פרשת מצורע

קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ואם דל הוא ואין ידו משגת...". ישנם אנשים המודדים את מצבם הרוחני על פי השוואה לחבריהם, תוך התעלמות מן המדרגה הרוחנית הגבוה אליה יכולים היו להגיע, אילו אמצו את כל כוחותיהם.
טור של שריקי

קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ואם דל הוא ואין ידו משגת…". ישנם אנשים המודדים את מצבם הרוחני על פי השוואה לחבריהם, תוך התעלמות מן המדרגה הרוחנית הגבוה אליה יכולים היו להגיע, אילו אמצו את כל כוחותיהם.

כאשר עשיר מביא קורבן עני אינו יוצא ידי חובה, רק הדל אשר אין ידו משגת די לו אם יביא שתי תורים או שני בני יונה. אדם שבאפשרותו להביא קורבן עשיר חייב להביא דווקא בהמה.

חובתו של האדם נמדדת דווקא על פי יכולתו, כך גם דינם של בני האדם בנושא קיום המצוות, כל הגדול מחברו נתבע יותר לעבוד את ה' בשלמות. לפיכך, נדרשים תלמידי חכמים לעבוד את ה' בדקדוק ובזהירות יתרה, בהתאם לחכמתם ומדרגתם.

מסופר שפעם אחת התלונן אחד מבני ביתו של "החפץ חיים" מדוע צריכים הילדים ללבוש בחג את בגדיהם הישנים, ואילו השכן ממול מלביש את בניו בבגדים חדשים? השיב לו ה"חפץ חיים": אנו הלא זכינו שאנחנו מגדלים את ילדינו לתורה, ועלינו להודות ולהלל את ה' יתברך על כך, לא כך שכנינו, שהוא עצמו אינו בן תורה, אז לפי משורת הדין לפחות שבניו יתלבשו בבגדים חדשים.

מפרשים גם את הפסוק: "קרוב ה' לנשברי לב…". העני מהלל את הקב"ה כמה פעמים ביום, אפילו אם ה' ממציא לו רק מעט לחם. העשיר לעומתו תולה את הצלחתו ועושרו בכישרונותיו ושוכח כי מאת ה' הייתה זאת.

הלכות ומנהגי ספירת העומר:

הימים שבין חג הפסח לחג השבועות הם ימים שיש בהם צער, מאחר ומתו בהם עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא. לפיכך נוהגים בימים אלו מקצת מנהגי אבלות, שלא לשאת אישה ושלא להסתפר, וכן אין עורכים בהם ריקודים ומחולות של רשות.

מאז ימים אלו של ספירת העומר הם ימים שנוהגים בהם מקצת מנהגי אבלות, ומשתדלים לתקן בהם את היחסים שבין אדם לחברו ובמיוחד בין לומדי התורה. ומכיוון שמדובר במנהג שנהגו ישראל בלא תקנה מפורשת של חכמים, ישנם הבדלי מנהגים בין העדות השונות.

מנהגי האבלות נמשכים בכל ספירת העומר, ומנהג זה מבוסס על גרסת הגמרא שלפנינו, שתלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד עצרת, ואם כן יש לנהוג מנהגי אבלות בכל הימים הללו.

מנהגי האבלות נמשכים עד ל"ד בעומר, וזה על פי מסורת ספרדית לפיה גורסים בגמרא שתלמידי רבי עקיבא מתו עד 'פרוס העצרת'. 'פרוס' לשון חצי, היינו עד חצי חודש לפני חג השבועות. כשנפחית מארבעים ותשעת ימי ספירת העומר חמישה עשר יום, יישארו שלושים וארבעה ימים שבהם מתו תלמידי רבי עקיבא, ובהם נוהגים מנהגי אבלות.

כתבו הראשונים שאין להסתפר בימי ספירת העומר. וכפי שלמדנו (הלכות ג-ד), למנהג ספרדים איסור תספורת נמשך עד לבוקר יום ל"ד בעומר. ולמנהג אשכנזים עד בוקר יום ל"ג בעומר, ויש מקילים מליל ל"ג בעומר, ובשעת הצורך אפשר לסמוך עליהם.

מותר לבעלי השמחה להסתפר לכבוד ברית המילה. בעלי השמחה הם: אבי הבן, הסנדק והמוהל ולמנהג ספרדים רק בשעת הדחק מקילים בזה.

כיוון שנהגו בימי הספירה שלא להרבות בשמחות יתירות, כתבו האחרונים שבכלל זה יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות, וכן נהגו לאסור נגינה ושמיעת כלי זמר. מותר לגזוז ציפורנים בימי הספירה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך