סנדי ניצלה מפיגוע בצרפת, עכשיו היא מתחתנת באשדוד

סנדי אדג'ז (23) עברה טלטלה נפשית מורכבת מאוד לפני חמש וחצי שנים, בזמן שלמדה בבית הספר היהודי "אוצר התורה" בטולוז, מחבל צמא דם נכנס לכותלי בית הספר, הרג ארבעה אנשים (מהם שלושה תלמידים), למרבה המזל, המחבל עזב את המקום, חייה של סנדי ניצלו, היא החליטה לעלות לישראל, שירתה בצה"ל כתצפיתנית מצטיינת ואוהבת את החיים באשדוד. בעוד חצי שנה סנדי מתחתנת עם אלדר ימין והיא מאושרת: "זו סגירת מעגל עבורי להתחתן בישראל, להביא ילדים ולהוכיח שאנחנו חזקים מכל האויבים שלנו"
סנדי ניצלה מפיגוע בצרפת, עכשיו היא מתחתנת באשדוד

מי שיפגוש את סנדי אדג'ז באופן מקרי, ויראה את החיוך הגדול שלה ואת עיניה הכחולות הבורקות, לעולם לא ישער לעצמו שסנדי עברה טראומה מטלטלת לפני חמש שנים, שמלווה אותה יו-ם-יום, שעה-שעה. בכל זאת, לראות גופות של ארבעה יהודים, שלושה מהם ילדים קטנים, שאת חלקם היא הכירה בבית הספר "אוצר התורה" בטולוז, זה מראה שנחרט בזיכרון. מעבר לכך, חייה של סנדי וחברותיה ניצלו בנס, לאחר שהיו סגורים בכיתה במשך דקות ארוכות והמתינו עד שהמחבל יעזוב את שטח בית הספר.

סנדי נולדה בצרפת לאודרה ודידיה, יש לה אחות גדולה (קלי), שמתגוררת אף היא באשדוד. האמא אודרה היא ישראלית שגדלה בעכו, עברה בהמשך לצרפת ושם התחתנה עם דידיה, ספר נחשב שמחזיק גם בימים אלה מספרה גדולה בטולוז. האחות קלי, נשואה ואם לשני ילדים, הייתה הראשונה שעלתה לישראל לפני תשע שנים ובנתה את ביתה כאן באשדוד. חודשים ספורים לאחר הפיגוע בטלוז סנדי החליטה לעלות לישראל ויהי מה, וזה מה שהיא עשתה.

היא חוזרת איתנו לפיגוע המתועב שהתרחש ב-19.3.12. המחבל מוחמד מראח, מוסלמי ממוצא אלג'יראי, הגיע בסביבות השעה 8:00 בבוקר אל כניסת בית הספר היהודי "אוצר התורה" בטולז, בו לומדים תלמידים יהודים בכל הגילאים. המחבל הגיע רכוב על קטנוע, ירד ממנו ופתח באש לעבר הנוכחים, בהם הורים ותלמידים. הקורבן הראשון היה הרב יונתן סנדלר, מורה ישראלי-צרפתי בבית הספר, שנורה למוות מחוץ לשערי בית הספר בעודו מנסה לגונן על שני בניו הצעירים, אריה בן ה-6 וגבריאל בן ה-3, שנרצחו אף הם. המחבל המשיך לירות בעודו נכנס לחצר בית הספר ורודף אחרי קורבנותיו אל תוך הבניין. בשלב זה נתקל במעצור והחליף את נשקו מאקדח 9 מ"מ לאקדח בקוטר 0.45 אינץ' שהיה מוכר למשטרה, מאחר שזוהה ככלי הנשק שהיה מעורב באירועי הירי הקודמים שביצע המחבל המתועב. מראח נתקל במרים מונסונגו בת ה-8, בתו של מנהל בית הספר, וירה בראשה מטווח אפס.

