כיצד הפכה מצוות "הפרשת חלה" לתעשייה של כסף?

טרנד אירועי הפרשות החלה ממשיך לצבור תאוצה. אלפי סיפורי הצלחה על נשים שנושעו ומהללות את המנהג, מול נשים שמתנגדות בכל תוקף לקיום המצווה בצורה המונית שעלותה מגיעה לאלפי שקלים. נשות אשדוד תופסות צד ומשתפות – בעד או נגד?

לפני מספר שבועות הוזמנתי להשתתף בערב הפרשת חלה בבית של חברה טובה. הסיבה למאורע הייתה הרצון שלה להיכנס שוב להיריון. אני פחות מתחברת אל הקונספט, אבל כשחברה מזמינה, אין פה שאלה. יחד איתי הגיעו אל ביתה כ-50 נשים בגילאים שונים, חילוניות ודתיות כאחד. השולחן היה ערוך בכל טוב ולאחר סבב טעימות, התיישבנו בשורות מסודרות וחיכינו לבואה של הרבנית התורנית.

לאחר איחור אופנתי היא הגיעה, לבושה בקפידה, יחד עם העוזרת האישית שלה. שתיהן נראו מתורגלות היטב בנהלי הערב, ונראה ששום דבר שעלול לקרות במהלך האינטראקציה עם הבנות השונות בבית לא יכול להוציא אותן משלוותן, רואים שהן מעבירות את הערבים האלה לא מעט.

כצפוי הכל תקתק בהצלחה, הבנות שיתפו פעולה עם הרבנית בקטעים המצחיקים והזילו דמעה כשנשמעו סיפורים מרגשים. בין הקטעים שילבה הרבנית שירים מרגשים וסחפה אחריה את כולן. מלבד סיפורי ההצלחה שסיפרה הרבנית על נשים שהשתתפו בערבי הפרשת חלה וזכו לישועות, שיתפו אותה הנוכחות בקהל במשאלות ליבן – האחת רוצה להתחתן, השנייה להיכנס להריון והשלישית מתפללת להצלחת בני ביתה. את כולן בירכה הרבנית והמליצה להן על מצוות חדשות שכדאי להן לקחת על עצמן.

הערב ארך כשעתיים וחצי והיה עוצמתי ומרגש מאוד. בכל זאת, עשרות נשים ששרות ומתפללות יחד בבית חילוני זה לא מחזה שרואים כל יום, אך לאחר שהערב נגמר והבנות המרוגשות התפזרו לדרכן, הבנתי כי התענוג הזה לא היה זול בכלל.

מלבד הדאגה לכיבוד המושקע, על מנת לערוך את הערב הזה נאלצה חברתי להיפרד מ-2,600 שקלים כתשלום לרבנית הידועה. הערב באמת היה מרגש ומעורר, אך הסכום נראה לי מופרך ביחס לתמורה – מדוע בשביל שעתיים וחצי שמטרתן העיקרית היא קיום מצווה וקירוב לבבות צריך לשלם סכום כל כך גבוה?
הרי הנשים שעושות את הערבים הללו בביתן זקוקות בדרך כלל לישועה ונמצאות במצב רגיש, פיזי או נפשי, ולעיתים רבות גם בפן הכלכלי, אז מדוע הרבניות הללו מנצלות את חולשתן וגובות סכומים מופרכים שכאלה?

כידוע, עד לפני מספר שנים מצוות "הפרשת חלה" הייתה מתקיימת באופן פרטי על ידי כל אישה האופה לחם בביתה כסגולה לשמירה וברכה. מאז ומתמיד היא נחשבה לאחת מן המצוות החשובות ביותר לנשים בעם ישראל, יחד עם הדלקת נרות שבת ושמירת נידה. אז איך קרה שהמצווה התמימה הפכה לתעשייה? יצאתי לבדוק את הנושא מקרוב בין נשות אשדוד.

"כל החגיגה סביב הפרשות החלה עלול להרחיק מהדת"

מור, רווקה בת 26, מספרת כי בשנתיים האחרונות לקחה חלק בלא מעט ערבי הפרשת חלה ובכל פעם מחדש נדהמה מגודל ההפקה. בתור בחורה מבית דתי היא הכירה את המנהג השקט והצנוע אך בתקופה האחרונה היא עדה להתחזקות הטרנד: "אלו באמת ערבים מרגשים ומחזקים שבדרך כלל כיף להגיע אליהם, אבל לא ברור לי למה המחירים שלהם כל כך מופקעים ולמה זה הפך להפקה שכזאת? הרי בבסיס העניין מדובר לרוב על רצון טהור של אישה להתחתן או להביא ילדים, ולא נראה לי שככל שמשלמים יותר התפילה מגיעה לשמיים מהר יותר… הידיעה שהפקת ערב כזה עולה כל כך הרבה מורידה קצת את המוטיבציה להגיע לאירועים כאלה ובטח שלא לעשות אותם בבית שלי. אני לא רואה בזה משהו מוצדק, וזה מרגיש לי שבמקום לקרב לדת זה דווקא עלול להרחיק".

