ענף הקרוזים הוא נישה תיירותית הנהנית מצמיחה עולמית. לפי הערכות, ב–2015 שטו בקרוזים ברחבי העולם כ–24 מיליון נוסעים, לעומת 17.8 מיליון ב–2009 — עלייה של כ–35%. אזור אגן הים התיכון ריכז כ–19% מהמפליגים השנה, בהשוואה ל–30% בשנה ששטו באזור האיים הקריביים.
ענף הקרוזים העולמי חווה פריחה בשנים האחרונות, אבל ישראל אינה נהנית מכך – אף שהיא שוכנת לחופי הים התיכון. מתחילת 2016, עד סוף נובמבר, הגיעו לישראל על סיפונן של אוניות נופש כ–70 אלף תיירים שבילו בשיט חופים (קרוז) בים התיכון — ירידה חדה של 20% לעומת 2015 וצניחה של כ–70% בהשוואה ל–2013, לפני מבצע צוק איתן.
מבדיקה שערך אתר TheMarker מאז המבצע הממושך בעזה, חלה ירידה ניכרת במספר המבקרים שנכנסו דרך הים ובעגינות ספינות נוסעים בנמל אשדוד. בנמל חיפה התנועה יציבה יותר, אם כי גם שם מתגעגעים לימים שלפני צוק איתן וההפיכה במצרים.
בהנהלת נמל אשדוד מעריכים כי ב–2016 יעגנו בנמל הדרומי 13 אוניות קרוז בלבד, לעומת כ–210 אוניות ב–2010. בהתאם, מספר המבקרים צנח, והוא יסתכם השנה, להערכת הנמל, ב–15 אלף — פחות ממחצית ממספרם ב–2015. בנמל חיפה הנתונים מעודדים יותר, או מייאשים פחות, אם כי גם שם מעריכים שהשנה יגיעו באוניות קרוז 61 אלף מבקרים — ירידה של כ–14% לעומת 2015.
מצבו הטוב של נמל חיפה ביחס לנמל אשדוד נובע משתי סיבות עיקריות. הראשונה, והמהותית יותר, היא הקרבה של נמל אשדוד לעזה — על כל המשתמע מכך, במיוחד מאז מבצע צוק איתן, וההימנעות הכמעט מוחלטת של אוניות הנופש מעגינה בנמלי מצרים עקב המצב ביטחוני. הסיבה השנייה היא היכולות המשופרות שמציע נמל חיפה, המוכר יותר בעולם גם בשל היותו יעד מועדף לאוניות משא.
אוניית שיט אחת יכולה להביא כ–2,000 מבקרים ואנשי צוות, ואף יותר. לפי נתוני משרד התיירות, כל תייר שנכנס לישראל בספינה מוציא כ–220 יורו ביום (לא כולל לינה). אפילו בעגינה לשעות ספורות בחופי ישראל, המבקרים משתמשים בשירותים מקומיים רבים, ובהם הדרכות, הסעות, כניסה לאתרים, מסעדות ומזכרות.
הרגישות הביטחונית של ענף הקרוזים והתלות שלו ביחסים בין מדינות שכנות, גבוהות משמעותית מאשר בענפים אחרים. "המצב הגיאופוליטי באזור שכולל גם את דאעש חמאס ועזה אינו פשוט. כמעט תמיד אצלנו או אצל אחת משכנותינו המצב הביטחוני רגיש, ואז גם הביקושים נמוכים", אומר מנהל פיתוח עסקי ומתמחה בענף הקרוזים באחת החברות הגדולות בארץ. "עם זאת, כל העולם רגיש לעניינים ביטחוניים, ומשרד התיירות צריך ליצור את הביקושים אצל התיירים שמפליגים מאירופה. אין לי ספק שאם היה שיווק אינטנסיבי, ישראל הייתה נהפכת לאטרקטיבית דווקא בגלל הקרבה לאירופה והביקור במקומות הקדושים".
בנמל אשדוד מסבירים כי התאוששות ענף הקרוזים היא תהליך שנמשך שנים, שכן חברות השיט הגדולות מארגנות את השיוטים כשנתיים מראש. כדי לזרז מעט את ההתאוששות, הנהלת הנמל פנתה לשר התיירות, יריב לוין, כדי שיעלה לראש סדר העדיפויות את הטיפול בתיירות הימית.
מנכ"ל חברת נמל אשדוד, יצחק בלומנטל, מעיד כי במשרד התיירות אמנם מגלים עניין בענף — שעדיין אינו מתורגם לפעולה ממשית בשטח. "מאז 2014 שורר פה שקט ביטחוני שאיננו מצליחים לתרגם לתנועה גוברת, איננו מצליחים למשוך אלינו את החברות והסוכנים שיביאו את האוניות שאנחנו מייחלים להן. במארס יתקיים במיאמי כנס בינלאומי של חברות שיט המפעילות קרוזים, לצד נציגי נמלים שמעוניינים למשוך אליהם ספינות. לישראל אין ייצוג בכנס והיינו רוצים שיהיה כזה".
הנהלת נמל אשדוד אירחה לפני כשבועיים את שר התיירות, והעלתה בפניו את הבעיה של הירידה במספר המבקרים, וביקשה ממנו לפעול לשיפור המצב. "נמל אשדוד השקיע בהקמת אולם נוסעים, שאמור לשרת את התיירות הנכנסת — לרבות דיוטי פרי והליכי שחרור ובידוק ביטחוני מהירים לתיירים הנכנסים, כדי למשוך לישראל תיירים ולאפשר גישה קלה לביקור קצרים", מספר בלומנטל.
צילום: משה שי – פלאש 90.