סנדי מתארת את האירוע הקשה מהמבט האישי שלה: "הגענו לבית הספר בבוקר כרגיל, ושום דבר לא היה מוזר. נכנסו לתוך שטח בית הספר כדי להתפלל, ואז שמענו יריות. ראינו מהחלון מחבל עם קסדה על הראש מחזיק נשק ויורה לכל כיוון. שמענו צעקות והבנו שיש נפגעים. היינו קבוצה של בנות סגורות במבנה במרחק של מטרים בודדים מהמחבל. הוא ניסה לירות עוד ועוד ואז היה לו מעצור בנשק, והוציא אקדח קטן. לא יכולנו לעשות כלום וכל הבנות בכו וחייגו להורים שלהם כדי להיפרד מהם. גם אני שלחתי הודעה לאמא שלי שאני אוהבת אותה ושלא תהיה עצובה אם יקרה לי משהו. היא התקשרה אלי וביקשה ממני לקפוץ מהמבנה בו היינו. היא אמרה לי שעדיף שאשבור את הרגל אבל שאשאר בחיים. אחרי זה היא ביקשה ממני שאתחזה למתה, אם המחבל יגיע לכיוון המבנה שלנו, ואני בכיתי בלי הפסקה ואמרתי לה שאני

אוהבת אותה. אמרתי לה שאם אני יוצאת בחיים מהפיגוע הזה, אני עולה לישראל ולא רוצה לשמוע יותר על צרפת. כל זה נמשך דקות ארוכות, וכל דקה נראתה לנו כמו נצח. אחרי חצי שעה בערך כוחות ביטחון נכנסו למבנה בו היינו והוציאו אותנו החוצה. ראינו את 4 הגופות והיינו בהלם מוחלט".

סנדי ואביה דידיה הפכו לדמויות מוכרות מאוד בצרפת, לאחר שתמונה של האב מחבק את הבת ומוציא אותה מחוץ לבית הספר, התנוססה על שער של עיתון גדול בצרפת. סנדי ממשיכה לתאר: "כוחות הביטחון חששו שהמחבל מסתתר מחוץ לבית הספר ומחכה לפגוע בעוד קורבנות, לכן הם הוציאו תלמיד-תלמיד החוצה תחת אבטחה. אבא חיבק אותי חזק ולקח אותי הביתה. במשך שבוע הייתי בטראומה גדולה, בקושי אכלתי ובקושי ישנתי, לקחו אותי לפסיכולוג, אבל זה לא עזר כי היה לי כעס גדול והחלטתי שאני רוצה לעלות לישראל".

סנדי כבר החלה לבדוק לעבור לבית הספר גבעת וושינגטון הסמוך לאשדוד, אך בסופו של דבר הסכימה לסיים את פרק הלימודים בצרפת, כדי לסיים את הבגרויות כמו שצריך. בשלב הראשון היא עלתה לישראל לבד, ורק בחלוף שנה האמא אודרה הצטרפה אליה. האב דידיה נמצא על הקו ישראל-צרפת באופן קבוע בשל העסקים שלו מעבר לים.

תצפיתנית מצטיינת
סנדי החליטה שהיא רוצה להתגייס לצה"ל, אך מאחר ולא הייתה בישראל בזמן ששלחו לה צו ראשון בגיל 16, הייתה בעיה טכנית לגייס אותה. סנדי נלחמה ודרשה לקבל תפקיד מעניין, לא פקידה שיושבת במשרד ממוזג. ואכן סנדי שירתה כתצפיתנית בנחל עוז ועשתה זאת בהצטיינות. לאחר הכשרה בחיל האיסוף הקרבי, היא הוצבה בחמ"ל נחל עוז בחטיבה הצפונית באוגדת עזה, בו היא שירתה במשך כשנה. השירות בחיל האיסוף הקרבי מזמן לנשים אפשרות יוצאת דופן להשתלב בתפקידי מפתח מאתגרים במערך הלוחם בצה"ל, ובמערך התומך בלחימה באופן משמעותי. תפקיד התצפיתנית הוא אחד הבודדים בו משולבות בנות בפעילות המבצעית באופן משמעותי ומספק. השירות כתצפיתנית משלב עבודת איסוף מודיעין מעמדות תצפית נייחות (חמ"ל), עם העברת המידע לגורמים הרלוונטיים בשטח, תוך קשר תמידי וישיר עם הכוחות המבצעיים בשטח. התצפיתנית עובדת במסגרת חמ"ל ששולט על אמצעי התצפית הנייחים בגזרתו לשם זיהוי ואיתור גורמים עוינים, והכוונת אש ותקיפת מטרות באמצעות מערכות תצפית ומכ"ם מתקדמות. התפקיד דורש מהתצפיתנית יכולת התמצאות, שימוש בעזרי מודיעין, הכוונת כלל סוגי הכוחות בשטח וגורמי האש, בקיאות גבוהה ביותר בגזרה הנצפית ויכולות לאתר סימנים המעידים על שינוי בשגרה ופעילות עוינת. התפקיד מתאפיין באחריות, משמעת עצמית גבוהה, יכולת עבודת צוות ומוכנות לתרום מעצמך. מסלול התצפיתנית כולל טירונות, קורס מקצועי וחפיפה מבצעית בגזרה אליה משתייכת.

"הייתי בטירונות ליד אילת", מספרת סינדי. "זו חוויה לא קלה, אבל היה כיף. אהבתי את הטירונות, ואת האווירה של הצבא". בטירונות, שנמשכה כשלושה שבועות, קיבלה סינדי הכשרה בתחומים הבאים: ערכי צה"ל, שימוש בנשק קל וביצוע מטווחי ירי, ביצוע תרגולות חי"ר בסיסיות, בקיאות בתפעול אמצעי קשר, חינוך וידיעת הארץ, הסמכת אב"כ, הכשרת מתן עזרה ראשונה, אימוני כושר

ומסעות. לאחר סיום הטירונות החלה קורס בן חודשיים. זהו השלב שבו לומדות התצפיתניות את המקצוע, רוכשות את הידע לגבי תפקידן העתידי ומיישמות את הלימודים התיאורטיים באמצעות חדרי סימולציה מתוחכמים המדמים חמ"ל איסוף מבצעי. החמ"לים המדומים מאפשרים להכשיר את התצפיתנית בצורה המיטבית לפני הגעתה לגזרות השונות. במהלך הקורס מקבלות החיילות הכשרה באיסוף מודיעיני בעזרת אמצעי התצפית בזמן אמת, וסיכול פעילות טרור בכמה אפשרויות. כמו כן לומדות החיילות כיצד ללוות ולאבטח כוחות רגליים, רכובים או כוחות תצפית, כיצד אוספים מודיעין לפני מבצע על גזרת האיסוף ויוצרים תמונת מצב עדכנית של הגזרה הנצפית, ומהן דרכי העבודה היעילות והמהימנות עם הכוחות בשטח, כדי להעביר את המידע בזמן אמת ובזריזות הנדרשת. כל זאת על ידי שימוש יעיל באמצעי התצפית במקביל לשימוש באמצעי הקשר כדי להעביר את המידע לכוחות בשטח וכל זאת תחת התמודדות במצב לחץ שנוצר בעת האירוע.

מבחינתה היה מדובר בסוג של סגירת מעגל: "התפקיד הזה הוא ללא ספק סגירת מעגל עבורי. יש כאן מסר שמחבל נכנס לשטח בית הספר בו למדתי, ואני לא אתן לאף מחבל להיכנס לשטח המדינה שלנו. זה סוג של תרפיה עבורי, טיפול הכי טוב שעברתי מאז הפיגוע".

לפני כשנה וחצי סנדי השתחררה מצה"ל, ובימים אלה היא לומדת לתואר ראשון במינהל עסקים. סנדי מתרגשת מאוד לקראת החתונה עם החבר אלדר ימין, איש עסקים צעיר שפתח עסק למכירת זהב ויהלומים. הם הכירו לפני כשנה, ויתחתנו ב-21.5 באולמי "דוריה". מה שבטוח, את ירח הדבש הם לא יעשו באירופה… סנדי: "אני לא יכולה להגיע לאף אחת ממדינות אירופה, יש לי כעס גדול וסוג של טראומה מהאזורים האלה. הם היו שאננים בזמן שהיו פיגועים נגד יהודים, והיום הם לא מצליחים להתמודד עם הפיגועים הקשים שיש באופן קבוע. זו כבר בעיה שלהם, לא שלנו, אני לא מתכוונת להתעסק בזה יותר".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך