אז להילחם בפשע או לא?

לפני חודש לערך היו מהומות בכפר קאסם כי המשטרה לא נלחמת בפשע המקומי, השבוע היו מהומות ביפו כי המשטרה... נלחמה בפשע המקומי. אז מה בסוף - להילחם או לא? והאם יש קשר לסמיכות האירועים בהר הבית? אין פה כתב הגנה לטובת המשטרה, אבל גם לא לטובת המנהיגות במגזר הערבי
סידי

אני רק שאלה. באמת, שאלת תם, למרות שיש בה לא מעט ציניות מהולה באכזבה. מה נסגר בסוף במגזר הערבי? רוצים שהמשטרה תלחם בפשע המקומי שמשתולל לפי דבריכם ובצדק, או שלא? בלבלתם אותי לגמרי. באמת. הנה אעזור לכם להסביר לי.

לפני כחודש לערך היו מהומות בכפר-קאסם. המהומות היו מאחר ולדברי אנשי כפר-קאסם ואפילו העומד בראשה, עו"ד עאדל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם, המשטרה לא מונעת אלימות בתוך העיר. לא מונעת אלימות של משפחות הפשע בתוך המגזר. האמת צודק. זה חייב להיות מטופל ואני לא ציני. לפחות לא בפסקה הזו.

אבל רגע יש עוד. לא עברו להם חודש ימים וביפו היו מהומות במגזר הערבי כי… שוטר ירה במי שירה לעבר קצביה בעיר. זאת אומרת מהומות כי המשטרה כן מטפלת בפשע המקומי, בתוך המגזר. אני כבר מבולבל, אז להילחם בפשע או לא? עכשיו אני כבר כן ציני.

האמת אני לא מבולבל והאמת גם אנשי המגזר לא מבולבלים. או יותר נכון ההנהגה של המגזר, שלא פספסה הזדמנות לפספס הזדמנות ומיד נדון בזה. המהומות בכפר-קאסם בהחלט אירעו בגלל שמשטרת ישראל לא נלחמת מספיק בשפע המקומי, אני נוטה להאמין לזה. אבל המהומות ביפו לא אירעו בגלל שירו, למוות (מוות מיותר בלי מחשבה של שוטר שלא חשב רגע לפני) במי שככל הנראה ביצע רגע לפני פשע וירה בנשק על בית עסק ערבי (במקרה זה קצבית אבו חלווה ביפו), אין ספק שמישהו חיבר את זה למהומות בהר הבית, של התקופה האחרונה. מישהו רצה להסית.

למישהו הזה קוראים הנהגת המגזר. רוב המגזר הערבי ואני אומר את זה באחריות, כמי שחי ביפו כמעט כל חיי, אינו מחפש את העימותים. לא יודע אם יש אהבה גדולה, אבל אין עימותים ביום יום וחיים בדו קיום. אני מכיר את זה לא מהעיתון, אלא מהמציאות. יש כבוד הדדי. יתרה מכך נגיד, רוב המגזר הערבי לא רוצה לעזוב את הארץ (בדומה לחרדי הקיצוני שיוצא נגד ישראל ובעד פלסטין, אבל נשאר פה לקבל את מנעמי המדינה). המגזר הערבי יוצא נגד השלטון, לא נגד המדינה. ברור לכל ערביי ישראל, ויקראו לעצמם פלסטינאים או לא, שאין כמו מדינת ישראל עבורם. ברור להם גם שאם היה פה שלטון נניח של חמאס, או פת"ח, מצבם היה רע. מאוד. בעצם הראשונים להיפגע היו הם, כי רואים בהם "משתפי"ם" של ישראל, כי הם חיים בה. שיחיו מצידי. כל עוד יחיו לפי חוקיה.

המנהיגות הערבית לא יוצאת נקייה באירועים האלה. ההפך הוא הנכון. המנהיגות הערבית, כולל הרשימה המשותפת, במיוחד מפלגת בל"ד בתוכה, הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית עם המסית הראשי שייח ראאד סלאח (שלא יכול להיכנס למספר מדינות ערביות באזור, אבל בישראל יכול לעשות כרצונו) וכל מי שרואה בעמו מנהיג בחברה הערבית, היא האשמה המרכזית בעיניי. היא ממשיכה לטעות באופן שיטתי מאז תכנית החלוקה ב-1947, אז קיבלו מדינה כמו ישראל ומיהרו להלחם על כל הארץ ולהפסיד את הכל ואח"כ עוד לקרוא לזה יום האסון (יום אל נכבה), או בשנת 2000 שאוהד ברק נתן הכל לרב המרצחים ערפאת, להגיע להסכם קבע וקיבל ממנו אינתיפאדה שנייה. ואלה רק 2 דוגמאות מתוך רבות שיש.

כמו אז גם היו הם ממשיכים לפספס הזדמנויות. במקום לקרב את המגזר הערבי לחברה הישראלית, דבר שהוא בלתי נמנע (כל שתי מילים בשיחה בערבית נכנסת מילה בעברית והשפעת התרבות הישראלית היא חזקה מאוד), הם רק מקצינים לטובת האינטרסים הפוליטיים שלהם. עצוב. בדיוק אגב כמו קיצוניים מבין הפוליטיקאים היהודים. חבל. אבל זה המצב.

אבל גם המשטרה לא יוצאת נקייה. בנינו לא מעניין אותה הפשע בתוך המגזר הערבי. לפעמים אני תוהה אם הפשע בכלל מעניין אותה. אין אזרח בישראל, יהודי או לא שהיה זקוק לשירות המשטרה, או נתקל בה ויכול להגיד עליה רק דברים טובים (למרות שיש גם דברים טובים). לפעמים המשטרה לא מפעילה מח, אלא רק כח. ראו מגרשי כדורגל כדוגמא. השוטר שרדף אחרי מי שירה על הקצביה ביפו, לא היה בסכנה, כי הוא רדף, לא נרדף. היה מיותר לירות בו. נקודה. העניין יעבור למח"ש, זה יכוסה ושלום על ישראל. או שלום על ערביי ישראל בעניין הזה.

אבל האצבע צריכה להיות מונפת קודם כל ולפני הכל לעבר אותם אנשים במגזר הערבי שרוצים שילוב במדינה. אי אפשר לתת לחברי כנסת, או פוליטיקאים סוג ז' (וסליחה על האות) להוביל את המגזר לעימות עם החברה הישראלית. החברה היהודית בישראל לא רואה במהומות מחאה רק נגד השוטרים, היא רואה בזה מחאה נגד יהודים. זה הכי גרוע. זה מרחיק, לא מקרב. זה ימנע את ההשתלבות הערבית ישראלית בחברה הישראלית. יודעים מה לא ימנע, רק יעכב.

אז האם המגזר הערבי בישראל רוצה שילחמו בפשע המקומי או לא? האמת זה מבלבל. פעם כן ופעם לא… מה שבטוח שהגיע הזמן שידברו בקול אחד. אז יוכלו באמת לבוא בטענות אם זה לא יקבלו מענה לצרכיהם. עד שזה יקרה כל חסימת כביש, צמיג בוער, או שריפת ניידת רק גורמת לעוד הסלמה ועוד תסכול בשני הצדדים, היהודי והערבי…. ומי שסובל זו החברה הישראלית.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך