אוקראינה הייתה אחת מבין 14 המדינות שהצביעו בעד ההחלטה נגד ההתנחלויות במועצת הביטחון של האו"ם, ובעקבות הצבעה זאת החליטה ישראל לבטל את ביקורו של ראש הממשלה ולודימיר גרויסמן, שהיה אמור להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום רביעי הקרוב. שגריר אוקראינה בישראל טען כי קייב התנגדה להעלאת ההחלטה שאותה קידמו ניו זילנד, סנגל, מלזיה וונצואלה וגם היותו של ראש הממשלה יהודי, שמשפחתו מתגוררת באשדוד, לא עצרה את התגובה הדיפלומטית של ירושלים. מהצד השני – קייב לא נותרה חייבת וזימנה את שגריר ישראל לשיחת הבהרה.
בטרם הפך בחודש אפריל לראש הממשלה הצעיר ביותר בהיסטוריה של אוקראינה, גרויסמן היה ראש עיריית ויניצה – העיר שבה גם נולד – מ-2006 ועד פברואר 2014, שמונה שנים שבסופן התחוללה המהפכה שהפילה את הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ'. חרף גילו הוא כבר מונה לסגנו של ראש הממשלה הזמני ארסני יצניוק ולשר לפיתוח אזורי במקביל, ולאחר הבחירות באוקטובר באותה שנה הוא מונה ליו"ר הפרלמנט בתור חבר מפלגת השלטון של הנשיא פטרו פורושנקו.
גרויסמן, עורך דין בהכשרתו ואיש עסקים בניסיונו קיבל משרה קשה כמו ניהול ממשלה במדינה מוכת מגיפת שחיתות ומלחמה הרסנית במזרח המדינה, כשדתו אינה משחקת תפקיד למעשה – לא דבר של מה בכך במדינה מוכת גילויי אנטישמיות שיהודיה חוו מעשי הרג וטבח במאות השנים האחרונות, בהם משפחתו של ראש ממשלת אוקראינה. סביו יצחק שרד את השואה, שבמהלכה הושמדו באוקראינה כמיליון יהודים, אחרי שהעמיד פני מת באחד מבורות הירי של הנאצים.
כך שעבור גרויסמן, שאביו בוריס מבקר מפעם לפעם את משפחתו באשדוד, (ואף היה סיכוי כי גם הוא יבקר בעיר במהלך ביקרו בישראל) מדובר בסגירת מעגל שעד לפני שנים לא רחוקות הייתה נחשבת לאפשרות מופרכת. לא רק באוקראינה, אלא בכל מזרח אירופה – ואפילו במרכזה ובמערבה – קשה לדמיין ראש ממשלה יהודי שמוצאו לא היה קונה לו מתנגדים.
לגרויסמן היו עוד קשרים עם ממשלת ישראל בזמן שהיה ראש עיר, כשנפגש ב-2012 עם אביגדור ליברמן, אז שר החוץ. גם בפברואר אשתקד נפגשו השניים ודנו בשיתוף פעולה בין שתי המדינות, שהתחממו מאז ניסתה קייב להתנתק ממוסקבה ולהתקרב לאיחוד האירופי. בינואר השנה, עוד כשהיה יו"ר הפרלמנט, הוביל גרויסמן דקת דומייה בפרלמנט במסגרת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, והנשיא ובעלת בריתו פורושנקו אף ביקר ביד ושם ונאם בכנסת בדצמבר שעבר. ואולם, בשל הסכסוך של אוקראינה עם רוסיה, היא אינה יכולה שלא להתנער מההתנחלויות בזמן שהיא פועלת נגד סיפוח חצי האי קרים וההתבססות הרוסית שם.
"מדובר בסוגיות מדיניות, שבעניינן העמדות לא יכולות להשתנות בהתאם למצב הפוליטי. ישנם אינטרסים לאומיים שלא תואמים לעתים את האינטרסים של שותפותינו, במיוחד ישראל. בגלל אינטרסים אלה, לא נוכל להימנע או להתנגד", הסבירה היום משלחת אוקראינה לאו"ם את תמיכתה בהצעה במועצת הביטחון. דוברו של גרויסמן ניסה להנמיך את הלהבות כשאמר אתמול שחרף חילוקי הדעות סביב הנושא, היחסים הקרובים בין המדינות לא ייפגעו ובתקשורת באוקראינה נכתב כי הביקור המתוכנן של ראש הממשלה נדחה, וכי ייקבע מועד חדש.
