נמל אשדוד, השער הכלכלי המוביל של ישראל, הוא נמל הים הגדול במדינה בהיקפי המטענים, והוא מהווה שער כניסה מרכזי לסחורות ולמטענים אל מדינת ישראל וממנה מאז החל לפעול בשנת 1965. בעצם, כמעט כל מה שנמצא סביבכם הן כמוצר מוגמר והן כחומר גלם, עובר דרך הנמל. לא נטעה אם נקבע כי כולנו מודעים לכך שהנמל הוא אחד ממחוללי השינוי באזור. הנמל מספק הרבה מאוד מקומות עבודה, הוא מעסיק כ- 1350 עובדים, ובדרך עקיפה הוא יוצר הרבה מאוד מקומות עבודה בפריפריה מסביב. לנמל מגיעות בכל יום אלפי משאיות, והתפתחויות התשתיות, מערכת התחבורה והכבישים, הפכו את הנמל לצומת מרכזי ומנוע צמיחה משמעותי בכל הישובים המצויים בקרבתו.

את הגידול בפעילות ובהכנסות הציג השבוע מנכ"ל חברת נמל אשדוד יצחק בלומנטל במפגש עיתונאים. הוא חשף כי במהלך החודשים ינואר עד נובמבר 2016 רשמה חברת נמל אשדוד גידול של 9.9% בהכנסות והן הגיעו ל-1.092 מיליארד שקל. התקופה המקבילה בשנת 2015 הסתכמה בהכנסות של 994 מיליון שקל.

הגידול בהכנסות נובע מגידול בהיקפי הפעילות בכל מגזרי הפעילות של הנמל, ובעיקר מגידול של 11.4% אחוז בהיקף המכולות, שהגיעו מתחילת השנה ל-1.2 מיליון TEU. בשינוע המטען הכללי נרשם גידול של כ-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, נרשם גידול מרשים בסך הכולל של המטענים שעברו דרך רציפי נמל אשדוד –למעלה מ-20 מיליון טון המהווים גידול של 12.2% אחוז לעומת השנה שעברה. "תוצאות 11 החודשים הראשונים של שנת 2016 הם ראייה לפעילות מקצועית-עסקית נחושה ואחראית, המראים צמיחה מרשימה", הדגיש בלומנטל. "הנמל צמח בכל המגזרים: מכולות, מטען כללי, נוסעים, מכוניות ותפזורות".

הרפורמה בנמלים הצליחה? יש תחרות או שאתם מונופול?
"בשנת 2005 הנמל קם כחברה ממשלתית. בתחום המכולות תפסנו בעבר 34% מנתח השוק, והיום 53%, בתחום המטען הכללי תפסנו בעבר מעל 50% נתח שוק, והיום סדר הגודל שלנו הוא 36% כי נכנס שחקן חדש, נמל המספנות. בעבר היינו 90% מנתח השוק של מכוניות מאירופה, ובנתח הכללי עמדנו על 50%. היום אנחנו עומדים על אותו סך כללי, אבל באירופה איבדנו נתחי שוק כי נמל חיפה מתחרה איתנו. אמנם הכמויות גדלו, אבל יש תחרות מאסיבית. את התעריפים קובעת ועדה ממשלתית, והיא מחליטה מה יהיה התעריף המקסימאלי, אבל הנמלים לא גובים מחיר מלא מאף לקוח בגלל התחרות האגרסיבית".

נערכים לתחרות ולשינויים בעולם הספנות
עולם ההובלה הימי עבר שינוי דרמטי, וכמויות גדולות של מכולות משונעות באמצעות אוניות ענק. חברת נמל אשדוד הגיעה להבנות מסחריות להגדלת נפח המטענים הפורקים בנמל עם הברית העסקיתThe Alliance. החל מסוף הרבעון הראשון של שנת 2017 יפעלו על הקו חמש חברות ספנות המובילות בעולם. במסגרת ההבנות לפקוד את נמל אשדוד מגה אניות מכולה בעלות כושר נשיאה של 14,000 TEU. "כניסת הפעילות של אוניות הענק לנמל היא שלב ראשון במהלך האסטרטגי שאנו מובילים במסגרת ההערכות של החברה לתחרות עם הנמל החדש", אמר בלומנטל, "אניות הענק שפקדו את הנמל בתקופה האחרונה, ממחישות את השינוי הדרמטי שחל בשנים האחרונות בעולם הספנות. הנהלת הנמל וכל העובדים מתייצבים לאתגר שהציבו לנו חברות הספנות הבינלאומיות באמצעות התכנית האסטרטגית להיערכות לתחרות עם הנמל החדש, ובחירת חברת ייעוץ מובילה בעולם המתמחה בתפעול נמלי ים. במהלך 2016 החלה לפקוד את הנמל אוניית ענק של 10,000 TEU, והחברה נערכת לפקידות של אוניות 14,000 TEU בשנת 2017".

על מנת להיענות לאתגר שהציבו חברות הספנות הבינלאומיות, הנהלת הנמל והדירקטוריון אישרו תכנית אסטרטגית מקיפה עד שנת 2028. התכנית כוללת השקעות בגובה של כ- 2.4 מיליארד שקלים (מתוך כספי החברה) להשקעה בתשתיות החברה והצטיידות, כדי לתת מענה לתחרות מול הנמלים החדשים שנבנים בחיפה ובאשדוד. התכנית האסטרטגית של נמל אשדוד מתייחסת לכל תחומי הפעילות בחברה: תכנית השקעה והצטיידות, תכנית איתנות פיננסית, תכנית אב למחשוב, תכניות התייעלות, ציוד תפעולי מתאים לאניות ענק, סימולטור להכשרת מנופאים והתאמת הרציפים ובריכת הנמל לקליטת אוניות ענק.

"נמל אשדוד הוא מיוחד", מסביר לנו בלומנטל, "בדרך כלל נמלים נמצאים ביבשה, וכאן הוא בנוי בתוך הים. אנחנו כמו שולחן בתוך המים, ו'השולחן' מתוכנן לשאת משקל מסוים. אם רוצים להרחיב את הפעילות, לרכוש מנופים כבדים ולהעמיק את הנמל, יש לחפור תחת יסודות הרציף ולחזק אותו. עד 2021, לקראת הכניסה של המפעיל החדש ופתיחת התחרות, נרכוש עוד שלושה מנופים על מנת שהרציף יתן שירות לאוניות מכולה ואוניות גדולות".

כשהנמל עושה שופינג
חוץ מרכישת מנופים, העמקה וחיזוק הרציף חכר נמל אשדוד גוררת חזקה ומתקדמת לטובת הכנסת אוניות הענק, אשר יחלו לפקוד את הנמל ברבעון השני של 2017. הגוררת מיועדת להכנסה והוצאת אניות גדולות באורך של כ- 350 מטר ויותר, בעלות חכירה של מיליון יורו בשנה. בנוסף מתקיים תהליך נוסף של חכירת גוררת שנייה לטווח ארוך. בנוסף, חברת נמל אשדוד רכשה סירת נתב חדשנית שתסייע לעבודת נתבי הנמל. סירת הנתב נרכשה בעלות של מיליון וחצי יורו והינה באורך של 16 מטרים, ברוחב של 5.2 מטרים, במשקל של 25 טון, במהירות שיוט של 25 קשר ומצוידת במיטב הטכנולוגיות של מערכות ניווט וקשר.

כשהנמל יוצא לשופינג, אין מבצעי סוף עונה, וחברת הנמל מקדמת מהלך עתיר השקעה במהלך שנת 2017 על מנת להקים מסוע חדיש מנמל אשדוד לממגורות אשדוד, בעלות של למעלה מ- 200 מיליון שקל במטרה להגדיל את היקף שינוע הגרעינים בנמל. עם הפעלתו של המסוע החדש הוא יאפשר מיצוי של קיבולת ממגורות אשדוד, וייתן מענה הולם להתפתחויות בענף יבוא הגרעינים שנים רבות קדימה, ובהמשך לכך בטווח הארוך מתוכננת הרחבת הממגורות בהתאמה לצורכי המשק. כמו כן, נבנה סימולטור מתקדם ויחידי מסוגו בארץ להכשרת והסמכת מנופאים, ושיפור המיומנות שלהם מתוך מטרה לשפר את השירות ללקוחות.

במסגרת יישום התכנית האסטרטגית יבצע הנמל מספר השקעות אסטרטגיות נוספות: החברה נמצאת בהליך להגבהת והארכת זרועות של מנופי גשר קיימים, אשר יבוצע במהלך 2017. החברה יצאה להליך מכרזי לרכישת מנוף גשר חדש, והיא תצטייד במנופיRTG חדשים לעורף רציף 23. ב- 2017 תתחיל החברה בפרויקט הגבהת מנופי זרוע ברציף 5 , כדי לתת מענה לאוניות מטען כללי גדולות. בסיור שערכו לנו, אנו רואים את אחת אוניות הענק של חברת "קוסקו אפריקה", חברה שיש לה קו שבועי קבוע בנמל, ומדי שבוע פורקים ממנה אלפי מכולות. "אוניות כאלה לא פוקדות כל נמל בגלל גודלן", מציין בלומנטל, "זה הישג גדול שבחרו באשדוד ולא בחיפה".

הנמל אף נמצא בשלב הקמת מבנה לאחסנת כלי רכב מיובאים. מי שיבקר בנמל לא יכול להתעלם מכך שהנמל עמוס במכוניות. מספרים לנו כי בשבוע עבר נשבר שיא מבחינת קיבולת, וחנו בו 36 אלף וחצי מכוניות. השבוע הנמל מאכלס "רק" 35 אלף מכוניות. אין מדובר רק במכוניות פרטיות אלא גם בטרקטורים ובאוטובוסים המגיעים מהמזרח הרחוק. לצד הרציף עוגנת "גרימאלדי", ספינת גל-נוע שהיא בעצם חניון צף, ומשם פורקים מכוניות. "התפקיד של הנמל לשנע סחורות, וזה מטען ככל המטענים", אומר בלומנטל, כשהוא נשאל על הכמויות העצומות, "גם יבואני המכוניות לא חשבו שיהיה גידול בביקוש. אנחנו עושים פעולות להרחיב קיבולת, וגם המכס נתן הנחיה חדשה לא להחזיק יותר משלושה חודשים מכוניות בנמל. כחלק מהפעולות הללו, אנחנו מעריכים שיהיה קיטון במשך זמן שהמכוניות שוהות בנמל".

אחרי שצפינו באוניית הענק של קוסקו, בגוררת החדשה ובספינת הגל-נוע, אנחנו עוברים ליד אוניית נוזלים. אונייה המשנעת נוזלים, על סיפונה מערכת צינורות המתחברים אל מערכת תת-קרקעית. מסתבר שזו ספינה שבה חברת "כיל" מייצאת חומצה זרחתית. אותו רכיב שמהווה חלק מהנוסחה להכנת קוקה-קולה. בפעם הבאה שאתם שותים את המשקה הזה, תוכלו להשוויץ בקשר האשדודי…

עד כמה מחמירות ההוראות המונעות זליגת חומרים לים?
"אם נשפוך בקבוק מים מינרלים לים, עברנו על חוק. אסור ששום דבר יישפך מהרציף לים. אנחנו שומרים על רציף נקי מאוד על ידי שיפועים הפוכים בנמל. חלק מהשיפוץ והחיזוק של רציף 5, למשל, הוא תהליך יצירת שיפוע. הרגולציה של הגנת הסביבה מחמירה ביותר. כשמדובר בתפזורות יש יריעות ששומרות שהחומר לא יישפך לים, מהחופנים שמבצעים פריקה לא מטפטף חומר, ולעתים במקרה של רוחות חזקות אנחנו מפחיתים קצב עבודה".

השקט שאחרי הסערה
כשבלומנטל מתאר את ההישגים הוא מציין כי לא היו מגיעים לכך אלמלא השקט בנמל. "בשנים האחרונות חל מהפך ביחסי הנהלה – ועדים, כאשר ישנו צמצום מהותי בהתערבות הוועדים בניהול החברה תוך שמירה על יחסי עבודה תקינים", הוא אומר. "השלמנו את המכרז לקליטת סוורים תוך שלושה חודשים בלבד. אחת הטענות בעבר הייתה שהדרך היחידה להתקבל לנמל היא להיות מקורב. באוקטובר 2014 נקלטו 220 סוורים כולם ללא קרובי משפחה, והם התקבלו על סמך כישורים, עמידה בתנאי סף, מכון מיון, ראיון ועדת איתור ושקלול. יצאנו עכשיו למכרז עבור אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג, ובהמשך יהיה מכרז כללי לכלל אוכלוסייה. הצפי השנה הוא לקלוט בין 30 ל-50 סוורים חדשים. פתחנו וסיימנו קורס מנהלי עבודה, יש לנו 12 מנהלי עבודה חדשים, וזה מאפשר לפתוח יותר צוותים.

