אשדוד זה בית!

חכם סידי מגיע לאשדוד מיפו, זו הפכה לעיר השנייה שלי. יש משהו ממכר בעיר הזאת, שאפילו אני מתמכר לה וכשאני מגיע אליה ורואה מרחוק את השלטים לנמל, אני מבין שזה כל כך טבעי לי להגיע לכאן כמו לבית. 60 שנים זה בהיסטוריה, כלום, התחלה..., יש לה עוד הרבה לפניה וכמה שהיא יפה לגילה... יש לכם/לנו עיר נהדרת...אבל החלק ממכר הוא "החום" האנושי
משה סידי הידוע גם כחכם סידי
חכם סידי

כשאני מתניע את הרכב, איפשהו בבית באזור שדרות ירושלים ביפו והמטרה שלי היא דרומה לכיוון כביש 20, אפילו המנוע שלי כאילו אומר, "אשדוד?" כן, ככה זה. הדרך הזו הפכה לחלק מחיים בשנה וקצת האחרונים. אני גר ביפו, אבל יש לי עוד עיר בית – אשדוד.
אני לא מנסה להיות נחמד. חכם סידי תמיד אמר את אמת. למה? ככה. בעיניי האמת היא השקר הכי טוב… הנסיעה לאשדוד עבורי היא קצרה כמו אדם שחוזר למקום שרצה להיות בו, שמחכה בקוצר סבלנות להגיע. כבר בכביש אשדוד תל-אביב, אפשר מרחוק לראות את העיר במלוא הדרה ואז אני יודע שלשם אני רוצה להגיע. לא רק פיזית.

כבר בכביש אני רואה את העגורנים של הנמל והבתים הגבוהים ובעיקר הקדמה. הקדמה שהגיעה לכל מקום. הקדמה שבכל מקום אפשר לראות אותה נוגעת… לפעמים קשוחה, לפעמים מלטפת, אבל היא כאן היא כאן להישאר ולקדם את העיר.

הגעתי לאשדוד לפני יותר משנה, כחלק מצוות "המגזין". גם אני אולי חשבתי שהנה אני מגיע מאזור תל אביב (למרות שיפואים לא מחבבים את התל אביבים… אבל זה בנינו), וכשאגיע ואביא איתי משהו אחר. חשבתי. אבל היום, אחרי שנה וקצת, אני בהחלט מביא משהו אחר, משהו אחר שקיבלתי מהעיר הזו, בעיקר חום אנושי והרבה אהבה.

הגעתי לאשדוד והבנתי שיש לי עוד מה ללמוד מהעיר הזו, מאנשיה, מקבלת הפנים שלה, מהשינויים שהיא עוברת ולא מפסיקה להתחדש, להתקדם, להצליח. אשדוד בת 60 ותראו איזה קצב התקדמות יש לה. היא הופכת לאחת הערים המובילות בארץ וכל הזמן אתה מרגיש שאתה חלק מהעשייה, שיעשו עוד, שהיא בתהליך של השתנות מתמדת. זו רעננות שאין בכל עיר. תראו את תל אביב בת למעלה מ-100 שנים וכמעט אותו מספר תושבים. אין לה מקום בעיר והיא גם לא רוצה שיבואו…
אז אשדוד היא בדיוק ההפך, כל הזמן רוצה שיגיעו שיבקרו, שיגעו, שיגורו בה. היא מקבלת פנים. היום היא מונה כרבע מיליון איש וברור לי שבתוך פחות מעשור היא תגדל. תראו, חכם סידי בא מבחוץ ורואה הכל. היתרון העצום של העיר הזו, היא שהצעירים שבה לא רוצים לעזוב לעיר גדולה, כי הם מבינים שהם נמצאים בעיר גדולה בפני עצמה. טוב להם פה, פה הם רואים את עתידם ועתיד ילדיהם. זה שינוי שערים רבות היו רוצות. לכן בעשור הבא תגלו כי אשדוד פתאום מונה כמות שלא רחוקה מערים מרכזיות גדולות כרגע ממנה.

יש דבר אחד באשדוד שהפך להיות ברור מאליו, אבל הוא לא. אנשי אשדוד אוהבים את עירם, גאים בה. רואים עצמם חלק מהעיר, מהיסודות. אחד הדברים ששמעתי כל הזמן כשהכרתי אנשים באשדוד היה: "אני באשדוד כבר משנת…". זה חלק מקורות החיים של אנשי העיר ובקורות חיים אתה כותב רק דברים שאתה גאה בהם ואנשי אשדוד גאים בעירם. נכון, ההוא ירטן, זה יגיד משהו, האחר לפעמים יתנגד, אבל השורה התחתונה הכל כך מוצהרת בעיר ובאנשיה זה – "אנחנו אוהבים את העיר שלנו". מותר לי להגיד כבר שלנו? כן, נכון?

אבל מעל הכל הרגשתי בבית. האנשים פה חמים, לפעמים זה קצת "שורף", אבל החום האנושי כאן הוא מהנדירים שראיתי. אנשים שמדברים בגובה העיניים, אנשים שרוצים לראותך שוב, אנשים שאומרים, תבוא. אשדוד זה בית. אז אני בא. לאחרונה אני מוצא את עצמי מגיע גם בסופי שבוע עם המשפחה, לפעמים לים המדהים (איזה חופים יפים יש בעיר הזו? תאמינו לחכם סידי, כבר הייתי בחופים רבים… ולא כולם הם געגועים למשהו…), לעיתים לביג פאשן (שבלילה נראה כאילו הגעתם לאירופה…), ויודעים מה… פתאום גם הם "נדבקו" באהבה לעיר. עובדה, הם מבקשים לחזור לבקר שוב באשדוד.

אשדוד נכנסת עכשיו לעשור השביעי שלה. כן כן בדיוק מה שקראתם. היא נכנסת ל-70… 70 בגימטריה זה ע… אז בלי עין הרע, יש במה להתגאות אנשי אשדוד. יש לכם, סליחה לנו, עיר נהדרת. עיר בת 60 שנראית כל כך יפה, שאתה לא שוכח את יופייה גם כשאני נכנס שוב לרכב, מתניע ונוסע חזרה ליפו, המנוע מתמסר לי שוב וכאילו אומר: "נחזור נכון?". ואני עונה לו… ברור… הביתה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך