חוק המהו"ת החדש (חוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה), הכופה על בני זוג המעוניינים להתגרש הליך גישור ממושך, מתחיל להוליד תופעות ייחודיות וקיצוניות. כך למשל נחשף בבקשה לסעד זמני אותה הגישה בימים אלה עו"ד ליאן קהת לביהמ"ש לענייני משפחה. בבקשה נחשפו מספר דרכים מקוריות ואכזריות, בהן נוקטת האישה על מנת להרחיק את האב מילדיהם התאומים, למעשה תוך ביצוע עקירה בפועל ('הגירה פנימית') לעיר הולדתה בצפון הארץ, מבלי לקבל על כך רשות מבית המשפט.
לדברי עו"ד קהת, האישה לא מרשה לבעלה להתקרב לתאומים בני השנתיים, מסרבת לאפשר לסבים מצד האב לראות את הנכדים, ולא מאפשרת לתאומים לשהות בגן בעיר בה הם גרים, כמוסכם בין הצדדים, בכל פעם בתואנה מקורית אחרת.
"למעשה, האישה השתלטה על ילדיהם של בני הזוג, נוסעת עימם בכל יום לבית הוריה בצפון הארץ, ואף רשמה אותם לפעוטון בעיר" אומרת עו"ד קהת. "היא נמנעת מלשים את הילדים בגן, כל פעם בתירוץ מקורי אחר. פעם שניהם "חולים". פעם אחרת יש בר מצווה לבן משפחה ועוד ועוד".
לדברי עו"ד קהת, ניסיונות האישה להרחיק את הבעל מהילדים הפכו לכה קיצוניים, עד שהוא מצא את עצמו מספר פעמים נעול מחוץ לדירת השניים, מבלי שיורשה לו להיכנס. כמו כן, איימה האישה על הגבר פעמים רבות כי תתלונן עליו למשטרה על אלימות אם ינסה לבלות זמן עם הילדים. לדברי עו"ד קהת, החוק החדש המחייב בני זוג להליך גישור ממושך בן ארבע פגישות, תוך הגבלת יכולתו של בית המשפט להיכנס במהירות לעובי הקורה, גורם לתופעות מכוערות שכאלה, שמצד אחד לא מפרות את הליך הגישור באופן ישיר, אך מצד שני קובעות עובדות בשטח, שלאחר תום הליך הגישור יהיה קשה לשנותן.
עו"ד קהת הגישה בימים אלה בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה, למתן סעד זמני, לפיו ייכפה על האם לאפשר את הגעתם של התאומים לגן אליו הם רשומים ביישוב מגוריי ההורים, וכמו כן, ייאסר על האם לטלטל את הפעוטות פעמים כה רבות בשבוע לבית הוריה בצפון.
חוק חדש שמשנה את כללי המשחק
כ-14 אלף בקשות לגירושים מוגשות בישראל מדי שנה. לעיתים גולשים הליכי גירושים למאבקים משפטיים מכוערים וגדושים באלימות מילולית, כאשר הנפגעים העיקריים הם ילדיהם של בני הזוג. חוק חדש, שנכנס כאמור לתוקף לפני מספר חודשים, מבקש לשנות את כללי המשחק של הליכי הגירושים. אם כיום בני זוג שרוצים להתגרש, יכולים לגשת לבית משפט לענייני משפחה או לרבנות ולהגיש תביעה, וכך לפתוח בהליך משפטי, החוק החדש יחייב הליך מקדים במסגרתו ישתתפו בני הזוג במפגשים עם עובדים סוציאליים במימון המדינה, יקבלו מידע על הליך הגישור, וכן ייעשה מאמץ להביא את הצדדים להסדר בהסכמה, שיתייחס לסוגיית המזונות, המשמורת, חלוקת הרכוש ועוד. במטרה לבדוק את השפעתו של החוק נקבע כי הוא יהיה תחילה בתוקף במשך שלוש שנים.
אז מה הבעיה ולמה מתנגדים לו? המתנגדים העיקריים לחוק הם עורכי הדין, שטוענים כי החוק יביא דווקא להחרפתם בסכסוכים בתחום דיני המשפחה. עורכי הדין טענו כי לא כל זוג מתאים לעבור גישור, ולא כל הזוגות מעוניינים בהליך. לטענה זו הצטרפו ארגוני נשים, שמחו על כך שאין כל החרגה בחוק למצבים של אלימות במשפחה. בד בבד, מספר עורכי דין עתרו לבג"ץ נגד החוק, בטענה שהוא מונע גישה לערכאות, פוגע קשות בזכויות נשים ומסיג את גבולות מקצוע עריכת הדין. היו כאלה שעתרו לבג"ץ כדי לעכב באופן זמני את כניסת החוק לתוקף, ובד בד מבקשים לפסול את החוק או לשנותו מהיסוד, ואף הצביעו על כשלים ופרצות שמצאו בחוק במתכונתו הנוכחית. עורכי הדין טענו כי החוק יפגע בנשים, משום שיפתח פתח להברחת רכוש רחבה מצד בני זוג חזקים כלכלית, ויאפשר סחיטה להשגת יתרונות בהליך הגירושים. מנגד, היה גם מי שטען כי החוק יפגע בעיקר בגברים, מאחר והוא מעניק לעובדות הסוציאליות שיטפלו בהליך כוח עצום. אותו גורם טען כי אינו יכול לצפות מאישה לנהוג נגד צו מצפונה הסובייקטיבי הקשור באג'נדה נשית, בניגוד לשופט. עורכי הדין טענו עוד כי לעו"סים אין את הידע המשפטי הנדרש, והם עלולים להביא את הצדדים להסכמים שפוגעים בזכויותיהם ובזכויות ילדיהם.