חתמנו על הסכם שכר לעובדי החברה ואנו עומדים בכללי רגולציה וקיום ממשל תאגידי. כבר שנה שלישית הנמל עובד בשטף. העובדים מבינים את חשיבות רציפות העבודה והשירות ללקוחות. המסר הוא שאנחנו משתפים, אבל הם לא שותפים. אין להם זכות וטו, הם לא מחליטים במקומנו. זו חומה ששמנו על מנת שנוכל לנהל. ההנהלה התייצבה, אוישו משרות המנכ"ל, סמנכ"ל תפעול, סמנכ"ל משאבים, ואנחנו בהליך לאייש סמנכ"ל לוגיסטיקה והנדסה. אנחנו מייצבים את המבנה הארגוני. הדירקטוריון פועל שלוש שנים ברציפות, הישיבות מתקיימות במועדן, אנחנו פועלים מתוך שיקולים מקצועיים ועניינים, והדירקטורים נותנים ייעוץ שפועל לטובת חברה".

"אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל ברור שברגע שנזהה ירידה בפעילות אחת נתמקד באחרת, כמו למשל בגרעינים. אנו רואים עלייה בייבוא הברזל שבא לידי ביטוי בהגעה של אניות ענק, בין 30 ל-50 אלף טון. כשליש מכמות הברזל שמגיעה למדינת ישראל עוברת דרך נמל אשדוד, ביניהם ברזל לרכבת הקלה בת"א ולפרויקטים לאומיים נוספים. בנוסף אנו עדים גם לעלייה בייבוא המלט. כבר השנה הגיעו לנמל עוד מיליון טון מלט".

דרך אחרת להיות תחרותיים היא להוריד עלויות שכר. דבר שבנמל לא רוצים, כמובן. הפתרון הוא התייעלות. להגדיל את כמות הצוותים ולבצע את אותה העבודה עם פחות עובדים.

אתה לא חושש שאחרי שקט של שלוש שנים, העובדים ימחו וישבתו?
"העובד רוצה לשמר הכנסה, ואנחנו רוצים להוזיל עלויות עבודה. נצטרך לשבת ולשכנע את העובדים, אבל יש מקום להיות אופטימי. מי שנכנס לנמל רואה בו את עתידו, הוא עובד עד היציאה לגמלאות. זו התייעלות שהעובדים יוכלו לשאת אותה. אל תשכחו שהכנסנו טכנולוגיות לתהליך העבודה, מערכות חדשות ממוחשבות, מנופים אוטומטיים ועוד. חוץ מזה, קרבת המשפחה, מה שבעבר נתפס כחיסרון, אפשר להפוך ליתרון. יש לעובדים ערבות הדדית ומחויבות פנימית, ולא 'אחריי המבול'".

יכולתם לעשות מהלך כזה בתקופת אלון חסן?
"הנהלת הנמל צריכה לדעת לעבוד עם הוועד ולא משנה מי הפיגורה. פעם היו אבינועם שושן ומני גבאי, היום שי בן סימון וגדי בוטבול. ברגע שיוצרים הפרדה, לא משנה מי יושב. כבר אמרתי שמה שהיה לא יהיה. גבולות מטושטשים זה לא טוב, וכשהגבולות ברורים קורים דברים טובים, והתוצאות מדברות בעד עצמן".

כשהוא נשאל על פרשת "דנה לוגיסטיקה", מציין בלומנטל שהופקו לקחים. היום עושים מכרז לגורמים שהם נותני שירות לפעילות בנמל. "קבענו סטנדרטיזציה", הוא אומר, "אנחנו פועלים בצורה חופשית על בסיס פומבי ושוויוני".

ואם בשקיפות עסקינן, הוא מציין כי הנמל יצא להנפקה בבורסה ברביע השני של 2017. "הדירקטוריון חושב שרגולציה של הרשות לניירות ערך תיתן יותר שקיפות, נגישות ומידע לציבור. גם העובדים מבינים שחשוב להיות בשוק ההון".