כמדי שנה, בחורף תגיע לישראל השפעת העונתית והמוכרת. ברוב המקרים, המחלה נמשכת יומיים עד שבוע, ותסמיניה הם חום, חולשה, שיעול וכאבי שרירים. לרוב היא חולפת מאליה, בעזרת טיפול נקודתי בתסמינים. אפשר לטעות ולחשוב שזוהי מחלת חורף קלה, אבל שפעת אינה כזאת. השפעת עלולה להחמיר את מצבם של חולים במחלות כרוניות, לגרום לסיבוכים ואפילו לתמותה אצל מי שנמצא בקבוצת סיכון. גם אצל מי שלא בקבוצת סיכון השפעת עלולה להסתבך, כאשר הסיבוך הנפוץ, אם כי לא היחידי, הוא דלקת ריאות. בכל שנה מתים בישראל משפעת כ- 1,500 איש שלא חוסנו, מהאוכלוסייה כולה, לא רק מקבוצות סיכון. אלה הן העובדות. רוצים עוד? הנה: 40,000 מקרי מוות בשנה בארצות הברית מיוחסים למחלת השפעת. מחקר שהתפרסם ביוני 2006 ב- American Journal of Epidemiology – Oxford Journals ומצוטט באתר משרד הבריאות הישראלי, סקר את נתוני התמותה בארה"ב בשנים 1979-2001 והגיע למסקנה כי בממוצע כ-41,400 מקרי מוות הם תוצאה של מחלת השפעת, בכל שנה. תוצאות אלו תואמות תוצאות מחקרים קודמים, ואף מחזקות את הטענה שמחלת השפעת היא גורם המשפיע על תמותה מוגברת. מחקר מאוחר יותר, שהתפרסם ביוני 2015 באתר המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) ומצוטט גם הוא באתר משרד הבריאות הישראלי הראה כי למבוגרים עם מחלות כרוניות סיכון גבוה יותר לסיבוכים ותמותה בעקבות שפעת.
המחקר הציג נתונים מעונת השפעת בשנים 2014-2015 בארצות הברית שהראו כי 94% מהמבוגרים שאושפזו עם שפעת סבלו ממחלת רקע אחת או יותר כאשר הנפוצות ביותר היו מחלה קרדיווסקולארית (51%), הפרעה מטבולית (44.8%) והשמנת יתר (32.7%). ויש עוד: מטה אנליזה חדשה המבוססת על מחקרים תצפיתיים מבוקרי מקרה שהתפרסמה לאחרונה מצביעה על קשר מובהק בין זיהומים במערכת הנשימה לבין סיכון מוגבר לאוטם חד בשריר הלב ועל יעילות החיסונים נגד השפעת בהפחתת הסיכון לאוטם בשריר הלב.
איך נדבקים בשפעת?
השפעת נגרמת על ידי וירוס האינפלואנזה (Influenza), שנמצא בהפרשות של דרכי הנשימה, ועובר מאדם לאדם באמצעות טיפות זעירות שמתפזרות באוויר בשעה שהחולה משתעל. קינוח האף או נגיעה באזור הפה והאף מעבירים את הווירוס אל הממחטה וכפות הידיים – והלאה לחפצים שנוגעים בהם. אז מה עושים? מתחסנים, עוד לפני שמתחיל החורף. מבנה הווירוס משתנה משנה לשנה ולכן יש להתחסן בכל שנה מחדש. שיעור התחלואה הגבוה ביותר נרשם בישראל בין נובמבר לסוף מרץ ולכן כדאי להתחסן כבר בהקדם.
למי כדאי להתחסן?
לכולם. אבל יש גם קבוצות שעבורן ההמלצה היא גורפת אפילו יותר: ילדים מגיל חצי שנה, אנשים מבוגרים, נשים הרות (מחקר חדש שנערך באוסטרליה מצא כי לתינוקות שאימם חוסנה נגד שפעת בשליש השלישי להריונה, יש סיכוי נמוך לאשפוז בבית החולים בשל מחלות בדרכי הנשימה בחצי השנה הראשונה לחייהם), חולים הסובלים ממחלות כרוניות.
