בערעור שהוגש לבית המשפט השלום בבאר שבע נטען כי כשנה וחצי מתחילת השירות הצבאי, בחודש אוגוסט 2013, החלו לסבול מכאבים עזים בשתי הידיים ומתחושת נימול באצבעות. הכאבים החלו בתקופה של כשלושה חודשים עקב מחסור בקלדניות כי באותה תקופה שירתו בתפקיד 4 קלדניות בלבד, במקום 8 כפי שנדרש לפי התקן מה שחייב אותה להקליד שעות רבות בכל יום.
רופאה אזרחית שבדקה אותה קבעה כי היא סובלת מדלקת חריפה בגידי שתי כפות ידיים שללא ספק נגרמה ע"י הקלדה ממושכת וביקשה להעניק לה פטור למשך חודש. מכיוון כי כל פטור שניתן מעל לשבועיים על ידי רופא אזרחי מצריך אישור של רופא צבאי היא פנתה למרפאה צבאית, שם נקבע כי יינתן לה פטור מהקלדה ל-10 דקות בלבד על כל שעת הקלדה, מה שסתר למעשה את מהות הפטור.
בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג טוען בבקשת הערעור כי עם הינתן הפטור, אולצה החיילת להיכנס לאולם הדיונים ולהקליד תוך שהיא סובלת מכאבים חזקים מנשוא. היא נאלצה להקליד באמצעות אצבע אחת בלבד, תוך שהיא בוכה ללא הרף. הסנגורים והתובעים ביקשו להוציאה מאולם הדיונים אולם השופטת באולם, התעלמה והמשיכה לחזור על המשפטים שוב ושוב על מנת שהחיילת תקליד אותם במלואם.
בחודש נובמבר 2013 קיבלה פטור לחודש נוסף לאחר שנמצא כי היא סובלת מדלקת באצבעות אך המפקדת שלה התעלמה מהוראות הפטור הרפואי והודיעה לחיילת: "מה תעשי בבסיס אם את לא יכולה להקליד"? היא הורתה לה לתפקד כפקידה על לתום הפטור, כאשר עבודת הפקידות כוללת בעיקר הקלדה מול מחשב. במטרה למנוע נזק בלתי הפיך, החיילת פנתה לעורכת דין מטעמה שפנתה לגורמי הרפואה בצבא שהבהירו למפקדת כי הפטור "כולל הקלדה במחשב".
מרגע קבלת הפטור שמשמעותה שהייה בגימלים בביתה , טוען עו"ד דותן לינדנברג, החלה החיילת לחוות ההתנכלויות בלתי פוסקות מצד המפקדת: היא גזרה עליה שבוע בכלא בטענה כי העלתה בתקופת הגימלים תמונות המוכיחות כי יצאה מביתה. בהמשך החיילת ערערה וזוכתה אך ההתנכלויות נמשכו המפקדת שפטה אותה על שליחת מייל שגוי בתקופה בה הייתה אמורה להיות בפטור.
לאחר שהשתררה משירות סדיר, רופא אורתופד קבע כי היא סובלת מזה כשנה מכאבים ונרדמות באצבעות כפות הידיים ואף אבחן חוסר רגישות באצבעות.
עו"ד דותן לינדברג העוסק בנזקי גוף, טוען בערעור כי קיים קשר נסיבתי ברור בין הופעת הכאבים ותחושת הנימול בכפות הידיים ממנה היא סובלת לתנאי השירות שלה.
טרם הוגש כתב הגנה.
