שי לשבת

ציונים זה חשוב מאוד, אבל לא יותר מערכים ומסורת

בזמן שאתם קוראים את הטור הזה, 57,026 תלמידים כבר חזרו בשישי בבוקר לספסל הלימודים ב-575 מוסדות לימוד ברחבי אשדוד. לא צריך להכביר במילים על החשיבות של מערכת החינוך מאז ומעולם, בעיקר בימים בהם בצידי הדרך ניצבות סכנות גדולות מאוד לדור הצעיר, סכנות שזוכות לעטיפה נוצצת ומרשימה, כאלה שמסתירות פצצות מתקתקות שעלולות להתפוצץ לכולנו בפרצוף ביום בהיר אחד.

אין בכלל ספק שיש חשיבות מכרעת לפן הלימודי במציאות בה אנו קיימים. בשנות ה-70 היה מספיק לסיים 12 שנות לימוד כדי למצוא מקום עבודה ראוי… בשנות ה-80 בדקו אם יש בגרות מלאה, אם רצינו להתקבל למקום עבודה נחשב… עשור לאחר מכן הרף עלה ובלי תעודת בגרות "עמוסה" במאיות, היא לא הייתה שווה הרבה… בתחילת המילניום הרף החמיר והגיע כבר לתואר ראשון שפתח דלתות… ובימים אלה גם תואר ראשון עלול שלא להספיק…

במילים אחרות, תעודת בגרות מורחבת, בעיקר במקצועות הנחשקים, היא הכרח כדי להגיע למכללה או לאוניברסיטה עם תנאי פתיחה טובים, אחרת נישאר מאחור. המצוינות היא כלי בסיסי כדי לפתוח דלתות בהמשך הדרך, ומשנה לשנה הרף הזה רק עולה ומחמיר.
זה לא מקרי שראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, החליט להשקיע סכומי חסרי תקדים מתקציב העירייה, כדי שמערכת החינוך המקומית תמשיך לשעוט קדימה. תקציב החינוך עומד על מעל 710 מיליון שקלים. ההשקעה הגדולה של ד"ר לסרי, יחד עם בניית תוכנית עבודה סדורה ומדוקדקת ע"י ראש מינהל החינוך אריה מיימון, מעמידים את אשדוד בצמרת הערים בארץ ברמת החינוך ובהישגים המקצועיים.

כמעט כל שבוע אנחנו מקבלים הודעה לעיתונות על זכייה של אשדוד בפרס חינוכי שונה. פעם זה פרס חינוך ארצי, פעם זה זכייה בחידון התנ"ך, פעם זה בתחום המדעים, פעם אחרת בתחום הרובוטיקה וכך הלאה. מדובר בשורה של הישגים שמראים לנו עד כמה בני הנוער בעיר הנמל איכותיים, הם רק היו צריכים לקבל את הכלים הפיזיים והפדגוגיים כדי להמריא אל-על ולגרום לכולנו רגעים גדולים של אושר.

אין לי ספק שמערכת החינוך תמשיך לרשום התקדמות משמעותית גם בשנה הקרובה. לא מדובר בהימור פרוע או בהשערה חסרת ביסוס, אלא הדברים נכתבים מתוך התעמקות בתכנים הפדגוגיים שיככבו בשנת הלימודים תשע"ח, ההשקעה הכספית המאסיבית באלה שצריכים את הדחיפה קדימה ובהיכרות אישית עם חלק מאנשי החינוך הראויים שיש לנו כאן באשדוד.

יחד עם זאת, הייתי רוצה לראות יותר השקעה ותשומת לב סביב העניינים הערכיים-חברתיים, כדי שבני הנוער יקבלו כלים להתמודד עם בעיית האלימות הקשה שיש בארץ, בתופעות הפסולות של שימוש בסמים ובאלכוהול. הערכים והמסורת חייבים להיות כינור ראשון, והם לא פחות חשובים מבחינתי מתעודת בגרות עם מאיות בלתי נגמרות. אני נתקל למרבה הצער בלא מעט צעירים שמרשים לעצמם יותר מידי, אינם מכבדים את הזולת, ממהרים לקלל ולגדף, שותים לשוכרה כבר בגיל 15 ולא חוששים לשלוף סכין אם מישהו אמר להם מילה שלא במקום.

זה קורה בכל עיר בארץ, בכל קרן רחוב, ולכל מי שיש בבית נער מתבגר, מתקשה מאוד לישון בלילה בזמן שהוא נמצא בחוץ. ברוב המקרים האסון מגיע גם אם הילד הוא בן טובים ולא עשה דבר וחצי דבר שהוא בעייתי. פשוט הוא נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. מערכת החינוך חייבת להילחם בתופעות הפסולות הללו ולא לטאטא אותן מתחת לשטיח. ערכים ודרך ארץ הם מעל הכל…

שבת שלום!

תגובות

להשאיר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

למעלה
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>
'); ?>

'); ?>
'); ?>