ברוב שכונות העיר בתי הכנסת הולכים ומתרבים בתפוסה של אפס מקום, הרי זה מאותם תושבי העיר עצמה, תושבי העיר שגדלו בה, בניהם ונכדיהם של מייסדיה ובוניה! אני מכיר את חלקם הגדול, אני זוכר את אבותיהם וסבותיהם, אלה שהיו עמלי יום, מי בנמל ומי בחברת החשמל, מי בשוק ומי במסחר או במפעל תעשייתי,הם שבנו את העיר! ובניהם או נכדיהם בחרו לחזור בתשובה והקימו משפחות ענפות המתגוררות בעיר שבנו אבותיהם, אז מה רוצים אותם גורמים, אותם "מפרסמים" כביכול? שבגלל שאותם אנשים, המתחרדים כביכול, שינו את השקפת חייהם מרצונם החופשי, האם זו סיבה שהציבור הזה צריך לפרוח באוויר? צריך להיעלם? האם זאת היא דמוקרטיה? לאן נעלם פתאום, הפתגם היפה השגור כל כך בפיהם: "איש באמונתו יחיה"? איך אפשר לדבר כך: "לעצור את התופעה"? וכי אפשר לעצור את נפש האדם? אין כאן את מה לעצור, וגם אי אפשר לעצור! אנשים בוחרים מעצמם אורח חיים דתי או חרדי או אף חילוני, ועל כל אחד מאתנו לכבד את זה, ולתת לכל אדם לחיות את חייו בכבוד. ואם רוצים לומר "אשדוד מתחרדת" אז צריך להוסיף גם שהיא מתחרדת מתוך האוכלוסייה של עצמה, שהיא זאת שבנתה והקימה את העיר עוד משנות המעברה. אז על איזה "התפשטות" הם מדברים? ואוסיף לך: אני מכיר את רובם הגדול של הפוליטיקאים בעיר, וכמעט אין מי שמתנגד באמת לדת, אני משוחח איתם מפעם לפעם, ובדרך כלל דברי נופלים על אוזן קשבת. זה שהדת הפכה ל"שק חבטות", זה עניינם הפרטי של כמה אנשים שטועים וסוברים להפיק מכך איזה רווח רגעי, אבל הם טועים, רוב אנשי העיר סולדים מכך".
האם העיר אשדוד יכולה להכיל את הניגודיות הלא פשוטה הין החילוניים לחרדים, סוגיה שהולכת והופכת למשמעותית יותר ויותר בתקופה האחרונה?
"באשדוד גרים כבר במשך עשרות שנים חילונים דתיים וחרדים זה בצד זה, ידעו לחיות יחד, ישנם יחסי כבוד, וכך גם זה ימשיך בעזרת השם. ישנם שכונות רבות שבהם גרים זה לצד זה, ולא ידוע לי על מריבות, להיפך, מכבדים זה את זה, נפגשים ומברכים איש את רעהו, ואני רואה זאת גם במסדרונות הרבנות הראשית, איך שבאים אלה ואלה וקיימת תמיד אהבה ואחווה, ואינני מבין על מה אתה מדבר. אם יש איזו ניגודיות שכביכול הופכת למשמעותית היא של כל מיני גורמים שוליים שמנסים ללבות בכל כוחם שנאה, אבל מבחינת מרבית האוכלוסייה אינני רואה ניגודיות הולכת וגוברת וכל אותם "בעיות" כביכול אינן קיימות, ברור שתמיד ישנם מקרים יוצאים מן הכלל, אך לא ניתן לראות בהם רוב או להשליך מהם על הרוב. ואוסיף לך נימה אישית: מאוד כואב לראות שיש אנשים שיכולים להשפיע על הרבים, ובמקום לנצל יכולת זאת על מנת להיטיב, עושים את ההיפך! במקום להטיף לאהבה ולעשיית טוב, מחטטים בנגעים של כל אחד, כאלה שהיו, וכאלה שכלל לא היו ולא נבראו, מדוע לנהוג כך?
למה להקשות ולהעכיר את החיים? קח למשל את הנקודה שהעלית כאן, בקלות מרובה אפשר היה להפוך את הקערה על פיה, אם נפסיק לרחוש כל היום סביב המושג הדמיוני הזה של "כפייה דתית", וכל אדם יבין וידע את האמת שאין לאדם מכל מגזר, שום עניין להפריע לו ולמהלך חייו, וכל רצונו של כל אדם רק לחיות לפי השקפת חייו ועולמו, האם יהיה איזה מקום לשנאה ולניגודיות? אשדוד אמנם עיר גדולה, אך עדיין באופייה כמו עיר קטנה, שבה הקהלים מכירים אחד את השני ויודעים לחיות אחד עם השני".
מה דעתך על התפתחותה של העיר אשדוד בשנים האחרונות, תחת ידיו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי?
"ברוך השם ראש העיר עושה את שליחותו נאמנה, העיר אשדוד היא אחת הערים המרכזיות והמתפתחות בארץ. אשדוד נחשבת לעיר החמישית בגודלה בארץ, התפתחות שהחלה עוד בזמנו של ראש העיר הקודם הי"ו, ההתפתחות המתמדת היא אחת מתכונות היסוד שלה, וגם כעת היא ממשיכה בכיוון המבורך הזה. ראש העיר הוא ידיד קרוב לי משכבר הימים, מזה שנים רבות אני מלווה אותו, וקיימים בינינו יחסים עמוקים מאד, כמעט של אב ובן, לכן לא נראה לי ראוי שאשבח את מעשיו ופעולותיו. בכל אופן נראה לי שמעשיו מדברים בעד עצמם, ואני מברך ומתפלל, שימשיך להביא רווחה ותועלת לכל תושבי העיר מכל הקהלים בלי יוצא מן הכלל".
המועצה הדתית באשדוד מקדמת פעילות ענפה כמו בניית מקוואות חדשים, הרחבת שירותי הדת והנגשת המועצה לציבור הרחב. מה דעתך על פעילות זו ועל תפקודו של הרב עובדיה דהן?
"ידידי הרב עובדיה דהן שליט"א, הוא אחד מהאנשים היקרים והנהדרים שבעיר, הפועל בכל יכולתו למתן שירותי הדת לכל תושבי העיר ללא יוצא מן הכלל. שירותי המועצה הדתית ניתנים בכל האגפים לכל אוכלוסיית העיר, בדרך הטובה והיעילה ביותר שניתן".
בנך, הרב יאשיהו פינטו עובר ימים מורכבים מאוד ונמצא בארה"ב. כיצד הוא עבר את התקופה הקשה בחייו , ואיך הוא מתמודד עם הבעיות הרפואיות הקשות?
"לצערי, בני הצדיק ר' יאשיהו שליט"א, מתמודד עם בעיות רפואיות קשות, ואנו מאמינים בבורא עולם ובהשגחה עליונה ובזכות האבות הקדושים, ומקווים שיביא לו רפואה וישועה, למענינו כהורים ומשפחה, ולמען כלל ישראל, כדי שיוכל להמשיך בפעולותיו העצומות למען הכלל. אין בדעתי לענות יותר מזה, רק להתפלל לרפואתו השלימה במהרה בימינו אמן".
כבוד הרב, רבים רואים בך דמות, שיכולה לגשר ולהוביל בעולם הדת ברמה הארצית. אתה חושב בעתיד על התמודדות או השתלבות בתפקיד נוסף ברמה הארצית?
"בוודאי אני חושב על התמודדות נוספת! ההתמודדות החשובה ביותר בחיי, אשר אליה שאפתי כל ימי! אתה סקרן לדעת מה? אז אומר לך: אני מתמודד כעת על מקום טוב בגן עדן, להיות ליד אבותיי הקדושים מנוחתם עדן! התפקיד הזה הוא לא רק ברמה הארצית, הוא ברמה עולמית! הוא גם נצחי! אני מתקרב לגיל השבעים, ודעתי נתונה בנצחיות החיים, ולא באיזה שטות של משרה או תפקיד פה ושם… אומר לך משהו מאד אישי: אינני יודע אלו מעשים טובים יש בידי, אבל כשאני מתמצת את חיי עד היום, אני רואה בידי שלוש זכויות, שהן בבחינת "מצווה גוררת מצווה": א. בהיותי בחור צעיר במרוקו, בן שש עשרה שבע עשרה, בשנותי הטובות ביותר בישיבה, נקראתי למלא תפקיד חשוב וסודי, ביחד עם כמה צדיקים זקנים, להעביר עצמותיהם של צדיקים קדושי עליון, ממקום מנוחתם למקום בטוח, שקבריהם עמדו בפני סכנת בזיון נורא. שמתי נפשי בכפי למען כבודם, סיכנתי חיי, וברוך השם שזכיתי לעשות זאת ולדאוג לכבודם. ב. כוח מצווה זו זיכה אותי בבנים צדיקים, אשר זיכו ומזכים את כלל ישראל ומרביצים תורה ויראה, במיוחד בני ר' יאשיהו שבשנים מעטות פעל בקנה מידה והיקף שלא נודע, ורק בורא עולם יודע כמה פעל ופועל למען כלל ישראל. ג. ממצוות אלה נגררה גם המצווה של רבנות אשדוד. וכדי להבין את כוונתי אצטרך לתת לך מעט רקע, בעצם הנני מכהן כרב העיר בניגוד לרצוני הפרטי! שנים רבות שרצוני עז לפרוש מן הרבנות, גם את רבנות קריית מלאכי רציתי לעזוב, רציתי לפרוש לחיים רוחניים מלאים, לעבוד את בורא עולם באופן פרטי ביני לבינו, כדרך אבותיי הקדושים.
אלא שבעת הבחירות לרבנות אשדוד, התעוררה בעיה קשה של סכנה גדולה למעמד הרבנות בעיר וממנה לכל ארץ הקודש, לפיכך שמו גדולי וזקני הדור את עינם עלי, וציוו עלי להציג את מועמדותי, כדי שאעמוד בפרץ כנגד הסכנה הזו. למרות שהיה זה בניגוד לשאיפת חיי, כופפתי ובטלתי רצוני מפני רצונם והסכמתי לבחירה זו. הסכמה זו לא הייתה קלה עבורי, כי לא רק שנאלצתי לחיות בדרך אחרת ממה ששאפתי, נאלצתי גם להתמודד מול גורמים שונים שהבינו את הטעם למועמדותי, ובחרו בכל מיני דרכים שונות ומשונות לנסות להניע אותי מכך, לחצים כבדים לחצו עלי לפרוש מהתמודדות, ולא הסכמתי רק משום הוראת זקני וגדולי הדור, למרות! שעצם הדבר היה בניגוד לכוונתי ושאיפתי. אני רואה בכך קידוש ה' גדול, ואני מודה לריבונו של עולם שנתן לי את האפשרות לקדש את שמו, ואני מקווה ומתפלל שאזכה להרבות שם שמיים בתפקידי".
מה דעת כבוד הרב על המצב הכלכלי-חברתי במדינה שלנו והאם אתה רואה אופק חיובי סביב הסוגיות הבוערות הללו?
"בתורה הקדושה נאמר שארץ ישראל היא ארץ אשר "עיני הקדוש ברוך הוא משגיח עליה מראשית השנה ועד אחרית שנה". כל מי שחי כאן ומוכן להאמין, הרי כשהוא פוקח את עיניו כל בוקר חש ומרגיש איך שבורא עולם שומר עלינו! נכון, יש ממשלה, יש צבא, יש מערכות של המדינה, אבל מי שיש לו עין פקוחה ובוחנת רואה היטב איך שבעצם בורא עולם הוא מנהל את הארמון שלו, אחרת כבר מזה זמן רב לא היינו מחזיקים כאן מעמד. מי שזכה לראות את הדברים כך, מבין ממילא שהוא יכול לראות רק טוב, לצפות ולקוות שהמצב ישתפר ללא פחד ומורא. אבל בכל אופן אתן גם איזה עצה טובה לכל אחד: אם כל אחד ישתדל ויתרגל לראות את הטוב שבחברו, גם הוא יצליח!".
לסיום, מה אתה מאחל לתושבי אשדוד ערב ראש השנה?
"איחוליי הכנים לכל תושבי אשדוד ולכל עם ישראל שתהיה להם שנה טובה ומתוקה, שנה של בריאות והצלחה, שנה שיזכו כולם להכיר את בורא עולם, וכל אחד מאתנו יראה במעלות חברו ולא בחסרונותיו, ויהיה לכולם רק טוב בעזרת השם".
