מרדנות כיצירתיות בחשיבה

היום, ממרום גילו של נועמיקו (אוטוטו הוא בן 4...), אני מתבוננת במסע לאחור ופשוט מבינה כי המושג "מרדנות" מלווה אותי מלידתי ועד היום בו מרד הכרומוזום הנוסף, אשר יצרתי ברחמי. מבינה היום שאילולא המרד הטבעי הזורם בעורקי, לא יכולתי להוביל יחד עם אימהותסמותק מהלך כה חשוב של "מרדנות בחשיבה המסורתית" אודות בנינו ובנותינו הקסומים. הנועם שבחיי - טור אישי/סיגל דוד-בוקסדורף
צוות האתר | יום שישי - 16/09/16 - 6:07
נועה

היום, ממרום גילו של נועמיקו (אוטוטו הוא בן 4…), אני מתבוננת במסע לאחור ופשוט מבינה כי המושג "מרדנות" מלווה אותי מלידתי ועד היום בו מרד הכרומוזום הנוסף, אשר יצרתי ברחמי. מבינה היום שאילולא המרד הטבעי הזורם בעורקי, לא יכולתי להוביל יחד עם אימהותסמותק מהלך כה חשוב של "מרדנות בחשיבה המסורתית" אודות בנינו ובנותינו הקסומים. כן, מאז לידת נועם שלי, אני מסרבת לקבל את השיח החולה או נכון יותר לציין כי אני ממשיכה להתמרד נגד תכתיבי החברה. כשהיום הייתי מכנה זאת בשפה החיובית בה אני נוהגת להשתמש "חשיבה כרומוזומלית יצירתית". חשיבה, אשר מהותה בכרומוזום אחר ונוסף. הקבלה העיוורת לכל תכתיב הייתה כנגד הדנ"א בגופי.

ברוב המקרים בחנתי, חקרתי וביקשתי למצוא דרכים נוספות לפתרונות ולעשייה, אפילו בתחום ההוראה וההדרכה בהן אני עוסקת עד היום, וכל זאת על מנת לא לשעמם את עצמי ואת סובבי לדעת. וכעת חוזרת במסע הזמן לאחור, שוב לחדר היולדות, לשיח המתנשא מצד הרופאים והאחיות, ולדעתי, זה מה שהצית בי את "נס המרד" המחודש. כן, שם בתוככי חדר היולדות, כל הפנים הכעוסות, המשפילות והכביכול דואגות, כולן יחד, למעשה, ניסו להעביר לי מסר שאיני כמו כל אחת, המייצרת את "הילד האידיאלי". יתרה מזאת, חרגתי מ"פס הייצור" האידיאלי ליצור ילדים מושלמים, והנה בעבור זה אני "חוטפת" בענישה רפואית, ציבורית, חברתית. לא עוד… כרומוזום אחד החליט לאתגר את בני, אותי, את הרפואה, את החברה ואת הציבור כולו, ואני יחד עם אימהות-לביאות החלטנו למרוד, ו"לסרוג" מילים חדשות אל תוך המושג "תסמונת-דאון", ולייצר שיח חיובי וקסום על פלא הבריאה שיצרנו. בכלל, בתפיסת עולמי ההתבוננות המחודשת היא המרגשת והמעניינת בכל דבר, ובטח כאן בפרט בילדינו המיוחדים.

רוצה אני לומר, שבכל רגע בחייכם ובכל סיטואציה, הנראית בלתי-אפשרית, ראו בה את המעניין, את המאתגר, את ההזדמנות ואת האפשרות האחרת בה ניתן לעסוק. נסו לראות בדרך המסורתית כמסד לפתרון, אך אל תקדשו אותו, אלא יצרו אלטרנטיבה בדרך שופעת חדווה והנאה. דעו, מרד הוא דבר טוב, כשהוא מוביל לחשיבה מחוץ לקופסה, והדרך היא קסומה בתנאי שנבחר את הכלים להארתה, ושניהם יחד מזמנים לנו שבילים חדשים ומרתקים. זה הדבר הבא שבזכותו נוכל לחוות ולחיות את חיינו אחרת, עם הנאה צרופה אל מול כל אתגר או פלא, הנמצא מולנו ועמנו, אשר אותו אנו רוצים ללוות בגאווה ובגאון. ארים כוסית של נועם לחיי החיים היצירתיים ולחיי כל אתגר שיהיה, העיקר שלא ניבהל ממנו ונייצר מולו מסלול מהנה בו נפסע בבטחה וכן גם תוך שמחה וגאווה גדולה.

זכרו: מרד זה מצוין, השאלה כיצד אנו בוחנים ובוחנות אותו, ומה הוא מזמן לפתחנו, כמו כן פליאה היא דבר טבעי אך נכוון אותה לפלא במונח המיטבי והמוחשי בחיינו. לחיי מרד כרומוזום אחד בלבד של נועם, המצליח להפליא אותי כל יום מחדש.