הקרב על הילדים: האישה חטפה את שלושת ילדיה לרוסיה!

דרמה של ממש מתרחשת בשבועות האחרונים בציר ישראל-רוסיה, כאשר חלק מהסיפור קשור גם לאשדוד. האישה, שבעבר הרחוק יותר התגוררה בפרק זמן קצר בעיר הנמל, החליטה לקחת בחטף את שלושת ילדיה ולעלות על מטוס לרוסיה. לדברי הבעל, האישה סיפרה לו כי היא לוקחת את הילדים לאמה, המתגוררת בעיר סמוכה בארץ, אך לשם כך הצטיידה במספר רב של מזוודות, דבר שנראה היה תמוה.

לאחר מספר ימים בהם מיאנה לשוב לביתם, הודיעה האישה לבעל כי היא ברוסיה עם ילדיהם וכי אינה מתכוונת לחזור ארצה. בדיקה העלתה כי כרטיסי הטיסה נקנו מכרטיס האשראי של הסבתא, וכי האישה הודיעה מראש למקום העבודה על כך שהיא מתפטרת ביום החטיפה. בנוסף על כך משכה האישה סכומי כסף גדולים מהחשבון המשותף של בני הזוג.

משנודע לו הדבר, הגיש האב תלונה במשטרה נגד אשתו ואמה, ופנה לעזרתה של עו"ד שירי רובינס גולן, אשר הגישה בשמו תביעה להכרזת המקרה כחטיפת ילדים על פי אמנת האג, וכן למתן פס"ד הצהרתי כי הילדים הם תושבי ישראל ועל האם להשיבם ארצה לאלתר. אמנת האג מפרטת בצורה רחבה ביותר באילו מקרים תוגדר הגירה של אחד ההורים עם ילדיו כחטיפה, ובאיזה לא. כמה מהקריטריונים נוגעים למשך הזמן בו שהו הילדים במדינה ממנה היגרו, בלי קשר למקום הולדתם, לידיעה ולהסכמת 'ההורה הנחטף' (ההורה שנותר בארץ המוצא), למעבר הילדים לארץ אחרת, לתכנון מוקדם של החטיפה תוך הסתרת העניין מבן הזוג הנחטף ועוד.

השופטת איילת גולן תבורי מביהמ"ש לענייני משפחה קיבלה בימים אלה את בקשתו של הבעל להכיר בילדיו כעומדים בקריטריונים של אמנת האג, והוציאה פס"ד הצהרתי לפיו הילדים הם תושבי ישראל ועל האישה להשיבם לישראל. הרשות האחראית על יישום אמנת האג בירושלים קיבלה את החלטת ביהמ"ש ומסרה אותה למקבילתה ברוסיה. לדברי עו"ד רובינס גולן, בימים אלו נמסר מהרשות כי שלטונות רוסיה, החתומים על אמנת האג, החלו לטפל במקרה ואף יצרו קשר עם האם החוטפת.

נחזור ליום החטיפה. ב-13 באוגוסט 2016 נטלה האישה את שלושת הילדים לאמה, המתגוררת בעיר סמוכה למקום מגורי בני הזוג, שם הם היו אמורים להישאר עד ה-16 באוגוסט. לדברי הבעל, היא ארזה מספר רב של תיקים עם בגדים וחפצים לה ולילדים, מה שנראה לו באותה עת מוזר, אך הוא לא שיער כי בכוונת האם לחטוף את הילדים ולהוציאם מהארץ.

ואז, בבוקר ה-15 באוגוסט 2016, קיבל הגבר מסרונים מהאישה, המבשרים לו לתדהמתו כי עוד בלילה של ה-14 באוגוסט יצאה האישה עם שלושת ילדיהם מהארץ לרוסיה, וכי אין בכוונתה לחזור.
מספר דקות לאחר תגלית החטיפה פנה הגבר למשטרה, והגיש תלונה בדבר חטיפת הילדים. במקביל יצר קשר מיידי עם הסבתא, אמה של אשתו, אשר לא הסכימה לשוחח עמו או לומר לו להיכן ברחבי רוסיה לקחה האישה את ילדיו.

"הסבתא שיתפה פעולה"
"אין חולק כי הסבתא שיתפה פעולה עם בתה וסייעה לה בהרחקת הילדים לרוסיה", טוענת עורכת דינו של הבעל. כך למשל, מעבר לעובדה שהסבתא שיכנה את בתה ואת הילדים עם חפציהם מספר ימים בביתה, הרי שכרטיסי הטיסה של האישה ושל הילדים לרוסיה נרכשו באמצעות כרטיס האשראי של הסבתא, כשבועיים לפני הטיסה.

בעקבות התנהלות הסבתא, הגיש הגבר תלונה במשטרה גם נגדה, בדבר מעורבותה בהרחקת הקטינים. מאז ניסה הגבר ליצור קשר טלפוני גם עם אביה של האישה, עם סבתה ועם בני משפחה נוספים המתגוררים ברוסיה, אך אף אחד מהם לא ענה לשיחותיו הרבות. מאז החטיפה הצליח הגבר לשוחח עם האישה מספר פעמים בודדות, אך למרות הפצרותיו ותחינותיו כי תשיב את הילדים ארצה לאלתר, היא עומדת על כך שאין בכוונתה לעשות זאת. למרות שבמסרוניה הבטיחה האם לאב כי יוכל לשוחח עם הילדים טלפונית ולראותם באמצעות ה"סקייפ", בפועל היא אינה מאפשרת זאת. במשך זמן מה חשש הגבר לדבריו לטוס לרוסיה, שמא יוצא נגדו צו עיכוב ברוסיה ואז הוא יהיה כלוא שם. אך לפני כשבועיים טס הגבר בעצמו לרוסיה על מנת לחפש את הילדים, ובעזרתו של אחיה של האישה הצליח לאתר את ילדיו בכפר קטן ברוסיה.

בתביעה מצוין, כי משיחה טלפונית של הגבר עם מקום עבודתה של האישה, נודע לו כי היא הודיעה על התפטרותה מהעבודה, שנכנסה לתוקפה ביום החטיפה, מה שמאשר את העובדה כי החטיפה תוכננה על ידי האישה מראש. בנוסף, במהלך החודש שקדם לחטיפה דאגה האישה למשוך כספים מחשבון הבנק המשותף לה ולבעלה בסכום של למעלה מ-25,000 שקלים במספר משיכות, בהתאם למסגרת האשראי של הזוג. היא אף ביטלה את המנוי שלה ושל אחד הילדים לחדר הכושר.

בתביעה מצוין כי לא התקיימו הליכי משמורת על הילדים בבית המשפט בארץ, ולא נפסקה משמורתם בידי מי מההורים. "חטיפת הילדים על ידי האישה תוכננה כראוי ובקפידה, זמן מה טרם מועד החטיפה, כאשר היא דאגה לסגור את חייה בישראל, הכל ללא ידיעתו או הסכמתו של האב, תוך פגיעה קשה ואנושה בזכויותיו הרחבות ביחס לילדיו", אומרת עורכת דינו של הבעל. "זאת, לרבות באפוטרופסיות הטבעית על ילדיו, ופגיעה חריפה ובלתי הפיכה בילדים".

לפיכך, עתר האב לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, לקבוע במעמד צד אחד כי ישראל היא מקום מגורי הילדים, וכי הרחקתם נעשתה שלא כדין. זאת, באמצעות בקשה דחופה על פי סעיף 15 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) 1991.

הרשות המרכזית בישראל ליישום אמנת האג פנתה לרוסיה לתגובה
הרשות המרכזית בישראל ליישום אמנת האג, אישרה כי הגבר פנה אליה בבקשה לסייע לו להחזרת הילדים לארץ, ואילו הרשות ביצעה פניה לרשות ברוסיה, שם הבקשה נתקבלה ועדיין נשקלת. על פי סעיף 15 לחוק אמנת האג, רשאי בית המשפט במדינה שהיא מקום מגוריו הרגיל של הילד (ובמקרה הנדון ישראל), לקבוע כי הרחקת הילדים נעשתה שלא כדין, כמשמעותה בסעיף 3 לאמנה. הפניה על פי סעיף 15 יכולה להיות ביוזמתו של ההורה הנפגע, או של הרשויות השיפוטיות או המנהליות במדינה המבקשת. במקרה הנדון, האב פנה לבית המשפט במסגרת זכותו כאב.

פסיקת בתי המשפט עמדה על הקושי העולה בבקשה מסוג זה, שכן לא אחת היא מתבקשת במעמד צד אחד. עם זאת נקבע כי הקושי מצטמצם, משום שמדובר בסעד הצהרתי בלבד. ההורה שלקח את הילדים רשאי להעלות טענות הגנה כנגד, בהליך המתקיים במדינה שאליה לקח את הילדים.

"השימוש בסעיף 15 לאמנת האג נעשה במשורה", קבעה השופטת אילת גולן-תבורי, מבית המשפט לענייני משפחה שדנה בתיק. "בנסיבות שפורטו כאן, הרי שגם בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון עומדת הבקשה במסגרת ההלכה, ומאפשרת להיעתר לבקשת המבקש". כך קבעה השופטת, כי יש הצדקה למתן סעד הצהרתי, שהרי דחייתו ובפרט נוכח מחדלה של האישה להגיב או להתייצב לדיונים, יהווה ריקון הוראת הסעיף מתוכנו. "אין באמור כדי לייתר את הגשת התביעה הנכונה במדינה המתקשרת, או למנוע מהמשיבה להעלות הגנות הקבועות באמנה בהליך מתאים, או בכל הליך אחר כדין", קבעה השופטת. לאור כל זאת, קבעה השופטת כי הרחקת הקטינים ממקום מגוריהם בישראל נעשתה שלא כדין.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com