נבחרת החלומות שלי בפוליטיקה
אגיד את זה בצורה הכי פשוטה בלי התחכמויות (למרות שהתחכמויות הם שמי האמצעי…). עד שלא יהיה פה שר אוצר או שר חברתי, שלא סיים הוא או משפחתו, לפחות בעבר, את החודש, לא יהיה פה שינוי. המצב הכלכלי לא ישתנה.
כמי שמכיר את העובדה הזו, שכל סוף חודש, השינה נעדרת מעיניי, המחשבות רצות במוחי והשיער הלבן (למרות שנשים אוהבות את זה, אני מוותר…) ממשיך לצמוח, בשאלה הנצחית, איך מסיימים את החודש לעזאזל, ברור לי ששר חברתי-כלכלי, שעבר את זה בשלב מסוים בחייו, רק הוא ינסה באמת, או הכי קרוב לאמת, לפתור את הבעיה.
לא מפריע לי וגם לא שואלים אותי, אם למנות את בני בגין מקורבו של נתניהו לשר לענייני כלום או את ד"ר שטייניץ לשר לענייני מודיעין או 144 (מודיעין? 144? הבנתם? משחק מילים שכזה…), אבל אני יכול לדבר בשמי ובשם עוד רבים כמוני, מר בנימין נתניהו העם אמר את דברו ולא רק בוז'י הרצוג וציפי לבני וכל מי שלא הצביע לך, צריך לקבל זאת, גם אתה צריך לקבל זאת ובעיקר להפנים מה אמר העם. העם הצביע לך ואמר לך: "הלו נתניהו, חלאס", עזור לנו, אומנם אנחנו חושבים שביטחונית אתה טוב יותר ו"מזרחית" אתה טוב יותר (יש ביטוי כזה מעכשיו, שמעת גרבוז ואם לא נאה לך הביטוי אז זבש"כ), אבל כלכלית תתעורר.
אם נתניהו חפץ שלטון (ווואלה יקירי הוא חפץ בפעם הרביעית), הוא חייב להישמע לבוחר. למנות גם יותר שרים מזרחיים (בוודאי לאחוז שלהם במדינה), כי נתניהו נבחר על ידי מזרחיים בעיקר לא מ"אזור מדינת תל אביב", אלא מהפריפריה, ובוודאי למנות וגם שרים חברתיים כאלה
נתניהו חייב בממשלה שלו את כחלון. כחלון מגיע מלמטה, הוא יודע מה זה לסבול, הוא הגיע מגבעת אולגה. שם לא ליקק דבש, גם לא סילאן. המינוי שלו כשר אוצר, בול במקום.
אבל גם מירי רגב צריכה להיות שם. היא מקריית-גת, היא חיה ונושמת חברתי. רווחה היא מילה שנייה לשמה. כל הזמן מנסה לעזור כולל לפעמים מול דעתו של ראש הממשלה. היא חייבת להגיע למשרד משמעתי מהדרג השני, כמו משרד הרווחה.
אורלי לוי-אבקסיס, שמגיעה מבית שאן, היא חכ"ית מהטובות שהיו, פרלמנטרית ממעלה ראשונה ואותה לא צריך ללמד מהי משפחה ברוכת (לא מרובת, ברוכת) ילדים. טוב יעשה נתניהו אם יפעל לפי קול הבוחר.
השלושה שציינתי גם רוצים להצליח. הם אנשי עבודה, בולדוזרים אנושיים. שבאמת במו ידם צלחו ולא במו ייחוסם, כמעט כמו כל מזרחי שני במדינה הזו, או בעצם כל מזרחי, שלקח לנו מעל דור לשנות את מאזן האימה של שלטון חד צדדי ואין פה שום בכי או מסכנות, פשוט עובדות.
שלושתם יודעים מה הבוחר רוצה באמת. ראיתי בעבר את האהבה שמרעיפים על שניים מהשלושה, כחלון ורגב. למקומות רבים שהם הגיעו, אנשים בפשטות הכי אמיתית, רצו שהם יהיו קולם בכנסת. והם יודעים לדבר…אוהו איך הם יודעים.
אז מר בנימין נתניהו, תקשיב לציבור שבחר אותך… ואם לא, אני פונה לשרה ואתה יודע כבר שאיתה אף אחד לא מתעסק…
מה בין הספר שלי למינה צמח?
ומילה אחרונה בהחלט על הבחירות. רגע לפני שמינה צמח, הפכה כמעט לצמח מתוצאות הסקרים (חזתה תיקו בין נתניהו להרצוג…), שהפכו להיות סיוט מבחינת החיזוי שלה, אני אגיד שאני ידעתי מי ינצח. בעצם, הספר שלי, עמי משקי, ידע.
הגעתי אליו למספרה שלו בשדרות ירושלים ביפו כחודש לפני הבחירות, לעשות סדר בשיער שעוד נותר לי. אמרתי לו שהפעם יהיה שינוי והסקרים (או השקרים בדיעבד) צופים ניצחון להרצוג. עמי הסתכל עליי ואמר לי בפשטות: "שטויות, מכל 100 איש שמסתפרים 80 אומרים כי יצביעו נתניהו". צחקתי, הסתרקתי (שוב עם שערה וחצי שנותרה), והלכתי כשאני לא מבין איך הוא לא רואה מה שכולם ראו.
הסוף ידוע. נתניהו ניצח, מינה צמח טעתה. השבוע הלכתי אליו והוא הסתכל בחיוך מנצח: "נו, אמרתי לך…". ומוסר ההשכל.. מסתבר שהרחוב יודע הכי טוב מה טוב.
חג שמח!
