כזכור, הצעת החוק עלתה כבר ב-2014 וזכתה לתמיכה רחבה מכל הקשת הפוליטית, אולם באוצר התנגדו בטענה לערעור יציבות המשק כפי שקרה במשבר המשכנתאות "סאב פריים" בארה"ב. חשש זה אינו מבוסס מאחר ובניגוד לתנאים שהובילו למשבר בארה"ב, הערבות המוצעת בחוק זה מחייבת עמידה בתנאים מחמירים שנועדו לוודא שיש באפשרות הרוכשים לעמוד בהחזר החודשי, באמצעות בחינת ההכנסה ופוטנציאל ההשתכרות שלהם. על אף חששותיו, האוצר בחר לאמץ את מדיניות ערבות המדינה ל-90% משכנתא הלכה למעשה בתכניותיו 'מחיר למשתכן' ו'מחיר מטרה'.
רכישת דירה ממוצעת בישראל 2017 נעשתה משימה בלתי אפשרית של ממש ותיאלץ זוג צעיר להיפרד מלא פחות מ-153 משכורות ממוצעות בשלמותן. הצורך בהצגת הון עצמי גבוה כל כך, מאלץ גם את אלו שזכו ב"מחיר למשתכן" לוותר על הזכיה; להמשיך לשכור דירה בשוק השכירות הדרקוני; או במקרה החמור יותר: לפנות, כפי שעושים רבים מאותם צעירים נורמטיביים, בלית ברירה לשוק האפור, לקחת הלוואות בריביות מוגזמות ולהציג אותן כהון עצמי. הם מתדרדרים לחובות כבדים, בעוד המערכת הבנקאית, מקבלת את ההון העצמי הפיקטיבי שהם מציגים ומעלימה מכך עין.
עקב כך ולאור ניסיונות כושלים של הממשלה לפתור את משבר הדיור, יש צורך להעניק סיוע משמעותי ובהקדם כדי לאפשר את הצורך הבסיסי בקורת גג יציבה. זו מטרתה של הצעת החוק.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "הצעת החוק היא הפתרון היחיד האפשרי והמועיל עבור מרבית הזוגות הצעירים היום בישראל, שאינם סובלים מכושר השתכרות נמוך אך יתקשו מאד בגיוס הון עצמי מספק, ולו בשל הסיבה שנולדו למשפחה הלא-נכונה – מהפריפריה, או מרובת ילדים, או ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. המצב הקיים בו רק בני עשירים יכולים לאפשר לעצמם הון התחלתי מספק מוביל להגדלת הפערים החברתיים ומקשה על האפשרות לניוד חברתי. תוכן ההצעה נבדק, אושר והוכשר על-ידי מומחי משכנתאות וכלכלנים. יש במדיניות זו תקווה לצעירים שרובם הגדול כבר התייאש מהשאיפה לדירה ורבים מהם לצערי עוזבים מנסיבות אלו את הארץ."
