ביום השני השבוע שוב אירעה תאונת עבודה שגבתה את חייו של גבר בן 40. "זוהי עוד חוליה בשרשרת אסונות ותאונות עבודה, שכתובתם הייתה על הקיר, ועליהם התרעתי רבות", אומר יו"ר הסתדרות ענף הבניין והעץ האשדודי יצחק מויאל. "ההכרזה של ההסתדרות על סכסוך עבודה בענף הבנייה בנוגע לתנאי עבודתם של המנופאים והבטיחות הירודה באתר הבנייה, היא הכלי, שאני מאמין שיביא לשינוי ולתיקון המצב העגום והמסוכן שיש בענף הבנייה והיא הכרזה היסטורית שכן מעולם לא הוכרז סכסוך עבודה בענף הבניין".
סכסוך העבודה נועד להביא לחתימה על הסכם קיבוצי שיסדיר אחת ולתמיד את תנאי העבודה והשכר של המנופאים והסכם ענפי שיסדיר את נושא הבטיחות. "אם נצליח לעשות זאת, יתכן שנצליח להפחית באופן משמעותי את המקרים בהם עובדים מנוצלים, וגרוע מכך – מאבדים את חייהם", אומר מויאל. "תמיד עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא רק מצער שזה בא אחרי שנים של הזנחה, וחבל שזה בא על חשבונם של העובדים".
לכאורה הכי קל להשבית את ענף הבניין, אבל שביתה כזו פוגעת ישירות באזרחים שקנו דירות. "מוטלת עלינו אחריות גדולה מאוד", מדגיש מויאל, "השבתת הענף תביא לקטסטרופה במשק. רוכשים שלא יקבלו דירות בזמן, ייגרמו הפסדים כספיים גדולים, ולא יהיה אחר כך מי שיפצה את אותם הפסדי ענק. יחד עם זאת ההתרעות שלי במשך השנתיים האחרונות על המצב הקיים, שנפלו, לצערי, על אוזניים ערלות במשרדי הממשלה והמעסיקים, הן ככתובת על הקיר, שלצערי נצבעה בדם. כל הניסיונות שלנו להימנע מלהשבית את הענף הסתיימו. משרדי הממשלה והמעסיקים דחקו אותנו למבוי סתום, וההכרזה של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על סכסוך עבודה הוא המוצא האחרון כדי לתקן את הטעון ליקוי, הן מבחינת תנאי העבודה של המנופאים והם מבחינת תנאי הבטיחות שלהם ותנאי העסקתם. קריסת המנוף בבת ים היא ההוכחה לטענותינו על רשלנות בבטיחות שמסכנת חיי אדם, עובדים ואזרחים כאחד. אמנם טרם הוסקו המסקנות, אבל על פניו כבר רואים שהייתה רשלנות רצינית. למזלנו במקרה הזה לא היו נפגעים בנפש, אלא פצועים בלבד, אבל אי אפשר להתעלם מהנתונים: בשנה שעברה נהרגו 48 פועלי בניין ומתחילת השנה נהרגו חמישה, והיו פצועים רבים. חיי אדם הם לא משחק".
מויאל מספר כי ההסתדרות והתאחדות בוני הארץ עומדים להקים מנגנון מטעמם שיפקח על הנעשה בשטח, יתריע ויקנוס, וזאת משום שבישראל יש כ-13,500 אתרי בנייה, ועליהם מופקדים מטעם משרד העבודה 18 מפקחים בלבד! חשבון פשוט מראה שמפקח בנייה יבקר באתר אחת לכמה שנים, ולטענת שר העבודה הוא מתקשה לגייס מפקחים בשל השכר הנמוך המוצע להם.
ולכן החלטתם שאתם מחליפים את משרדי הממשלה?
"לא, אנחנו לא מחליפים. אנחנו עושים את מה שהם לא עושים. אנחנו לוקחים את העניינים לידיים. עשינו הסכם עם התאחדות בוני הארץ ואנחנו נקים מנגנון שידאג לאכיפה של כללי בטיחות וחילוקי דעות של עובד ומעסיק. אם קרה אירוע בטיחות, נדרוש מהמעסיק לדווח מיד. היום אין מנגנון, אם עובד לא שם קסדה, אין מי שיתריע בפני המעסיק. בזכות המנגנון שנקים עובד יוכל להתלונן אם מעסיק לא נותן לו ציוד בטיחות, ואנחנו נוכל להתריע ולקנוס. נבנה מנגנון משותף ונדאג שכל המעסיקים ישמרו על כללי הבטיחות. כל מה שאנו עושים היום זה כתוצאה ממה שקרה בשנתיים האחרונות. ההסתדרות וההתאחדות פועלים למזער נזקים, ואם הצלחנו להציל אפילו עובד אחד – זה כאילו הצלנו עולם ומלואו. את יודעת שהוצאות הביטוח הלאומי בגין שיפוי הפצועים ומשפחות ההרוגים עומדת על כ- 4.5 מיליארד שקל בשנה?
