היי, זאת אני, הבת שלך. זאת שבכל יום פונה אליך, זאת שאחרי שנים ארוכות של ריחוק, חזרה לזרועותיך… בכל יום אתה שומע ממני, למדתי לקשר כל דבר שקורה לי ישירות אליך, מצאתי אותך בדברים הגדולים וראיתי אותך גם בקטנים… לא שוכחת לרגע מי אתה ומה מקומך בחיים שלי. אני בכל יום מבקשת ממך דברים, אבא, בכל יום מתפללת שאצליח ושיצליחו אחרים, מבקשת ממך שתרפא אנשים, שתשלח זיווגים, ילדים ופרנסה לאלה שזקוקים. לפני כל צעד שאני עושה אני מבקשת שתצעד איתי, רוצה שתיקח חלק בכל מהלך בחיי… מבקשת ומבקשת ואז מבינה כמה כפויי טובה אנחנו.
כשאני חושבת על כיצד אנו נראים מלמעלה, אני מתכווצת וכואבת… אנחנו, העם המיוחד ביותר בעולם, העם הנבחר, אותו עם שאין שני לו, העם הכי חזק, הכי חכם, העם עם הלב הכי רגיש! ובכל זאת, אנחנו לבטח מאכזבים אותך לא פעם… רציחות, מקרי אונס, התעללות בילדים, גניבות, חילול השם, לשון הרע, הסתה, סכסוכים, גזל והרשימה עוד ארוכה… אני כואבת על זה ובאותה נשימה נפעמת מעוצמת האהבה שלך! האהבה העצומה שלך אלינו, הילדים שלך, שאפילו שאנחנו הולכים נגד דרכך, אתה עדיין מחייה אותנו בכל רגע ורגע. לא פעם אני נעצבת על כך שהייתי רוצה להיות בת טובה יותר, ילדה של אבא, הייתי רוצה לעשות את רצונך בהכנעה מלאה, לקיים את כל מה שאתה מבקש, אבל לא תמיד אני מצליחה… לימים למדתי שיצר הרע הוא שגורם לי ליפול לעצבות, שהרי אתה שמח בי! אתה אוהב אותי! ונכון, אתה רוצה שאני אקיים את כל המצוות שלך, אתה רוצה שאלך בדרך שלך במלוא מובן המילה, שאבטל את רצוני למול רצונך ואני משתדלת, באמת משתדלת… אבל לעיתים אני נכשלת, לעיתים אני טועה.
כולם מדברים על זה שאנחנו בדור אחרית הימים, שהמשיח עתיד להתגלות בכל רגע ממש, שצריך לעשות תשובה עכשיו! וההסתרה לא פשוטה… על אף שמרגיש כאילו בכל רגע היא עתידה להתגלות במלוא הדרה וניגאל סוף סוף. החיים בהם לא ניתן לראות את האמת הברורה, את הדרך הסלולה, את הנכון החד משמעי, הם שגורמים לנו לעיתים לטעות… אני יודעת שלא מגיע לי. לא מגיע לי שתאהב אותי כ"כ, שהרי חטאתי, עוויתי ופשעתי לפניך… ובכל זאת אתה אוהב אותי, אתה אבא מושלם. אני יודעת שלמרות שאני לעיתים רודפת את עצמי, אתה שמח בי. שלמרות שאני לעיתים נשברת, אתה גאה בי. שבשעת הקושי והכאב אתה מחבק אותי. אני יודעת שכל מה שאתה עושה איתי זה רק טוב, גם אם לעיתים קצת קשה לי לראות את זה.
האמונה שינתה את חיי מקצה לקצה. ההכרה בך ובנוכחות שלך בחיי הפכו את חיי על פיהם… או יותר נכון להגיד שסוף סוף יש סדר בבלגאן שהיה במשך שנים. מדהים איך אני מגלה היום כיצד דברים שקרו לפני שנים הובילו אותי למקום בו אני נמצאת ברגע זה, זה מראה לי כמה סבלנות יש לך, כיצד בנית אותי במשך שנים ארוכות כדי להגיע לרגע הספציפי הזה… לא התייאשת ממני גם כשהלכתי נגד כל מה שציפית וביקשת במשך שנים, לא הרמת ידיים… אז כיצד אוכל להגיד כשאני מרימה ידיים כשקצת קשה? כשכואב? אם אתה לא מוותר עליי, כיצד אוותר עליך? כיצד אוותר על עצמי?
אבא, אני יודעת שאתה תקבל את ההודיה שלי רק כי אתה רואה ללבב… אם לא היית יכול להביט אל תוך ליבי, כל המילים שבעולם לא יספיקו כדי להודות לך… תודה לך על כל רגע של חיים, על כל פעימת לב, תודה על כל יום שדאגת לי לאוכל, בגד לגופי, מיטה לישון בה, בית לגור בו. תודה שיש אנשים שאוהבים אותי, תודה שאתה שומע תפילה! תודה על מתנות כה רבות שאני כלל לא ראויה להן ונתת לי רק מתוך חסד ורחמים… תודה על הניסיונות שמחזקים אותי, תודה על הקושי שגרם לחושך… כי רק כשהיה חושך יכולתי לראות שיש אור קטן שלעולם לא נכבה… ובסופו של דבר מאיר את הכל. רק כשנמצאים בחושך, למדים להעריך את האור. תודה שאתה תמיד איתי, תודה שהענקת לי את המתנה היקרה לכתוב מילים שנוגעות בליבם של אנשים. תודה על הכישרונות וגם על הכישלונות.. אני יודעת שגם הם ממך, חלק מהתיקון שלי. עם השנים למדתי שאני לא צריכה כל הזמן רק לפחד ממך, אדם שאוהב לא מאיים, הוא פשוט אוהב… ואני יודעת שיבוא יום ונצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשינו שהרי עַיִן רוֹאָה: וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת,: וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין. בכל רגע וכל שנייה, כל מילה וכל מעשה, הכל אתה רואה והכל אתה יודע… אבל אני לא שוכחת שכל עוד הנר דולק אפשר לתקן, לא שוכחת שאתה נותן לי עוד הזדמנות ועוד אחת כדי לתקן את הדרך שלי… יודעת שאתה אוהב אותי איך שאני עכשיו ולא איך שאני יכולה אולי להיות… אני יודעת שאתה נותן לי את הכוחות להתמודד, לשמוח, לראות את הדברים הטובים, יודעת שאתה נותן לי את הבינה להעריך! לא להיות כפוית טובה! יודעת שאתה מחכה לי… יודעת שהתורה שכתבת אמת היא, יודעת שיש לי עוד הרבה עבודה ואני משתדלת אבל בינתיים, אבא, רק לבקש ממך, תמשיך לאחוז בידי… כי חיי בלעדיך אינם חיים. אל תעזוב אותי לעולם.