שוחחתי גם עם לימור, נשואה ואם לארבעה, שידועה כחובבת ערבי הפרשות חלה: "כבר הרבה שנים שאני הולכת לערבי הפרשת חלה, בכל פעם שאני מוזמנת לערב כזה אני הולכת בשמחה. אני מאוד אוהבת את אווירת האחווה והשמחה שיש בערבים כאלה, הייתי בערבים של רבניות שונות ואני מאוד אוהבת לראות את הסגנונות השונים שיש, לכל אחת יש את הטאצ' שלה".
לימור ממשיכה ומשתפת: "לפני מספר חודשים עשיתי בבית ערב הפרשת חלה עם הרבנית רונית ברש, זה עלה לי 2,500 שקל וקבעתי אותו כמה חודשים מראש כי הרבנית מאוד מבוקשת. אני יודעת שזה סכום לא מבוטל אבל מאוד נהניתי באותו הערב. היה לי חשוב להביא לבית שלי את הרבנית מספר אחת בתחום וזה הוכיח את עצמו. הזמנתי הרבה נשים אליי הביתה והיה ערב מאוד מרגש ומלא בקדושה עם אווירה טובה, הערב הזה השאיר הרבה הדים ואם יתאפשר לי מבחינה כלכלית, אני אשמח לעשות עוד אחד כזה בקרוב. אני לא מצטערת על הסכום ששילמתי כי זו חוויה מיוחדת שלא עושים כל יום וזה היה שווה את זה. הרבה אמרו לי שאני משוגעת אבל בשביל להביא משהו ברמה צריך לשלם. שמעתי על הרבה נשים שנושעו בזכות ערבי הפרשת חלה ואני חושבת שבדברים כאלה הכסף לא משחק תפקיד משמעותי".

בניגוד ללימור הנלהבת, יעל, נשואה ואם לתינוק, מתנגדת לרעיון בכל תוקף: "אני ממש לא בקטע של זה, לדעתי עובדים על אנשים בעיניים. סוחטים מנשים מסכנות את הכסף שלהן. הן חושבות שבזכות זה שישלמו לרבנית הן יקבלו את מה שהן רוצות ואז הרבה מהן מאוד מתאכזבות. זה כבר איבד את הטעם הטוב והערבים האלה הפכו להמוניים מדי עד שכבר אין מקום לשבת. לפי דעתי אישה צריכה לעשות את מצוות הפרשת חלה בצניעות, בבית שלה אל מול הקדוש ברוך הוא, לא בהמוניות עם כל הנשים שצועקות אמן מבלי להבין את הכוונה בכלל. הרבניות האלה מגיעות לשעתיים עם מיקרופון ועושות קופה מטורפת ולא ברור לי על מה ולמה".

הרבניות "דורשות" תרומות והוראות קבע

מסתבר כי בגימטרייה מניין המילה 'חלה' הוא 43, ולכן הסגולה בערבי הפרשת חלה היא לקיים את המצווה בנוכחות מינימום 43 נשים. ישנם סוגים שונים של ערבי הפרשות חלה, מלבד המצווה עצמה ישנן רבניות שמעבירות גם שיעור תורה או סעודת אמנים שידועה בכוחה וסגולותיה. בדרך כלל הבנות מוזמנות גם להדליק נרות, לשיר ואף לרקוד כדי להיכנס לאווירה שמחה ומאוחדת.

לקראת סוף הערב, רוב הרבניות מזמינות את הנשים לתרום כסף לצדקה. הקיצוניות יותר גם משכנעות אותן לעשות הוראת קבע וכשהנשים לא נעתרות, הרבניות לא מתייאשות וממשיכות לנסות, לעיתים בצורה קיצונית ולא נעימה.

בין הרבניות הרבות ניתן למצוא גם מספר מתקשרות שחוזות לבנות בקהל את עתידן ועתיד משפחתן, דבר האסור מן התורה ולא ברור כיצד מצא את מקומו בערבים שאמורים לחזק נשים ולקרבן אל היהדות.

שוחחתי גם עם רבנית מצליחה מן האזור שמהסיבות הידועות בחרה להישאר בעילום שם. באופן מפתיע, למרות שגם היא עצמה גובה סכומים לא מבוטלים, היא הסכימה איתי שזה הפך להיות יקר מדי. אך באותה נשימה גם אמרה שאישה שמזמינה אל ביתה רבנית מוכרת לוקחת בחשבון את העלויות וכנראה יכולה לעמוד בהן, והוסיפה כי לא מדובר רק בערב הפרשת חלה, אלא בערב בילוי מיוחד והרבניות הן גם אמניות שמגיע להן לקבל תגמול הולם.

בין השמות הגדולים והמוכרים של הרבניות שגובות סכומים גבוהים ניתן למצוא את רונית ברש, מירי אור, ענבר טביב, שמרית אוחנה, ענת בן ארי וליסה דדון (שגם עשתה ערב ענק באמפי תיאטרון קיסריה). שמותיהן הולכים לפניהן ובשנים האחרונות הן הפכו לשם דבר בתחום, ולכן מרשות לעצמן לגבות סכומים שכאלה. לצידן, ניתן למצוא גם רבניות רבות שמגיעות לעשות את הערבים הללו לשם קיום המצווה בהתנדבות מלאה או בעלות סמלית בלבד.

ולמרות דעות המתנגדים הרבות (בהם גם לא מעט רבנים מוכרים), לא ניתן להתעלם מכוחו של הטרנד בכל רחבי הארץ ובאשדוד בפרט, מלבד אירועים פרטיים בבתים, טקס הפרשת החלה הגיע לאחרונה גם למסיבות מקווה וחינה, מסיבות צוות והפקות שונות מטעם בתי ספר ומוסדות שונים. נשות אשדוד מצביעות ברגליים ומגיעות לערבים הללו לעיתים גם מספר פעמים בחודש, אך יחד עם כל תחושת האחווה והקדושה, נותרתי עם השאלה – האם העניין לא יצא מפרופורציה?

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך