על פי כתב התביעה, אותו הגיש עו"ד רן שפירא, לאחר שמוט הברזל שתמך בחופה התמוטט ופגע בראשה של הכלה, היא איבדה את הכרתה באופן מיידי. לאחר כמה רגעים, היא חזרה להכרה חלקית, וסבלה מהקאות ומאובדן הכרה חוזר כ-5 פעמים נוספות באותו הערב. באופן טבעי, האירוע גרם להתקהלות ולבהלה בקרב בני משפחה ואורחי החתונה.
ניידת מגן דוד אדום הוזמנה למקום, אך מסיבה שאינה ברורה, הנהלת המקום לא אפשרה לצוות הניידת להיכנס לאירוע משך דקות ארוכות. לאחר שהותר לצוות מד"א להיכנס לאירוע, הכלה טופלה, אך למרות נזקיה הקשים והיותה בערפול חושים, היא לא הסכימה להתפנות לבית החולים בשל אי הנעימות מאורחי החתונה. צוות מד"א החליט להישאר בחתונה ולהשגיח על הכלה מבחינה רפואית, עד שיסתיים האירוע.
כבר במהלך האירוע החלה הכלה לחוש בכאבי ראש חזקים, כאבים באוזן מלווים בצפצופים וכאבים בעין ימין. אם לא די בכך, שלושה חודשים לאחר האירוע, איבדה הכלה את העובר אותו נשאה ברחמה.
"ממועד האירוע ועד למועד הגשת תביעה זו, מצבה הרפואי והתפקודי של התובעת רק החמיר, בכל התחומים – הרפואי, התפקודי והנפשי", טוען עו"ד רן שפירא. "התובעת למעשה נותרה עד היום עם כאבים ומגבלות קשים מאד, וכל זאת עקב אירוע התאונה".
הוא הוסיף: "האירוע הקשה נגרם עקב רשלנות צוות אולם האירועים, אשר בין היתר אפשר התקנת חופה מסוכנת שאינה עומדת בתקנים, לא דאג לבחון את החופה ולהסיר מכשולים מבעוד מועד, לא העסיק עובדי ביטחון, לא דאג לאמצעי בטיחות סבירים וסיכן את ביטחונה ואת שלומה של התובעת".
בתביעה נטען כי גם לאחר התאונה התנהל צוות האולם באופן לא ראוי, בניגוד לחובתו ובצורה שהחמירה את הנזקים שגרם האירוע לתובעת, לבעלה ולמשפחתם. "כך, במקום שבעל האולם יסייע לתובעת לזכות בטיפול רפואי מהיר, הוא ניסה למנוע מצוות מד"א להיכנס ולהעניק לה את הטיפול", דברי עורך דינה של הכלה. "אם לא די בכך, המשיך בעל האולם להתנהל כלפי הבעל, המשפחה והאורחים בצורה עוינת", נטען בתביעה. "כך לדוגמה, הוא החליט על הפסקת הוצאת מנות ושתייה ולא הסכים לפתוח שולחנות רזרבה.
מומחית בפסיכיאטריה: 40% נכות נפשית צמיתה
ד"ר רבקה כהן, מומחית בפסיכיאטריה, בדקה את התובעת וקבעה, כי בעת אירוע החתונה הייתה התובעת כבר על דרך המלך, לאחר דרך חיים לא פשוטה, אך הכל קרס בשל האירוע האמור. כך, נטען כי בשל האירוע סובלת התובעת מנכות נפשית צמיתה על רקע פוסט טראומה, בשיעור של 40%. לקביעת המומחית, 25% מנכות זו משוייכים למצב קודם ולהליך שיקומי בו שהתה, אך 15% נוספים נובעים מהחמרה משמעותית מאז האירוע.
המומחית קבעה עוד, כי התובעת זקוקה לטיפול פסיכיאטרי שכולל מעקב וטיפול תרופתי אחת לחודש, בעלות של 900 שקלים למפגש, וכן לסיוע פסיכולוגי בתדירות שבועית לפחות לשנתיים הקרובות, בעלות של כ-450 שקלים לשעה.
בנוסף, ממליצה המומחית לתובעת על טיפולים משלימים כדיקור, ביופידבק ושיאצו, והשלמת הבירור הרפואי באמצעות נוירולוג ורופא עיניים. לטענת עו"ד שפירא, נכותה התפקודית של התובעת עולה לעין שיעור על נכותה הרפואית.
"בגין המגבלות שהותירה בה התאונה נפגע כושר תפקודה היומיומי, והיא נזדקקה ותזדקק בעתיד לעזרת צד ג', בייחוד נוכח היעדר יכולתה לבצע פעולות המלוות את עבודות ניהול משק הבית", טוען עורך הדין.
לאחרונה הגיש עוה"ד שפירא תביעה לפיצויים נגד אולם האירועים, ונגד חברת הביטוח הראל שביטחה אותו, בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, עד לגובה סמכותו של בית משפט השלום (2.5 מיליון שקלים). הפיצויים כוללים הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד כולל הוצאות נסיעה, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הפסד שכר ותנאים סוציאליים לעבר ולעתיד, סבל וכאב. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.
