אשדוד נטו

לקראת יום כיפור: פרופיל לכל מה שקורה ברובע החרדי באשדוד

לקראת יום כיפור: פרופיל לכל מה שקורה ברובע החרדי באשדוד
רובע ז'

רגע לפני שיום הכיפורים נכנס, אין מועד מתאים יותר לחשוף לציבור הרחב את הנעשה ברחוב ז' החרדי, אחד הרובעים הכי צפופים במדינה. כשמחפשים את האחר בעיר אשדוד, ניתן תמיד למצוא אותו ברובע ז', הרובע שבו מתגוררים חרדים בלבד, שמוכרים לאשדודי המצוי אולי רק פעם בשנה כשהוא חיפש רופא תורן ורק שם היה פתוח, או שחיפש לקנות איזו ציצית וכיפה לכבוד הבר מצווה של הבן, אך בפועל רובנו לא מכירים את הלך הרוח ברובע הגדול ביותר בעיר אשדוד (יחד עם רובע הסיטי), שמונה כ-21,000 תושבים, כך ע"פ נתוני עיריית אשדוד לאמצע שנת 2016, לכן החלטנו לצאת ולהביא לכם מספר נתונים, בעיקר מהעוברים והשבים בתוך הרובע שיאפשרו לכם להחליט מאיזה צד להתחבר לרובע החרדי ולתושביו לכבוד יום הכיפורים.

הקהילות, הרבנים, החסידים והשבבניקים
ראשית, נתחיל עם אופי האנשים המתגורר ברובע. למרות הכללת המגזר החרדי כגוש אחד, הוא מחולק בתוכו לשלושה פלגים שונים: ספרדים, חסידים, וליטאים. כאשר הציבור החסידי מתפלג בתוכו לעוד מספר פלגים המכונים חסידות, ובראש כל חסידות עומד הרבי (אדמו"ר). הגוש הגדול ביותר במגזר החרדי באשדוד מגיע מחסידות גור, שמקורה בירושלים ובתל אביב. החסידות שידועה כשמרנית, התפתחה מאוד באזור ז', כאשר התלמוד תורה (בית ספר) החרדי הגדול ביותר ברובע שייך לחסידות גור ונקרא 'לב שמחה' ע"ש הרבי הקודם. לחסידות מספר רב של בתי כנסת ובתי מדרש לאברכים ברובע, ולאחר שבמשך מספר שנים נחשבה לחסידות המובילה ברובע, הצפיפות הכריע אותה ובהוראת האדמו"ר, מגור עשרות רבות של משפחות עברו להתגורר ברובעים הוותיקים ג',ו',ח'. מיד לאחר מכן, הפלג הגדול ברובע החרדי הוא הציבור הספרדי הוותיק, לו מספר מוסדות ברובע החרדי, ולאחריהם ישנן את חסידויות בעלזא וויז'ניץ, כשבשונה מבני ברק וירושלים, הפלג הליטאי נחשב לקטן ביותר ברובע החרדי ובאשדוד בכלל.

רבני העיר אשדוד אינם מתגוררים ברובע החרדי, ובכלל לכל קהילה ולכל בית כנסת ברובע יש רב שקובע את ההנהגות במקום, כאשר לחסידות גור הגדולה ישנו דיין ברובע בשם הרב דוד גרוס, שנחשב לפוסק הלכה גדול לכלל הציבור החרדי, וכאשר נתקלים בבעיה כלשהי או במחלוקת בין בני אדם, בשונה מבתי המשפט, בית הדין בהנהגתו הוא הכתובת. לחסידות ויז'ניץ ישנו גם כן פוסק הלכה בשם הרב צבי ויז'ניצר. לקהילה הליטאית ישנו את הרב שרייבר ועוד. אך למרות היותו רובע חרדי, הדמויות החרדיות המפורסמות באשדוד כגון האדמו"ר מפיטסבורג (רובע ג'), האדמו"ר ממעליץ (רובע ח') הרב פינטו (יא'), אינם מתגוררים ברובע החרדי.

במשך שנים ארוכות ניסה הציבור החרדי ברובע ז' להילחם בתופעה הנקראת שבבניקים. שבבניק הוא כינוי סלנג במגזר לנוער שוליים חרדי, ולרוב מדובר בנער שנפלט ממסגרות החינוך וחדל להתנהג על פי נורמות החברה החרדית. שנים ארוכות של מלחמה, כאשר מצד אחד הציבור החסידי שניסה בכל כוחו להרחיק את אותם נערים מהאזור ע"י מחאות והזמנת ניידות משטרה על כל פעולה קטנה של החבורה, ומהעבר השני הנוער הנושר עם שלל מעשי קונדס. אך לאחר מספר שנים נרגעו הרוחות וכיום אותם נערים התמעטו, ובהכוונת אנשי חינוך שמייעדים אותם לעבודה ולצבא, השקט חזר לאזור.

דיור, גישה, ותחבורה
הרובע נמצא בצידה המזרחי של העיר, וקרוב לכניסה לעיר מכיוון דרום, כאשר מצידו האחד חוצץ מפעל 'אלתא' בינו לבין רובע ג', ומצידו השני ישנו את שד' ירושלים שמפריד את הרובע החרדי מרובע ט'. דרכי הגישה והתחבורה לרובע מתבססים על שני קווי תחבורה של חברת 'אגד תעבורה', ואילו מוניות השירות הפרוסות ברחבי העיר לא מבצעים נסיעות בתוך הרובע. כששאלנו מדוע? נאמר לנו ע"י עסקן חרדי כי בעבר היה וויכוח עם החברה שהפעילה מספר קווים בשבת מאשדוד לתל-אביב, ולמרות השינויים בבעלות התחנה ובהתייחסותה לשמירת השבת, הקשר עימם לא חודש.

7978

מחירי הדירות ברובע ז' אינם כבכל העיר, כאשר בכל הרובע לא תמצאו דירה בפחות ממיליון ומאה אלף שקלים, והסיבה לכך היא שהבניינים ברובע שהוקם בשנות ה-90, נחשבים לחדשים יחסית לרובעים הוותיקים, אך למרות הצפיפות הקשה, ואחוזי הגידול באוכלוסיה, המחירים שם לא המריאו כמו ברובעים החדשים, והזוגות הצעירים החרדים נאלצים להסתפק בדירות מעט ישנות מהרובעים הסמוכים ג', ו', ח'. המעמד הגבוה במגזר החרדי האשדודי מפוזר ברחובות רובע ז', אך הגרעין הקשה נמצא ברחובות אביי ורבא, שם נמצאים הבתים צמודי הקרקע, ודוגמא לאישיות חרדית שהתגורר שם עד לאחרונה, הוא בעלי רשת הסופרים המצליחה 'אושר-עד'. פרט חשוב נוסף בעניין הדיור ברובע ז' הוא שלמרות היותם מתגוררים ברובע משל עצמם, בתוך הרובע ישנם בניינים בהם יוצאי עדות המזרח לא יוכלו להתגורר, אלא רק אשכנזים, בניינים אלו נקראים לאנ"ש (אנשי שלומינו), כאשר מנהג זה הוא תוצר של אפליה ישנה מערים וקיבוצים אחרים, ומיועד להבדיל את התרבות המזרחית מזו האשכנזית.

הצפיפות הרבה גורמת למחסור גדול במבנים ציבוריים, ולצד בתי כנסת מפוארים שנבנו במימון עשירים חיצוניים, ישנם לא מעט מבנים יבילים המשמשים מאות ילדים כבתי ספר, וכן מספר רב של בתי כנסת ובתי מדרש, כאשר מבנה הסמל של רובע ז' נקרא 'שטיבלך', ומשמש אלפי תושבים מכל אזורי העיר לתפילה משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות, נמצא גם כן במבנה יביל ורעוע. סמל נוסף שככל הנראה תראו רק ברובע ז' הוא לוחות המודעות המאולתרים על גבי פחונים ומשמשים את אלפי 'הפשקווילים' (כרזת קיר) ברחבי הרובע.

כוח קנייה, עסקים, ומס הכנסה…
למרות הפלגים הרבים במגזר החרדי, ברגעי האמת הם משתדלים להוות כעדר אחד ומשיגים את מטרתם. דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר בכוח הקנייה. המחירים ברשתות השיווק ברובע ז' החרדי זולים בהרבה מאלו הממוקמים בשכונות אחרות בעיר, והתחרות שם היא גדולה מאוד. אך אם חשבתם שהדברים אמורים גם כן לביגוד והנעלה, אז כנראה שטעיתם. כבר שנים רבות שבמגזר למדו את סטייל האופנה, ורשתות הביגוד דורשות מחירים גבוהים לא פחות ממותגי האופנה הישראלים.

בגלל העדריות של המגזר החרדי, חברות רבות במשק הישראלי רוצות ליהנות מכך, וכך גם אפשר לראות ברובע ז' שמוביל מבחינת קופות החולים והבנקים באשדוד. הביקוש לאזורי מסחר ברובע הולך וגדל, מה שגורם למחירים להיות גבוהים מאוד, אך לרוב משתלמים.
מצד אחד הצפיפות הרבה ברובע החרדי, ומהצד הנגדי הביקוש הגדול והרצון הרב לפתוח עסק משגשג, הפך את בנייני המגורים למרכז עסקים שלא תראו ברובעים אחרים. כמעט בכל בניין ישנם מספר חנויות קטנות הממוקמות בקומת הכניסה, המרתף או אפילו בחניון, המשמשות לעסקים קטנים כגון המרת מטבע, ספרים, ביגוד, צעצועים, כיסויי ראש, ואפילו רהיטים שרובם פותחים בשעות הערב בלבד, והסיבה לכך היא מכיוון שכח הקנייה הגדול ברובע מתחיל מהשעות בהן רוב האנשים סיימו את עבודתן, והמחירים הזולים יחסית גורמים לקהל המבקר באותן חנויות להגיע מכל אזורי אשדוד, חילונים כחרדים.

09-u80

ישנה בעיה קשה אחת לאותם עסקים קטנים, מדובר במס הכנסה. העבודה בשעות הערב, והרצון להתפרנס בכבוד גורם להעלמת מס רבה בקרב המגזר החרדי כולו, דבר שגורם לפקידי המס לעשות שעות נוספות ולבדוק את כשירותם של העסקים הרבים ברובע החרדי, ובמשך מספר פעמים נפלו בעלי עסקים בתרגילים של פקידי המס, אך ברובע החרדי למדו את השיטות הישנות של מס הכנסה, ומשתדלים להעיר ולעורר את בעלי העסקים בכל פעם שהפקידים הללו עושים את דרכם ברובע.

דבר נוסף שראוי וחשוב לציין הוא כי למרות היותו הרובע החרדי היחיד באשדוד, אופיו ביחס לציבור החילוני שונה מריכוזים חרדים אחרים בארץ, וסיור קצר בשעות הערב מלמד שתושבים רבים חילונים נוהגים לבקר ולערוך את קניותיהם דווקא ברובע החרדי.

עזריה, בעל עסק ברובע ז', סיפר לנו על כך ואמר: "תרבות הקנייה כאן ברובע גורמת לכך שזו הפעם היחידה בה חרדים וחילונים מנהלים דו קיום, השיחות שנוצרות מקנייה אחת מובילות לשפה משותפת שהחילוני לא הכיר עוד קודם, וזה מה שגורם לו להכיר ולהסתכל במבט שונה מבעבר על היהודי החרדי, שבעצם כלל לא מפחיד ושונה כמו שהוא דמיין אותו קודם לכן. להיפך, סבר הפנים שמקבל כאן חילוני מוציאות אותו בהסתכלות שונה וטובה יותר". ואם אתם שואלים אותנו, רגע לפני יום כיפור, אין כמו לנסות ולהכיר צדדים נוספים בעם היהודי, בדרך להידברות משותפת ודו קיום בין חרדים לחילונים.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

הוריד 51 ק"ג בכדי להיות קצין מג"ב

משה סידי

"אני יפה ומיוחדת כמו שאני"

משה סידי

"חשבתי שאמות על ההר הזה. אבל ההשגחה העליונה הצילה אותי"

משה סידי