להיות אבא בכלל ומיוחד בפרט מוביל אותך למסע, שכלל לא התכוננת אליו. להיות אבא לבן יחיד ומיוחד בין שלוש בנות מביא עמו ציפייה גדולה לבן ממשיך, אשר לו מיועד "תפקיד בכיר" כממשיך שם המשפחה, ובהגיחו לאוויר העולם נבנה מסלול מותווה גם אם לא מוצהר, וברגע הבשורה מקופלת האכזבה הרבה. כן, לא לילד הזה פילל אישי היקר. הוא הראשון שהיה לקבל את "בשורת בנינו המיוחד". ואני לא הייתי עמו בשעות אלה, שכנראה היו נצח עבורו. את ה"בירא עמיקתא" הוא חווה הפעם לבד, בעודי מתעוררת מכאבי הניתוח הקיסרי. זו הפעם הראשונה שאני "מדברת" אותו ברבים. אישי היקר היה במצב רגשי קשה מנשוא, תהליך הקבלה היה חלק חשוך בחייו, כואב, מלווה בבכי עם יגון רב וצער עצור עד מאוד. לא אשכח את הימים בהם הייתי צופה בו ממרפסת ביתנו בשובו מיום עמלו. הליכתו הייתה כבדה מאוד כאדם הנושא עליו מטען חריג במשקלו, פניו ניבטו מטה נפולות אל האדמה, כאילו מבקש שתיקח אותו עימה אל תוך קרביה. ואני בחופשת הלידה מחשבת מסלול מחדש, כאשר כל הזמן אני מכילה אותו בתוך התא המשפחתי, תוך ידיעה ברורה כי עלי לפעול בתבונה וברגישות כה רבה, על מנת שנוכל יחדיו כזוג אוהב להמשיך ולברוא מציאות מיטבית עבור כולנו.
עברנו כארבע שנים מיוחדות במינן. שנים בו התבוננתי כלפי מעלה אל אותו אל שבמרומים בהודיה רבה שרק התעצמה. בקומי ובלכתי לישון כל לילה, יחד עם כל אוצרותיי, וכשהאוצר המיוחד ישן בינינו, אני צופה בבני המחבק ברוך את אביו, ומברכת על כל נשימה, שהיא בעלת ריח כרומוזומלי משכר לאין ערוך. שבוע זה הוא מיוחד במינו. בו חגגנו 48 שנים להולדתו של בן זוגי לחיים, אבי בנותיי ובני, אהוב לבי, שאולי. את הטור היום אני מקדישה לך, שאולי שלי. ביום הולדתך זה החלטתי, כי בנך נועמיקו המיוחד, הוא זה שיפתח את יום חגך בברכה מכל הלב ישירות אל לבך הטוב והמיטיב: "מזל טוב אבא שלי, המזל הטוב הוא שנולדת ונבחרת להיות האבא שלי. אני יודע, שבתחילה היה לך קשה לקבל אותי, ועל תקופה זו אני מתנצל, אולם אבא כשהתחלת לעכל אותי ואת עולמי, ראיתי, איך הטוב שבך, שזרם בעורקי כשהייתי בבטן של אימא, המשיך לזרום אל ארובות עיניך, ואז כשבאמת ראיתי אותן מוארות, הבנתי שהחלטת לקבל אותי במלוא מובן המילה. כן, בדיוק באותו שלב ידעתי כי אתה אבוש, המתנה הגדולה של חיי. אבוש שלי, אני אוהב אותך, ואני מתרגש כל פעם מחדש, כשאתה מתבונן בי באהבה ובגאווה ענקית. אני מתמלא הנאה כל פעם מחדש, כשאנחנו יחד ומתגלגלים מצחוק, כי אני יודע שזה מקום השמור רק לך ולי.
אבא, אני מאושר שאני הוא כל עולמך, כי באמת (ואל תגלה לאימא) אתה כל עולמי. אבוש שלי, האם אתה יודע עד כמה אני חש בטוח בזרועותיך החמות והמלטפות? אני חש בטוח גם כשאתה מתרחק ואומר שלום, כי אני יודע שבכל עת ובכל רגע, אני נמצא אצלך בלב ובמחשבה, ותמיד תשוב אלי, דבר המקנה לי את הביטחון, השקט והשלווה להם אני זקוק. אבוש, תודה ענקית מכל כרומוזום בגופי ובייחוד מהנוסף שבהם, על שאתה משקיע בי כל רגע מזמנך, והכי הכי עושה זאת באהבה ובגאווה. אוהב מכל הלב,שלך לעד נועמיקו, בנך שזכה בך".
הנועם שבחיי – טור אישי/סיגל דוד-בוקסדורף – מייל: sigaltismotek@gmail.com
