איש עסקים מצליח, נשוי ואב לילדים, גילה שיש לו ילד מחוץ לנישואין מעובדת זרה שעבדה במטפלת של קרובת משפחתו. האישה פנתה אל עו"ד דפנה זיס, העוסקת בדיני משפחה של זוגות מעורבים. עו"ד זיס פנתה באופן חשאי לאיש העסקים, אשר מיהר להשתיק את הפרשה באמצעות "הסכם שתיקה", שנחתם בין עורך דינו לבין העובדת הזרה, שכבר אינה שוהה בארץ.
בהסכם נקבעו תשלומי מזונות נכבדים חודשיים, שאותם ישלם הגבר לאישה רטרואקטיבית, מרגע היוולד הילד ועד הגיעו לגיל 18, וכן תשלומי בונוס מדי שלוש שנים, בסך מאות אלפי דולרים, כל זאת, בתמורה לכך שהאם תשמור על סודיות הילד הלא חוקי, לרבות בפני הילד, ולא תיצור עוד קשר עם האיש. מדובר כאמור בעובדת זרה, שעבדה במשק ביתו של איש עסקים, נכנסה להריון וילדה כתוצאה מרומן מזדמן שניהלו השניים.
איש העסקים לא התעקש על בדיקת רקמות
עוד נקבע, כי במידה שהאישה תפר את התחייבותה לסודיות מוחלטת, לרבות כלפי הילד, בדבר זהותו של האב, יבוטלו התשלומים בידי הגבר. זאת, גם במידה שתנסה האישה ליצור עימו קשר, או לבוא אליו בדרישות נוספות מעבר להסכם זה.
לדברי עו"ד דפנה זיס, איש העסקים ניאות לשלם סכומים נכבדים אלה, ללא הוכחה חותכת שמדובר אכן בבנו הביולוגי, וזאת בשל רצונו העז לשמור על סודיות מוחלטת של הסיפור מפני משפחתו וסביבתו הקרובה.
עוה"ד דפנה זיס מוסיפה כי נתקלה במספר מקרים דומים בהם גברים העדיפו שלא לבצע בדיקת רקמות ושלא לגלות בוודאות האם מדובר בבן או בת ביולוגית שלהם כי מבחינה רגשית, מוסרית, ערכית היה להם קל יותר להתמודד עם מצב של חוסר וודאות ביחס לילד שהם מסרבים להכיר בו באופן מלא, מאשר לדעת בוודאות שהמדובר בילד ביולוגי שלהם.
בנוסף, התעקש הגבר להכליל בהסכם הצהרה מצד האישה, כי מעולם לא הייתה לה מערכת יחסים רגשית עם הגבר, למעט יחסי המין שניהלו, וכי לא הייתה כל כוונה משותפת של השניים להביא ילד לעולם. האישה התחייבה לעשות בכספים שיתקבלו שימוש לטובת צרכי הקטין בלבד, הוצאותיו ומזונותיו. הגבר הצהיר בהסכם, כי אינו מעוניין להביא הסכם זה לאישור בית המשפט, ולאור העובדה שמדובר בהסכם זה בחיוביים, שאינם בהכרח עבור מזונות קטין, הגבר הכחיש את הטענה כי הקטין הוא בנו. ההסכם נחתם בין עורך דינו של איש העסקים לבין העובדת הזרה, בתיווכה של עו"ד דפנה זיס.
