זוג צעיר החליט לאחרונה לפרק את נישואיו כחודש לאחר החתונה. בכתב תביעה, שהגישה אשתו לבית הדין הרבני, לצורך מימוש הכתובה, נטען כי בעלה הוא חסר ביטחון עצמי "בשל איבר מינו הקטן". הוא מצידו טוען בתביעה נגדית כי היא שותה לשכרה ועצבנית באופן בלתי נסבל.
השניים, בשנות העשרים לחייהם, החלו להתחזק לפני מספר חודשים והכירו באמצעות שידוך של רבם המשותף. לפני שלושה חודשים הם החליטו להינשא ברוב פאר והדר אלא שימי הנישואין הראשונים, האמורים להיות קסומים, הפכו לשרשרת אירועים מביכים. על פי כתב התביעה, בני הזוג הגיעו בתום חתונתם לביתם והחליפו ביניהם חוויות מהאירוע. לאחר מכן נשאר הבעל לשבת בסלון, למרות רמיזותיה של אשתו לבוא אחריה לחדר השינה. לאחר מספר הפצרות הוא קיים איתה יחסי מין, אולם "עשה זאת כמי שכפאו שד".
האישה חשבה כי בעלה עייף וזקוק למנוחה, ולכן לא באה אליו בטענות. בכתב התביעה נטען עוד כי בערב השני, בעת שהחלו השניים להתגפף, חדל לפתע הבעל מלגעת בה והתרחק ממנה. האישה ההמומה ניסתה לדבר על ליבו במטרה להבין מה השתבש. היא שוחחה איתו על "עניינים אינטימיים הקשורים לגופו", ולאחר שהחלו לדון בכך טען באוזניה כי היא מגעילה אותו.
"מאז עלו היחסים על דרך ללא מוצא", הוסיפה האישה. "ניסיתי להתפייס אתו בכל הזדמנות, אבל ללא הועיל". לטענתה, מספר פעמים היא ניסתה להכין אווירה רומנטית עם נרות ויין, אולם הוא נהג להגיע הביתה בחצות ולא התייחס לחיזוריה. חודש לאחר נישואיהם פינה הבעל את תכולת הדירה והגיש תביעת גירושין, בה טען כי הזדעזע מכך שאשתו נוהגת בחוסר צניעות בניגוד לתדמית שיצרה לעצמה בטרם התחתנו. לטענתו, מדובר באישה עצבנית באופן לא רגיל, שביטלה את השבת חתן, שותה אלכוהול ואינה מתעניינת בעבודות הבית והניקיון. באחד הערבים הבודדים אותם בילו יחדיו הוא החתים אותה על תביעת הגירושין.
מנגד, טענה האישה כי הוא ניצל את מצבה הנפשי הקשה אליו נקלעה בעקבות היחסים עימו, כך שלמעשה היא זו שאולצה לחתום. בכתב התביעה שהגישה נטען כי "יובהר ויודגש כי הבעל סובל מבעיה של חוסר ביטחון עצמי לאור העובדה שהוא אינו מסוגל לספק את אשתו. למרות עובדה זו, הסכימה האישה להבליג אף כי הדבר לא היה ידוע לה טרם הנישואין". עוד נטען כי האישה עשתה כל שבידה כדי לשמר את מערכת היחסים, אולם הבעל לא שעה לתחינותיה.
עורך הדין שמייצג את האישה, הסביר את ההצדקה לתביעה הלא שגרתית: "חשוב לזכור כי הכתובה היא שטר חוב לכל דבר ועניין. במסגרתה הבעל נוטל על עצמו ההתחייבויות שונות, בין היתר לספק את אשתו. במידה ואין ביכולתו לעשות כן, ובמקרה זה הבעל לא גילה לאישה מגבלה זו טרם הנישואין, עומדת לה הזכות להתגרש ואף לתבוע כתובתה ופיצויי כתובה. האישה זכאית ללדת ילדים, וכשהבעל מסרב לקיים יחסי אישות או שאינו מסוגל, הוא פוגע בזכותה זו. במקרים מסוג זה הבעל יחויב בגט ובסכום הכתובה".
