קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "וישלח יעקב מלאכים…'". מסבירים המפרשים: בהתנהגותו של עשיו אנו מוצאים סתירה. מצד אחד הוא אינו מתפעל כלל מן המלאכים שנשלחו אליו ע"י יעקב, ומצד שני אנו רואים שלאחר זמן נכנע ליעקב ונופל על צווארו ונושק לו. אמנם נחלקו הפוסקים אם עשיו נשקו באמת בכל ליבו או לא, או שהם אחים שלא נפגשו הרבה זמן… מסבירים: שצדיק מבין ליבו של אדם ויודע היטב מה רצונו, כך יעקב אבינו ידע שהכבשים העיזים והגמלים שהעביר לפניו, וכמו כן הכריעות וההשתחוויות ישחדו אותו וימלאו את נפשו של אותו רשע. זוהי דרכם של רשעים כאשר רואים תאווה לנגד עיניהם, מאבדים עשתונותיהם והם מתמלאים בתשוקה להשיג תאווה זו, בזה הם כדוגמת הבהמה אשר מאבדים את כל חייהם עבור הנאת רגעית.
וזה שכתוב: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, לא רק מן העולם הבא אלא גם מן העולם הזה…". יעקב אבינו ידע שאם יכבד את עשיו הוא יכניע אותו, והוא הצליח שלא רק ששנאתו של עשיו לא יצאה אל הפועל אלא גם הפך להיות אוהבו. אנו רואים שיעקב עם כל גדולתו יכול היה לנצח את עשיו, אך בחר להיכנע לפני עשיו כדי שיביא אותו להיכנע לו.
הלכות חנוכה:
• כמה נרות צריך להדליק בחנוכה, אמרו חז"ל : מצוות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. והיינו, כי מעיקר הדין די בנר אחד לכל בית ובית מישראל, בין שבני הבית מרובים, בין שהם מועטים. אולם המהדרים במצווה זו, בלילה הראשון מדליקין נר אחד, מכאן ואילך מוסיף נר אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות, ואפילו אם היו בני הבית מרובים לא ידליקו יותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך. וכן פשט המנהג בכל תפוצות ספרד, וכמו שהעיד הרמב"ם.
• מי שאין לו שמן לכל שמונת ימי חנוכה, אלא רק כדי הדלקת לילה אחת, שהוא שיעור חצי שעה, אין לו לחלק את השמן שבידו לשמונה חלקים, כדי שידליק מעט בכל לילה לפרסם הנס, אלא ידליק כשיעור בלילה הראשון, ואם לא יישאר ללילות אחרים, אין בכך כלום,
• מי שיש לו שמן לכל שמונת ימי חנוכה כמנהג המהדרין מן המהדרין, בצמצום, ולחברו אין שמן כלל, מוטב שידליק כל לילה נר אחד בלבד, ויתן שמן לחברו לזכותו לברך ולהדליק נר חנוכה. שהרי מן הדין אין צריך אלא נר אחד.
שבת שלום
