" רק כשאתה בים אתה מבין כמה עזה קרובה"

רב"ט אייל יצחק מאשדוד ורב"ט אושרי אזולאי מגבעת עזר משרתים כלוחמים ימיים בפלגה 916, המאבטחת את הגבול הימי מול רצועת עזה. שניהם בנים לאבות ששירתו בחיל הים. כאשר הם יוצאים להפלגות הביטחון השוטף הם עוברים לאורך חופי אשדוד, שבהם הם נוהגים לבלות בזמן שאינם בצבא. הדבורה, כלי השיט המבצעי, היא ביתם על הים, ובה הם קיבלו את פני השנה החדשה * "רק מי שבא לשרת פה יכול להבין מה אנחנו עושים, עד כמה התפקיד שלנו חשוב ואיזו זכות זה לשרת כאן", הם אומרים
" רק כשאתה בים אתה מבין כמה עזה קרובה"

רב"ט אייל יצחק מאשדוד (19) ורב"ט אושרי אזולאי מגבעת עזר (19) גדלו מול הים, ושמעו על השירות בחיל הים מאז היותם ילדים. אביו של אייל שירת כטכנאי מושט ודודו נלחם בקרב הסטי"לים המפורסם במלחמת יום כיפור. אביו של אושרי שירת בים כלוחם בפלגה 916, הפלגה שאייל ואושרי משרתים בה כיום כלוחמים ימיים. "מאז שאני קטן, אני שומע סיפורים שהוא שירת בפלגה 916", מספר אושרי, "אם כי הוא שירת כמכונאי ואני ימאי, וגם רוב הדברים השתנו, אבל החוויות שעבר גרמו לי מילדות לרצות לשרת בחיל הים ובפלגה שהוא שירת בה. ידעתי שאם אעבוד חזק ואראה נוכחות, אצליח לקבל בסוף המסלול את מה שאני רוצה. ביקשתי לשרת בפלגה 916, ואכן שובצתי בה".

פלגה 916 היא יחידת ביטחון שוטף אוטונומית הכפופה ישירות לפיקוד הזירה הדרומית של חיל הים הישראלי. בסיס הקבע של היחידה שוכן בבסיס אשדוד. בנוסף למשימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור, הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל החל מחופי מרכז המדינה (צפונית לתל אביב) וכלה ברצועת עזה, וכן לאורך הגבול הימי עם מצרים. היחידה מהווה ציר מרכזי במאמצי המערכת הביטחונית במניעת טרור ימי שמקורו ברצועת עזה ובגורמי טרור אחרים הפועלים דרך הים.
מיום הקמתה אמונה הפלגה על אבטחתן של אוניות הסוחר המפליגות לנמל אשדוד. מכיוון שרוב הסחורות המיובאות לארץ מובלות דרך הים, שמירת נתיבי הסחר העוברים במימיה הטריטוריאליים של ישראל הוגדרה על ידי מפקדי החיל לאורך השנים כמשימה שלא נופלת מהגנת החופים ובלימת הטרור הימי.

המבנה הארגוני של הפלגה דומה במקצת למבנהו של גדוד צה"לי, עם כמה הבדלים, שהבולט בהם הוא, שהיחידה אינה נמצאת תחת כפיפות ארגונית ליחידה גדולה יותר כגון חטיבה, אלא מהווה יחידה אוטונומית עם משימות ייחודיות לגזרה בה היא פועלת. אופיין הייחדי של פעילות פלגות הבט"ש אינו מאפשר עצירת הפעילות של הפלגות והחלפתן בכוחות אחרים, לכן מערכת האימונים נמצאת במסגרת סיירתית ומוטלת על כתפיו של מפקד הסיירת, כל זאת בתקופות אינטנסיביות וקצרות כאשר הסיירות שלא מתאמנות מעמיסות על עצמן את נטל ביצוע המשימות המבצעיות.

במהלך העשור הראשון של המאה הנוכחית עברה היחידה סדרת שינויים תפיסתיים מהותיים שהפכו אותה מיחידת סיור ימי ליחידת לוחמה רב-תכליתית הפועלת בים ובעומק החוף, ובשל כך תפסה חלק מרכזי בפעילות הביטחונית בזירה הימית במהלך מבצעים צבאיים רבים. לאחר מבצע "צוק איתן", זכתה הפלגה לצל"ש.