את האשמה אני מטיל על ההפקרות שנוצרה בעקבות היעדר פיקוח, אכיפה ואמצעי הרתעה וענישה של משרדי הממשלה האחראים לכך, קרי, משרד הכלכלה/משרד העבודה. לצערי, יש כאן זילות וזלזול בחי אדם. התרעתי כבר בעבר ואני שב ומתריע. כך היה באסון רמת החייל, שממנו עולה לכאורה כשל תכנוני-הנדסי בקריסת הגג, שגרם להרוגים ופצועים. ההפקרות בעיניי היא העובדה שמשרדי הממשלה הרלוונטיים, לא רק שלא לוקחים אחריות, אלא לא עושים כמעט דבר עד כה, בעניין של אכיפה וענישה. הבעיה, כפי שאני מכיר, מצויה בעיקר באתרי בנייה של קבלנים ללא רישיון, המעסיקים עובדים שלא עוברים הסמכה או הכשרה מתאימה, עם קבלני משנה שלא מקפידים על כללי בטיחות ולא על חוקי עבודה ותנאי שכר. עובדים יכולים לעבוד 16 שעות ביום, מה שאומר שבאתרים יש עובדים עייפים ולא ערניים, בסביבת עבודה מסוכנת שמחייבת עירנות, במקום שכל כולו סכנה אחת גדולה".
לאור המצב, איך אתה רואה את העתיד של ענף הבנייה?
"על פי הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש חוסר ב- 25 אלף עובדים מקצועיים בענף הבנייה, וחוסר של 5,000 מנהלי עבודה. ומה עושה הממשלה? מצד אחד כלום ומצד שני היא מציפה את הענף בעובדים זרים, בעיקר מסין וממדינות אחרות. התמונה בענף הבנייה מפחידה עוד יותר ובעלת פוטנציאל נפיץ של תאונות הרוגים ופצועים וזאת כי בענף מסתובבים 'חאפרים'. באתרי בנייה תפסנו רישיונות מזוייפים של מנופאים, ותעודות מזויפות של מנהלי עבודה. תעודות כאלה, גילינו, נמכרות במאות שקלים בודדים.
מאות עובדים ללא הכשרה ואין מי שיפקח ואין מי שיבדוק. אלה התוצאות: כשל טיפול מסיבי של ענף עם 13 אלף אתרים ו- 18 מפקחים בלבד. יחד עם זאת, אני יכול להצביע רק באחרונה על ניצנים וסימנים של שינוי, לפחות בכל מה שעושה או מנסה לעשות שר העבודה והרווחה, חיים כץ. הוא החל בקליטת מפקחים נוספים לאכיפת הבטיחות וחוקי העבודה כולל הטלת קנסות משמעותיים וצווים לסגירת אתרי הבנייה. אני מקווה שזה יימשך גם בתחום האכיפה והענישה. קיימנו לאחרונה מפגש שכלל צוות משותף ממשרד העבודה ומההסתדרות, שעוסק בדבר אחד בלבד: פתרון בעיות בטיחות ואכיפה בתחום העבודה. הקמנו צוות לטיפול ליצירת פלטפורמה להתמודדות בכל הבעיות שיש בענף. אנחנו רוצים לעשות הסכם ענפי, עליו נחיל את חוקי העבודה שלא נאכפים. דבר נוסף, הועברה תקנה על סנקציה כספית של 35 אלף שקלים על מעסיק שביצע עבירת בטיחות. גם ההנחיה של שר העבודה לבדיקה של 22 חברות כוח אדם, שמעסיקים עובדים בענף ראויה לציון. המטרה היא לבדוק רישיונות ותעודות לאותם עובדים ולוודא שניתן להם ציוד בטיחותי מתאים".
בנוסף לפעולות הללו, נודע לנו כי על מנת להפוך את מקצועות ענף הבניין לאטרקטיביים יותר, יעלה בקרוב קמפיין הקורא להחזיר את "העבודה העברית", ולעודד הכשרה ולימודים של עובדים מקצועיים. גם באשדוד, בשיתוף עם העירייה, ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, הממונה על החינוך יהודה פרנקל, משרדי ממשלה ומכללות נהגתה תכנית שבה למעלה מ-200 חיילים משוחררים ילמדו בקורס שלדאים. "בסופו של דבר", מסכם מויאל, "אני רואה אור בקצה המנהרה".
