בני זוג נקלעו לסכסוך עם שכנתם על רקע ענייני ועד הבית, אשר הגיע לפתחו של בית המשפט, שפסק כי על השכנה לשלם 10,000 שקלים לקופת ועד הבית. לדברי עו"ד סיון זבולון-נוה, העוסקת בזכויות בעלי חיים, בני הזוג לא תיארו לעצמם כי אנג'י, כלבתם המחוסנת, תשלם ביוקר על סכסוך השכנים בו הם היו מעורבים.
כאשר חזרה האישה יחד עם אנג'י מטיול הבוקר, היא קיבלה שיחת טלפון מפתיעה, בה הודיעה השכנה, כי כלבתם נשכה אותה בכניסה למעלית, וכי היא מתכוונת להגיש תלונה במשרד הבריאות. לדברי עו"ד זבולון-נוה, בני הזוג מיהרו אל מצלמות האבטחה המוצבות בחדר המדרגות, צפו במפגש שתועד באותו בוקר בין השכנה לכלבה, בה נראה בברור שלא נתקיים מגע פיזי בין הכלבה לשכנה, והעתיקו את סרטי המצלמה.
לדברי עורכת הדין ניתן לראות בסרטונים שאין כל מגע או אינטראקציה בין השכנה לכלבה, וכי השכנה גם לא מגיבה בכאב, וממשיכה ללכת לדרכה בטבעיות החוצה מחדר המדרגות. בעלי הכלבה היו בטוחים כי סרטוני האירוע יספיקו כדי להפריך את תלונת השכנה, אך תקוותיהם נגוזו. למחרת התייצבה השכנה בלשכת הבריאות המחוזית והתלוננה על נשיכת כלב.
עורכת הדין של בעלי הכלבה טוענת כי האישה לא נבדקה כלל על ידי רופא במקום. לדבריה, הרופא הורה טלפונית לאחות במקום למלא טופס דיווח, המפרט כביכול את הנשיכה וכן את הבדיקות שביצע הרופא, אשר לא בוצעו מעולם. בעקבות מילוי הטופס נשלח צו הסגרה לווטרינרית העירונית, המורה על הכנסת הכלבה להסגר, מכוח פקודת הכלבת. כל תחנוני בעלי הכלבה לגורמים הרלוונטיים לצפות בסרטון תיעוד האירוע נפלו על אוזניים ערלות, ובני הזוג נדרשו להביא את הכלבה להסגר של 10 ימים במכלאה העירונית, וזאת בתוך 24 שעות.
בני הזוג פנו לעו"ד זבולון-נוה ועו"ד יונתן שפיגל, אשר הגישו בשמם עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. השופטת ורדה מרוז קבעה כי איננה הערכאה המתאימה לדון בעניין, חרף כך ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, הוציאה השופטת צו ארעי עד להגשת עתירה לבג"ץ, לפיו הכלבה לא תועבר למכלאת הרשות, אלא תשהה בהסגר בבית בעליה, תחת פיקוח וטרינרי.
עורכי הדין עתרו בשמם של בני הזוג לבג"ץ, אשר האריך את הצו הארעי, ולאחר שהעירייה ומשרד הבריאות הודיעו, בתגובה לעתירה, שהם מוותרים על הכנסתה של אנג'י לכלבייה העירונית, נחתם הסדר פשרה פורמלי בין הצדדים וקיבל תוקף של פס"ד.