הפלגה מורכבת מארבעה סוגים של כלי שיט: דבור המשרת את הפלגה מזה יותר משלושה עשורים, דבורה סימן 3, שלדג שהם הכלים החדשים ביותר בחיל הים וצרעות המשמשות את יחידת סנפיר. כלי הבט"ש החדשים תוכננו בתצורת פלטפורמות לחימה בעלות יכולות תמרון, תאוצה, מהירות ועמידה בתנאי ים קשים. כל זאת כדי להשיג מצד אחד, יתרון ממשי על כלי שיט קטנים שארגוני טרור מפעילים ומצד השני מבלי לאבד את היכולת להתמודד נגד כלי שיט גדולים ואת אופציות התקיפה למרחקים ארוכים. קיים הבדל משמעותי בין פלגה 916 לפלגות אחרות – האיומים הימיים שהתגברו בעשור האחרון וגזרות האחריות של היחידה חייבו את חיל הים לשנות את אופי כלי השיט של הפלגה מספינות סיור לפלטפורמות לחימה רב תכליתיות המסוגלות לשאת יותר אמצעי לחימה, ציוד לוחמה אלקטרוני, ציוד אופטי משוכלל והספקה חיונית ללוחמים המאריכה את זמני השהייה של הספינות בים.

אייל ואושרי נמצאים על הדבורה. "אנחנו מפטרלים עם הספינה, שומרים שלא יהיו חריגות של דייגים עזתיים, וגורמים להם לחזור חזרה לשטח שלהם. רק כשאתה בים אתה מבין כמה עזה קרובה, זה לא דבר שמבינים כששומעים חדשות", הם אומרים, "כמו משמר הגבול רק בים". כל ניסיון להוציא מהם מידע מקיף יותר, נתקל בשתיקה. "אני בודק את הספינה מהבורג הקטן ועד נשקים ותחמושת, אחר כך כשאנו יוצאים לים, יש חלוקה למשמרות, וגם ביבשה אנחנו תמיד מוכנים להקפצה", אומר אושרי. "אנחנו לא יכולים לספר, רק מי שבא לשרת פה יכול להבין מה אנחנו עושים, עד כמה התפקיד שלנו חשוב ואיזו זכות זה לשרת כאן. בעצם, כל הדברים שאי אפשר להגיד, זה מה שמושך בתפקיד". ואייל מוסיף: "היו מקרים, אבל אי אפשר לספר אותם. אפשר לקרוא על חיל הים בחדשות או באתר אינטרנט, ויהיה פירוט, אבל לא יגלו את הכול".

876987

הלוחמים מגיעים לספינות לאחר מיוני טרום גיוס. בגמר הטירונות הימית, הלוחם עובר קורס בבה"ד חיל הים בהתאם למקצוע הנבחר לו, ימאי או מכונאי, קורס זה מקנה את הכלים הבסיסיים לצורך קליטה יעילה ומהירה בספינות. בסוף מסלול ההכשרה נערך טקס הענקת דרגת רב טוראי. לאחר הגעת החיילים לפלגה מתבצעת החלוקה על פי הסיירות השונות ובהתאם לכך הצבה בספינות שיהוו גם בית וגם פלטפורמת הלחימה שעליה ישרתו. הכשרת הלוחמים לקרב מתחילה למעשה רק עם הגעת החיילים לספינות אליהן צוותו, מסלול ההכשרה הבסיסי אורך כחמישה חודשים, ומסתיים עם קבלת סיכת הלוחם, לאחר מכן הלוחם מוסמך על העמדות השונות בספינה. תחילה בתחום הנשק ולאחר מכן בתחום גילוי ניווט וקשר או בתחום המכונה.

יש בנות שמשרתות איתכם על הדבורה?
"זו ספינה נורא קטנה, ויש בעייתיות בשילוב בנות. הן יכולות לעלות לדבורה למבצעים ספציפיים, לתרגילים, אבל לא בשגרה של יום יום. הבנות בבסיס באשדוד משרתות בזרוע הים ביחידת סנפיר, שם יש כלים אחרים". את השנה החדשה קיבלו השניים מול החופים. גם את ליל הסדר הם חגגו בים. מסתבר, שזוהי חוויה שהם שמחים מאוד שעברו.

