הסכסוך על הירושה הסתיים במכה אנושה לבן שהחתים את האב על צוואה לא חוקית

אם המשפחה הלכה לעולמה בינואר 1989, מבלי שהשאירה אחריה צוואה. אב המשפחה ערך צוואה בספטמבר 1997, בה חילק את כלל רכושו בין שלושת ילדיו באופן שווה, וזאת, למעט החנות שלו ששימשה כמספרה, שאותה הוריש לבנו. בשנת 2005 עבר האב להתגורר בדיור מוגן, וכעבור שנה חתם על טופס שינוי מוטבים בשתי קופות הגמל שהיו לו, מאשתו המנוחה לבנו. כעבור שלוש שנים נפטר אב המשפחה.

כחודש לאחר פטירת האב, הגיש הבן בקשה למתן צו קיום צוואה, ואילו אחותו הגישה התנגדות, באמצעות עו"ד ליאן קהת, בטענה כי יש לפסול את הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת שהפעיל אחיה על אביהם המנוח. בנוסף, הגישה עו"ד קהת תביעה לביטול הסכם המתנה ביחס לחנות, בבית המשפט לענייני משפחה, ולחלופין טענה כי היא זכאית לחלק מהחנות מכוח היותה היורשת של אמה המנוחה. האם נפטרה כאמור לפני האב, ולכן יש להחיל על הוריה המנוחים את הלכת השיתוף, לטענת הבת. עו"ד קהת הגישה בשם הבת תביעה כספית כנגד אחיה, בסך 550 אלף שקלים, במסגרתה טענה כי האח רוקן את חשבונו של האב על דעת עצמו, ללא הסכמת וידיעת האב, מאז ששהה בבית האבות.

אך עו"ד קהת לא הסתפקה בכך, והגישה תביעה כספית נוספת נגד האח, על סך כ-480 אלף שקלים, שליש מהסכום אותו משך האח מקופות הגמל של האב מספר שבועות לאחר מותו בטענה כי יש להורות על ביטול טופס הוראת מינוי מוטבים עליו חתם האב בלא שהבין את משמעות חתימתו. לטענת עורכת הדין, האב חתם על טופס הוראת שינוי מוטבים כשהיה במצב דמנטי לחלוטין, ולא ידע להבחין בפעולותיו, ועל כן מגיע לבת כשליש מהכספים.

על פי חוות דעת המומחה ד"ר אלי ורטמן, שמונה על ידי בית המשפט לחוות את דעתו על מצבו המנטאלי של האב על פי רשומותיו הרפואיות משנת 1997 ועד 2005, אז נכנס האב לדיור מוגן, הוא היה עצמאי ותפקד לבדו. אין כל עדות לירידה תפקודית וקוגניטיבית בתקופה זו. ביחס לצוואתו של האב משנת 1997 ולתוספת שניתנה לה מאוקטובר 2003 קבע ד"ר ורטמן, כי בתאריכים אלו היה האב ביכולת מלאה להבחין בטיבו של מסמך, להחליט כל החלטה ולנהל את ענייניו כרצונו. עם זאת קבע ד"ר ורטמן, באשר לשינוי שם המוטב בקופות הגמל של המנוח כי בתקופה זו לא היה האב המנוח במצב כשיר.

מנגד טען הבן באמצעות עוה"ד יוסי גרינשטיין, כי אחותו ניהלה מערכת יחסים עכורה ארוכת שנים עם אביהם המנוח. הבן טען כי הוא זה שטיפל באב במשך השנים ודאג לו, והוא זה שמצא לו בית אבות כשהפך לסיעודי. לגרסתו, אביהם כלל לא היה אדם בודד, היה לו סדר יום והוא נהג להיפגש עם מכרים בני גילו.

הבן: "מצבו של האב היה יוצא מן הכלל"
באשר למצבו הנפשי של האב, טען הבן כי הוא היה יוצא מן הכלל עד ל-30 ביולי 2006, אז נפל האב בחדרו בבית האבות. לפיכך, טען הבן, במועד עריכת הצוואה היה המנוח בדעה צלולה, והצוואה נערכה מרצונו החופשי. ביחס לחנות, טען הבן כי האב רכש את החנות טרם נישא לאמם, ולכן הוראת השיתוף לא חלה עליה. בנוסף, טען הבן כי האב ייעד לו את החנות עוד כשהבן היה נער צעיר, ועשה זאת מרצונו החופשי.

ביחס לתביעה הכספית, טען הבן כי הוא מחזיק בידיו ייפוי מאביו המנוח, משנת 2001, עליו ידעה אחותו מזה שנים רבות. לדבריו, הכספים שמשך יועדו לצורכי החנות, ולאחר מות האב, לצורכי קבורתו ולוויתו. לגרסתו, גם על הטופס לשינוי מוטבים בקופות הגמל חתם האב בדעה צלולה, ומתוך רצונו החופשי.

בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בתביעות הבת, דחתה השופטת רונית גורביץ את טענות הבן, כי הכספים שמשך מחשבון האב ניתנו לו במתנה, באמצעות ייפוי כוח. "הנתבע לא הצליח להוכיח כי הכספים הרבים שמשך מחשבון המנוח שימשו לצורכי המנוח", קבעה השופטת. "המנוח שהה בדיור מוגן בו סופקו מרבית צרכיו, כאשר התשלום לבית האבות שולם במלואו מחשבון המנוח". לפיכך, קבעה השופטת כי על הבן להשיב שני שליש מהסכום שמשך מחשבון האב, לשתי אחיותיו. בתוספת ריבית והצמדה, מדובר בסכום של כ-210 אלף שקלים.

באשר לשינוי שם המוטב בקופות הגמל של האב על שם הבן, קבעה השופטת כי הוכח על ידי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, כי המנוח לא הבין את הכתוב במסמך, ולא היה מסוגל לבטא את רצונו או על מה הוא מבקש לחתום.

לפיכך, קבעה השופטת, לא מן הנמנע שהנתבע הוא זה שדיבר עם הפקידים הרלוונטיים והגדיר בפניהם שיש להחתים את המנוח על מסמך לשינוי מוטבים. לאור זאת, קבעה השופטת כי המנוח לא גמר בדעתו להעביר את כספי קופות הגמל לנתבע. לפיכך, הורתה השופטת על ביטול הוראת המוטבים, והורתה לנתבע לשלם לתובעת את חלקה בכספים שמשך, בסך 488,936 שקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

עם זאת, קבעה השופטת כי המנוח היה כשיר לכתיבת צוואה ולחתימה על התוספות לה, וכי נכון למועד עריכת הצוואה, התוספת לצוואה והסכם המתנה, המנוח לא היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הבן. לפיכך, דחתה כבוד השופטת את התנגדות הבת לבקשה למתן צו קיום צוואה, והורתה על קיום הצוואה לחלוקת רכושו בין שלושת ילדיו, וכן התוספת שלה, לרבות הסכם המתנה לבן.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com