ביום שישי תפתח שנת הלימודים. ילדים רבים יפתחו את השנה בכל המסגרות כולל בגני הילדים. אבל אם לא יקרה משהו אחר, הרי ששני ילדיה של ונסה כהן, אם חד הורית בת 30 מרובע ב', בני 4 (ילדה) ו-5 (ילד) לא יפתחו את השנה ויישארו בבית.
ונסה הגיעה לרשום את ילדיה בעירייה, לגן חובה. היא עשתה זאת באיחור מאחר ועמדה לעבור דירה, אבל לבסוף נותרה ברובע ב'. כשהגיעה לעירייה לרשום את הילדים בן ובת לגן חובה, סיפרו לה לדבריה באגף החינוך בעירייה כי אין מקום. שני גני החובה שמשרתים את ילדי רובע ב' מלאים עד אפס מקום. 35 ילדים בכל גן. ונסה סיפרה כי כששאלה במי הם מאוכלסים, אמרו לה בילידי זרים שנרשמו מבעוד מועד.
ונסה מספרת: "הגעתי לעירייה והבהירו לי שאין מקום. הציעו לי גן חלופי ברובע א'. אני לא אעמוד כלכלית בנסיעות היומיומית האלה. בנוסף כיצד אלך עם שני ילדים חצי שעה ברגל לכל כיוון בוקר וצהריים? מה עם החורף, איך נגיע בגשם? אני לא יכולה כל יום לממן מוניות לשם. אני צריכה לקחת את הילד הנוסף שעולה לכיתה ב' לבית הספר 'מוריה'. איך אקח את כולם במקביל? תושבים מנסים לעמוד על הרגליים אבל העירייה לא נותנת להם וזה חבל. במקום לנסות לעזור הם מקשים, ומי שצריך להיות במקום הראשון הם מדרגים אותו בסוף. אני לא מבקשת כלום מעבר למה שמגיע לי כתושבת הרובע והעיר".
ונסה עובדת ולכן בעיית המרחק והתרוצצויות בין גני הילדים שאמורים להיות מרוחקים מהבית גם בבוקר וגם אחה"צ יגרמו לה לקשיים בעבודה. בשנה שעברה הם למדו בגנים ברובע ב' ולכן הבעיה לא הייתה קיימת.
ברישום לגנים הציעו לה אם לא ברובע א', אז באזור הסיטי. "זה אותו הדבר. אוטובוס לשם מגיע כל 20 דקות וברגל לא אסחב עם שני ילדים קטנים. איך ייתכן שילדי עובדים זרים יקבלו מקום ואנחנו לא? אני לא היחידה. אני מוכנה ביום ראשון לצלם כמה עובדים זרים יש בגנים פה. מעל 25 מתוך ה-35. זה לא הגיוני", אומרת ונסה.
ונסה כתבה פוסט נזעם שבו נכתב בין היתר: "עיריית אשדוד תתביישו לכם. ילדי רובע ב' ללא מסגרות של גן חובה, בעוד שסודנים ועובדים זרים שבכלל לא תושבי המדינה והעיר מקבלים עדיפות לגנים ואנחנו נזרקים לרובעים אחרים! ואיך אמרה היום עובדת שלכם כשנשאלה האם הם טובים יותר ענתה שכן… ועוד בפה מלא, ובלי לחשוב פעמיים".
ונסה טוענת כי היא לא היחידה. היא סיפרה לדוגמא על זוג הורים שהגיעו עם אותה הבעיה לעירייה, "עשו רעש" וקיבלו מקום. ונסה: "אז בגלל שהגעתי לבד לי לא היה פיתרון? זה מצב לא נורמאלי שלילדים שלי, שאני משלמת מיסים, משרתת בצבא, בוחרת בבחירות ובחרתי את ראש העיר הזה, לא יהיה גן, ולילדי עובדים זרים יהיה? לא ייתכן שאבא של שבת בגן יהיה ילד שקוראים לו אחמד, והילד שלי שקוראים לו נתנאל כהן, לא יהיה אבא של שבת ויישב בבית".
כרגע היא לא מוצאת פיתרון. ונסה רוצה לרשום את הילדים בסביבה שהם גרים, רובע ב' והפתרון שהוצע לה אינו אפשרי בגלל המרחק. "אין לי מושג מה אני אעשה. אין פיתרון, לאף אחד אין פיתרון. הילדים שלי יהיו בראשון בספטמבר בבית וילדי זרים יהיו בגן", היא מסכמת בעצב.
תגובת העירייה לא הגיעה עד סגירת הגיליון.
