מחוג תיאטרון במתנ"ס ד' להפקת סרטים ארציים

אילנית סוויסה גדלה באשדוד והחלה את דרכה בתיאטרון הילדים של מתנ''ס ד' * כיום היא יוצרת תיאטרון וקולנוע מבוקשת בכל הארץ, ואחראית על אירועים נחשבים ב"פסטיבל קולנוע דרום" של מכללת ספיר שמושך אליו את כל תעשיית הסרטים
מחוג תיאטרון במתנ''ס ד' להפקת סרטים ארציים

אילנית סוויסה בת ה-43 היא יוצרת תיאטרון וקולנוע מצליחה מאשדוד. היא כותבת מחזות, מביימת סרטים דוקומנטריים, מדריכה קבוצות ומסיימת בימים אלו תואר שני בקולנוע במכללת ספיר. היא נולדה ברובע ב' ובתור ילדה סקרנית שגדלה בסמוך לספרייה העירונית, בילתה שם לא מעט שעות בקריאת ספרים והפכה לאדם כותב ויוצר שעוסק בתרבות ואמנות. היא גדלה בבית דתי ולמדה באולפנא בעיר, את התואר הראשון שלה בתיאטרון למדה באוניברסיטת תל אביב.

אילנית, איך הגעת לתחום?
"הכל התחיל מזה שבתור ילדה הייתי בתיאטרון הנוער של אשדוד במתנ"ס ד'. מנהל המתנ"ס דני ללוש, ראה בי פוטנציאל ושכנע את אבי ז"ל שיסכים לי להיות בחוג, למרות שזה לא היה מקובל אז בבית דתי. למרות שלא היו בתקופה הזו מלגות או 'חוג לכל ילד', דני דאג שאהיה שם בחינם ואני מוקירה לו תודה על כך עד היום".

אז בעצם התחלת כשחקנית?
"כן, מאוד התחברתי לתחום המשחק וידעתי שהוא לא פשוט כמקצוע. ניסיתי לברוח מחיידק הבמה ולמדתי קורס בניהול והפקת אירועים. עם הזמן הבנתי שהאהבה לתיאטרון חזקה ממני והחלטתי לכתוב מחזות. התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב וכבר בשנה הראשונה שלי עלתה הצגה שכתבתי בצוותא".

בימים אלו משלבת אילנית בין תחומי עיסוק שונים באמנות והפקה. מחזה ילדים שכתבה בשם "נמש בת שמש", רץ בכל רחבי הארץ ומשלב אנימציות על המסך עם שחקנים על הבמה. היא מסיימת תואר שני בקולנוע במכללת ספיר ומפיקה שני סרטים, הראשון הוא על אישה מבוגרת שעושה טקסים מיסטיים להצלחה בתחומים שונים. הסרט השני הוא על משפחה המתגוררת בניצן ובעקבות הגירוש כל עולמה התמוטט והתפקידים בבית התערערו. היא מפיקה אירועי מקור ובחגיגות ה-60 לאשדוד היא הפיקה את "בטעם של פעם", הפקה נוסטלגית שקישרה בין האוכל של פעם לשל היום.

לאורך השנים הספיקה אילנית להתחתן, להביא ילדה ולהתגרש. לאחר שהתחנכה בבית ובמוסדות דתיים, טעמה מן העולם החילוני וכיום היא שומרת מסורת ומתגוררת בכפר עזה הסמוך לשדרות.
בשבוע האחרון התקיים במכללת ספיר "פסטיבל קולנוע דרום" המפורסם בכל הארץ. אילנית שלוקחת בו חלק פעיל מספרת: "זו השנה ה-16 שהפסטיבל מתקיים, בתחילת הדרך היה מדובר על אירוע בו מקרינים את סרטי הסטודנטים ועם השנים זה הפך לאירוע ארצי מדובר מאוד. יוצרי הפסטיבל הזמינו אותי לעשות "פוקוס על יוצר ישראלי" וביקשו ממני לבחור אמן. לאחר הרבה מחקרים בחרתי בשבי גביזון, שביים סרטים מצליחים מאוד כמו "חולה אהבה בשיכון ג'" ו"הסודות של נינה". בניתי תוכנית אמנותית לאירוע ובמשך שלושה ימים בפסטיבל יוצגו סרטים שלו ויהיו מפגשים עם אנשים ששותפים ליצירה, ובאחד מן הימים גם הוא יגיע ויספר על תהליך העבודה שלו. פרויקט נוסף שאני אחראית עליו בפסטיבל הוא ניהול אמנותי של "פרינג' דרום", שזה חיבורים מיוחדים בין עבודות במה למסך, כמו שילוב של הופעת רקדנים ואנימציות מאחוריהם".

לאחר שנים במקצוע, מה יש לך לומר עליו? זה באמת נוצץ כמו שזה נראה?
"זה מקצוע עם עבודה מאוד קשה אבל אני מרוצה ממה שהשגתי, השם שלי כבר מוכר ברמה הארצית. זה עולם שדורש הרבה מאוד וככל שההצלחה מאירה לך פנים, זה מוסיף עוד קצת לאמונה בעצמך. במקצוע הזה נמצאים כל הזמן באודישן והיכלות לשרוד היא להשתפר כל הזמן ולא לעצור. אני אומרת תודה לאל שאני קמה בכל בוקר לעבוד במה שאני אוהבת ומתפרנסת מזה בכבוד".

את המשחק השארת מאחורייך?
"מאז הילדות לא שיחקתי, המון סטודנטים מבקשים ממני לשחק בסרטים שלהם ואני חושבת שזה הדבר הבא שאעשה".

מהן התוכניות שלך לעתיד?
"אני מחכה שהסרטים הדוקומנטריים שלי יצאו החוצה, שהסרט העלילתי שאני עובדת עליו כבר המון זמן יצא לאור ושאמשיך לעסוק תמיד במה שאני אוהבת".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך