ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופט ברנר) דחה עתירה של מכון רישוי באשדוד, היימן, שהוגשה נגד רשות הרישוי במשרד התחבורה. העתירה הוגשה בעקבות החלטה של רשות הרישוי להתלות את כתב ההרשאה של העותרת לתקופה תקדימית של 12 חודשים. בהמשך, רשות הרישוי הסכימה להפחית את משך התקופה ל- 9 חודשים.
העותרת, היימן- מכון לרישוי (1990) בע"מ, הינה חברה המפעילה מכון לבדיקת רישוי רכבים באשדוד. המכון פועל על פי כתב הרשאה שקיבל מרשות הרישוי ולפיו הוסמך לשמש כתחנה לבדיקת רישוי כלי רכב (טסט). בעקבות תלונות רבות שהתקבלו ברשות הרישוי בנוגע למכון, זומנו נציגי המכון לשימוע בפני נציג מוסמך של הרשות, אשר במסגרתו מסר המכון גרסתו לתשעת האירועים המתוארים בתלונות. ב- 29.11.16 החליט הרשות להתלות את כתב ההרשאה של המכון לתקופה של 12 חודשים החל מ- 1.2.17. הרשות ציינה בהחלטתה כי למכון נערכו מס' שימועים לאורך השנים האחרונות, שבכולם עלתה תמונה של אי הקפדה על נוהלי רשות הרישוי, אשר מגיעה כדי ליקויים חמורים ואישור כשירות של רכבים בהם נתגלו ליקויי בטיחות קשים. עוד נכתב בהחלטה כי מהתלונות עולה תמונה קשה אודות רמת ניהול ירודה של המכון שמתבטאת בחוסר שליטה של בעלי המכון בנעשה במכון ובהיעדר כל פיקוח ואחריות מקצועית של המנהל המקצועי במכון, שבחלק מהמקרים היה שותף ואחראי להפרת נוהלי רשות הרישוי. עוד נקבע בהחלטה כי לא מדובר במעידה חד פעמית של המכון. על החלטה זו הגיש המכון עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי בת"א בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים.
המכון טען, בין היתר, כי לרשות אין כל סמכות חוקית להתלות את כתב ההרשאה של המכון; כי הליך השימוע שנערך למכון היה בלתי תקין מפאת פגמים חמורים שנפלו בו, למשל אי הזמנת הבוחנים המעורבים באופן ישיר באירועים השונים לישיבת השימוע; לחילופין טוען המכון כי אם ייקבע שלרשות הרישוי קיימת סמכות להתלות את כתב ההרשאה של המכון, הרי שבנסיבות העניין היה עליה להימנע מכך, הן בשל עיתוי מתן ההחלטה והן בשל טיב התלונות והראיות שהועלו נגד המכון.
רשות הרישוי טענה, באמצעות עו"ד הילה גורדון מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), כי מדובר במכון ששם ללעג ולקלס את בטיחות המשתמשים בדרכים, כאשר, בין היתר, הוא מכשיר רכבים מסוכנים ופסולים לנהיגה בדרכים תוך שהוא מסכן את הציבור כולו. בגין התנהלות זו נערכו עד כה למכון לא פחות משישה שימועים בשנים האחרונות ומדובר במכון שהוא בבחינת "שור מועד" שאיננו מתקן את דרכיו. עוד טענה הרשות כי לא רק שיש לה סמכות להתלות את כתב ההרשאה של המכון, אלא שטענה דומה שהעלה המכון במסגרת עתירה מנהלית קודמת, נדחתה על ידי ביהמ"ש. באשר לפגמים הנטענים בהליך השימוע, טענה, בין היתר, הרשות באשר לאי הזמנת הבוחנים לשימוע, כי מדובר בעובדי המכון ולכן אילו ביקש המכון שעמדתם תישמע, היה עליו לזמנם בעצמו.
ביהמ"ש דחה את העתירה וקבע כי "סמכותה של רשות הרישוי להתלות ואף לבטל כתב הרשאה לניהול מכון רישוי מעוגנת בתקנות התעבורה. ברם המכון טוען כי סמכות זו מוגבלת וכפופה לרשימה סגורה של מקרים המפורטים בתקנות…דינה של טענה זו להידחות… לכל היותר ניתן לומר כי מדובר ברשימה של מקרים בעלי חומרה יתירה, אך לא ברשימה סגורה של מקרים שהם, והם בלבד, יצדיקו התלייה של כתב הרשאה. פרשנות דווקנית כזו תוביל לתוצאה אבסורדית, לפיה מכון הרישוי שנכשל באופן חרוץ בקיום נוהלי רשות הרישוי, יהיה חסין מפני התליית הרשאתו, וזו תוצאה שהדעת אינה סובלת".
"החלטתה של רשות הרישוי מבוססת על שורה ארוכה של ממצאים חמורים שנקבעו לחובתו של המכון בעקבות השימוע שנערך לו…. המכון מנסה במסגרת העתירה להראות כי אין יסוד לממצאים אלה, אלא שניסיון זה נדון לכשלון….עינינו הרואות: המאפיין לכל אותם תשעה אירועים הוא הפרה קשה ושיטתית של נוהלי רשות הרישוי, המביאה לידי כך שהמכון מאשר פעם אחר פעם את כשירותם של רכבים שלא היו אמורים לעבור את מבחן הכשירות, מה שגורם לכך שרכבים שמסכנים את ציבור המשתמשים בדרכים נוסעים בכבישי ישראל תחת אישור כשירות שהנפיק להם המכון." (פסקה 14) "חשוב לציין כי גם לאחר השימוע, ולמרות שניתן היה לצפות מהמכון כי ישנה בעקבותיו ארת התנהלותו הכושלת, בבחינת מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין, הרי שהמכון שב ונכשל בלא פחות משישה מקרים חדשים".
"…במקרה דנן, ההחלטה התקבלה לאחר הליך שימוע ארוך ומפורט, בון הוצגו להנהלת המכון מלוא הפרטים בנוגע לתלונות שהתקבלו, וניתנה להנהלת המכון ההזדמנות המלאה להתייחס לכל אחת מהתלונות. לא מצאתי שנפל פגם כלשהו באופן שבו נוהל הליך השימוע." (פסקה 16)
"הטענה העיקרית של המכון היא שהסנקציה שננקטה נגדו היא חסרת תקדים בחומרתה, וכי מכונים אחרים שסרחו, לא נענשו בחומרה כה רבה…. אכן, לא הוצג לפניי תקדים של התליית הרשאה לתקופה כה ממושכת. ההתלייה הארוכה ביותר עד כה הייתה בת שישה חודשים, בעניינו של מכון אחר… במקרים אחרים בעבר, לרבות בעניינו של המכון שלפניי, הסתפקה רשות הרישוי בהתלייה של ימים או שבועות בודדים… דא עקא, חומרת התנהלותו של המכון בענייננו, אינה שקולה ועולה באופן משמעותי על חומרת התנהלותם של מכוני רישוי אחרים…בסופו של דבר, כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, ודומה שלא היה אח ורע למכון רישוי דוגמת המכון הנוכחי, שבאופן שיטתי, פעם אחר פעם, נתפס בקלקלתו בשורה של כשלים חמורים ביותר, היוצרים סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרכים".
התיק נוהל על ידי עו"ד הילה גורדון מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