אילו תופעות לוואי יש לחיסון?
כבר חמישים שנה ניתנים חיסונים נגד שפעת לעשרות מיליוני אנשים בעשרות מדינות. משרדי הבריאות בכל העולם מבצעים מעקב פרואקטיבי אחר המתחסנים, ומעולם לא תועדה תופעת לוואי חמורה בשפעת. החיסון הוא ע"י וירוס מומת ועל כן אין כמעט תופעות לוואי לחיסון. תופעות הלוואי השכיחות לחיסון הן כאבים, נפיחות ואדמומיות במקום ההזרקה, וסימנים קלים של שפעת (חום נמוך, נזלת, כאבי שרירים) אך הן חולפות לאחר 24 שעות.
"אני בריא לגמרי. למה לי לקבל זריקה?"
כי זוהי המשמעות האמיתית של הקפדה על אורח חיים בריא: הימנעות ממחלה, במקום טיפול בה כשהיא קורית, כי גם אנשים בריאים יכולים להדבק בשפעת וגם אנשים בריאים יכולים לסבול מסיבוכי המחלה. כאשר אתם מתחסנים, אתם מחזקים את כל מי שנמצא בסביבתכם. על מנת שהווירוס יתפשט יש צורך באדם הנושא את הנגיף ואדם שני שאינו מחוסן. לכן לחיסון יש גם משמעות חברתית עמוקה: ככל שיותר אנשים יתחסנו, אנחנו כחברה נוכל למנוע את התפשטות המחלה ואת סיבוכיה. זה פשוט, זמין, חינמי, ללא תופעות לוואי משמעותיות וכדאי כי מגיע לכם ולילדים שלכם חורף נעים ורגוע, נקי משיעולים, מד-חומים, כדורים וימי מחלה.
איך מונעים הדבקה?
ניתן לצמצם באופן משמעותי את הסיכון שבהדבקות במחלות הזיהומיות של החורף בכלל ובשפעת בפרט על ידי נקיטת מספר אמצעים פשוטים. שיטות המניעה שייכות לשתי קבוצות עיקריות: חיסונים, שעליהם כבר הרחבנו ואמצעים שאינם תרופתיים, למשל: מקפידים לרחוץ ידיים לפני כל ארוחה, ולאחר כל שיעול, עיטוש או קינוח אף; מתעטשים ומשתעלים אל המרפק או לתוך ממחטת נייר – לא אל כף היד; זורקים מיד לפח את ממחטות הנייר המשומשות; שומרים מרחק של מטר לפחות מאדם משתעל או מתעטש; נושאים בתיק תמיד תכשיר אנטי-בקטריאלי על בסיס אלכוהול, המאפשר לטהר את הידיים בכל עת; אם כבר חולים בשפעת, מצמצמים ככל הניתן את המגע עם שאר בני הבית, אפילו עדיף להתמקם בחדר נפרד עם חלון פתוח או נשארים בבית, לא הולכים לעבודה, לא לגן ולא לבית הספר.
ואם בכל זאת חולים, איך מקלים על התסמינים?
נחים, הרבה. נוטלים תרופות להורדת חום והקלה על תסמינים, שותים, בעיקר מים, אבל אפשר גם תה ומשקאות חמים כדי להקל על הגרון. לטיפול רפואי דחוף פונים אם מופיעים התסמינים הבאים: קושי בנשימה או קוצר נשימה, לחץ וכאבים בחזה, שיעול דמי, סחרחורת פתאומית, בלבול, אי שקט או פרכוסים, הקאות מרובות, הופעה חוזרת של חום ושיעולים לאחר שיפור בתסמיני השפעת. אם החולה הוא ילד, ומופיעים אצלו התסמינים הבאים, יש לפנות לטיפול רפואי: קושי בנשימה או נשימה מהירה, גוון העור מכחיל או מאפיר, קושי בשתיית נוזלים או מיעוט שתן, אפאטיות, הקאות מרובות, פרכוסים או שינויים במצב ההכרה, אי שקט או בכי ממושך, הופעה חוזרת של חום ושיעולים לאחר שיפור בתסמיני השפעת או אם הילד מקבל טיפול ארוך טווח באספירין.