איך מתכוננים לחג?
אייל: "אוספים מכולם כסף וקונים מצרכים כדי לבשל מאכלים שמזכירים את הבית. משקיעים יותר ארוחה ומפנקים. את פסח אני זוכר כחוויה של פעם בחיים. פתאום אני קולט מנהגים שונים, כל אחד מגיע עם המסורת שלו מהבית, ופשוט זרמנו עם זה. בפסח אושרי קיבל יום חופש כי הוא מצא את האפיקומן. כשאנחנו על הספינה, אנחנו מבשלים לעצמנו, כל פעם מישהו אחר, אבל לקראת החג ביקשנו מהאימהות מתכונים".

איך נראית אחוות הלוחמים על הדבורה?
"אנחנו 13-15 אנשי צוות בלי טלפון, בלי טלוויזיה, מנותקים, 'תקועים' שלושה ארבעה ימים בים, והמצב הזה מאפשר לך ללמוד ולהכיר אנשים לעומק. גם עם המפקדים אין דיסטנס, אנחנו כמו חברים. המפקד הוא גם איש צוות, ברור שאתה מודע לכך שהוא המפקד, וברור שתעשה מה שהוא אומר, אבל הוא גם מעניק תמיכה ואוזן קשבת, וזה חשוב כי אם לא, השירות יהיה קשה. אנחנו יודעים שיש הדדיות. הוא ייתן הכל אם תתן מעצמך".

"יש שיחות נורא עמוקות", מוסיף אייל. "מדברים על כל נושא, ועוזרים בכל מיני דברים. כשאתה נמצא בספינה, גם עזרה בדברים קטנים היא משמעותית, וזה מה שמחבר אותנו לצוות טוב. יש בינינו חברות אמת. היה חייל, למשל, שסגר 28 יום בבסיס, ולאביו היה יום הולדת. כולנו התגייסנו לשכנע את אנשי הסגל להוציא אותו לבקר את אביו, כדי שתהיה לו הרגשה טובה".

האבות, כמובן, גאים בבנים הממשיכים. "אבא היה מכונאי בחוף עתלית, שירת גם באשדוד והשתתף בהרבה מבצעים", מספר אייל. "אני ימאי וגם חובש. אחרי קורס ימאות הייתה לי אפשרות לצאת לקורס חובשים, ואבא מאוד שמח וחיזק אותי". משפחות החיילים אף הוזמנו להפלגה בים. אייל ואושרי מספרים כי הדבר החזיר את האבות לחוויות ולזכרונות של ימים עברו.

בהמשך השירות שלהם אושרי ואייל שואפים לצאת לקורס סגנים. על תהליך ההכשרה אמונים הלוחמים הוותיקים שמעבירים את הידע שלהם ללוחמים הצעירים, ומבחני ההסמכה מבוצעים לרוב על ידי הצוות הפיקודי של הספינה (מפקד הספינה, סגן מפקד הספינה והצ'יף). הלוחמים הבולטים יוכשרו לתפקידים פיקודיים על כלי הבט"ש. מכונאים יצטרפו לסגל הספינות לתפקיד המנוען הראשי (צ'יף), ואילו ימאים ישמשו כסגני מפקדי כלי בט"ש. "המכונאים הולכים לקורס צ'יפים, ומתפעלים את המכונאים בתיקונים בחוף ובים", הם מסבירים, "והסגן אחראי על הימאים, מתעסק בנשק בספינה, במה שעל הסיפון. עושים הסמכות על הספינה, ואחרי כל ההסמכות וההכשרה לתפעל את המערכות יש עוד למידה עיונית, ואם אנחנו נמצאים מתאימים, יוצאים לקורס סגנים". לעומדים בפני גיוס הם אומרים: "מי שרוצה להגיע לפה, שלא יצפה לדבש, יהיו קשיים בהתחלה, אבל צריך להמשיך הלאה ולא לוותר".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך