שעה לפני כניסת יום הכיפורים, יום הסליחה והמחילה, זה הגיע. הדבר שציפיתי לו, ומאידך לא ציפיתי לבואו. והנה הוא נקש על דלת ביתנו המיוחד. בתי האמצעית, תאיר, שהיא לב לבו של נועמיקו שלנו, ירדה עימו לגינת השעשועים מאחורי ביתנו, ולאחר כשעה היא עלתה עימו נסערת כולה: "אימא, לא תאמיני מה קרה! שתי ילדות קטנות צעקו לעברי ולעבר נועם 'איכס, התרחקי מהילד המגעיל הזה'. הן צחקו ונסו על נפשן".
חיכיתי לכך, לא מתוך כמיהה נשגבת שיפגעו בילדיי בכלל ובנועמיקו בפרט, שכינויו "מהממיקו" נפוץ ברשת החברתית כולה, אולם ידעתי שכאשר סיטואציה מעין זו תגיע לפתחו של ביתי, אדע כיצד להתמודד מולה. כן, כמו בחיים אנו צריכים להיערך לכל מצב "מלחמתי" למיגור השיח החולה, ולא להמתין, כדי שבשעת התרחשותה לא נופתע ונעמוד "הלומי קרב" בבואנו להבריא את השיח החברתי.
תאיר הזדעזעה, כעסה והתפלאה גם יחד. איך זה שהן מעזות לכנות את אחיה המושלם "מכוער"? מה הוביל אותן להתנהג בצורה מחפירה שכזו? ואני מתבוננת בה בחיבה עצומה ובגאווה, מנתחת זאת בכלי העבודה החינוכיים- סוציו-חברתיים שרכשתי עד כה, והבנתי שבתי תאיר, אשר נולדה אל תוך בית מיוחד באופן הטבעי ביותר, למעשה, מבקרת במילותיה את החברה באמצעותstudy case של העימות שלה עם הבנות בגן השעשועים. הרי מבחינתה נועם הוא פלא הבריאה, יפהפה בצורה בלתי רגילה, ויתרה מזאת, היא חלמה שכשהיא מתחתנת היא יולדת תינוק "תסמותק". כן, עד כדי כך מבחינתה העולם המיוחד הוא פלאי וכה קסום, שיש רק להתבונן מתוך בינה ותבונה במהלכיו, וללמוד ממנו. ומאידך, יש את הבנות שייצגו פן חברתי אחר לגמרי, והוא העולם הקשוח בפני ילדים שחרגו מ"פס הייצור החברתי", גם אם "חטאם" הוא שחוננו בכרומוזום אחד נוסף. גם אני לשמע דבריה, הייתי צריכה לנתח את הסיטואציה המבישה והמכוננת שנקרתה בפנינו, מכמה מישורים: ראשית, כיצד זה פגש אותה כאחותו של מהממיקו? כיצד זה פגש אותה כיחידה עמו מול בנות רבות ושונות ממנה? ולבסוף, לבדוק מה קרה לה, וכיצד זה השפיע עליה לאחר מכן ברמה האישית והתודעתית?
הבית שלנו הוא בית מיוחד לא רק עקב הולדתו של נועם, אלא כי כל תפיסת החיים בו סובבת סביב הנאה תוך כדי הנעה, ובטח לאחר שנועם נולד לחיינו עם תוספת של יהלום ערכי בכרומוזום, שם זה הוכפל והועצם ברמות שלא ניתן לתארן בכתיבה. על מנת להבין זאת, יש לחוות זאת מקרוב, לכן אין בלבי כעס על הבנות, אשר לעגו לנועם, חלילה וחס, ובטח בימים של סליחה, אולם יש לי צידה לדרך עבור כל אחת ואחד הקורא שורות אלה. בייחוד לקראת שבוע "ואהבת לרעך כמוך", אשר שם דגש על מה שצריך להיות במהלך השנה: "אף אדם לא יכול לתקן את העולם הכללי, אבל כל אדם יכול לתקן את עולמו הפרטי, ואם כל אדם יתקן את עולמו הפרטי – אזי יתוקן העולם כולו". חיבוק ענק מנועמיקו מהממיקו.
מייל: sigaltismotek@gmail.com
