אם המשפחה עבדה כמורה בעמותה לחינוך תורני, וצורפה לקרן הפנסיה של הפניקס במסגרת פנסיה חובה. כחודשיים לאחר הצטרפותה לקרן הפנסיה היא הובהלה לביה"ח, שם אובחן בה סרטן אלים, ממנו נפטרה למחרת היום. האלמן הגיש תביעה לתגמולי שאירים עבורו ועבור עשרת ילדיו, אך להפתעתו, הפניקס דחתה את תביעתו, בטענה כי התסמינים למחלת אשתו המנוחה קדמו לרישומה בקרן, ועל כן לא מגיעים לו ולילדיו כל זכויות.
בצר לו פנה האלמן לעורכי הדין דוד פייל ויוסי כהן, אשר הגישו בשמו תביעה לביה"ד האזורי לעבודה, במסגרתה הם דורשים מבית הדין להורות לפניקס לשלם לגבר גמלת שאירים חודשית על סך כ-2900 שקלים לשארית חייו, וכן גמלה חודשית על סך 1400 שקלים לכל אחד מעשרת ילדי המנוחה עד הגיעם לגיל 21.
המנוחה, ילידת 1972, אם לעשרה ילדים, החלה לעבוד כמורה בעמותת פתח (חינוך תורני לכל ילד) במהלך דצמבר 2014. היא הצטרפה לקרן הפנסיה של "פניקס פנסיה וגמל בע"מ" ב-1 במרס 2015, ודמי פנסיית חובה נוכו ממשכורתה בסך 265 שקלים בחודש.
באופן טרגי, ב-12 במאי 2015 הובהלה האישה לבית החולים שם אובחנה כחולת סרטן אלים במיוחד. כתוצאה מסיבוכי המחלה, היא נפטרה למחרת, ב-13 במאי 2015. לאחר פטירתה, פנו בעלה מזה כ-15 שנה ועשרת ילדיהם לקרן הפנסיה, לצורך קבלת תגמולי הפנסיה שלהם הם זכאים, אולם הקרן דחתה את תביעתם.
במכתב הדחיה של הפניקס נטען כי במועד הצטרפותה של המנוחה לקרן הפנסיה היא כבר סבלה מתסמיני המחלה, בהם עצירות ממושכת, ירידה במשקל ותפיחות בטנית, ולכן מדובר במצב של מחלה קודמת.
לטענת עורכי הדין פייל וכהן, הדחיה של הפניקס לא מבוססת על דבר בחוק הפנסיה ובתקנון הקופה עצמה. השניים מדגישים כי בהתאם לתקנון יש להבדיל בין אדם אשר המחלה קיננה בו או שסבל מסמפטומים שונים של המחלה לבין אדם אשר אובחן כסובל מהמחלה.
"ידוע כי סימפטומים שמהם סובל מבוטח טרם הצטרפותו לקרן פנסיה אינם מספיקים, ויש צורך באבחון מוחלט של המחלה לפני הצטרפות המבוטח לקרן", טוענים עורכי הדין בתביעה אותה הגישו.
תקנון קרן הפנסיה של הפניקס מכיר בזכאותו של אלמן לקבלת קצבת שאיר. לאור התשתית העובדתית, מבקשים עוה"ד פייל וכהן מבית הדין שיצהיר על בעלה של המנוחה כ"אלמן מבוטח". במעמד זה יהיה האלמן זכאי לקצבת שאירים שגובהה 60% מגובה השכר הקבוע אותו קיבלה זוגתו המנוחה, לכל ימי חייו, כלומר גמלה חודשית על סך 2890 שקלים.
עוד קובע תקנון הפניקס פנסיה, כי כל יתום זכאי לקצבה ששיעורה 30% מגובה השכר הקבוע, כלומר: 1445 שקלים בחודש עבור כל יתום, עד הגיעו לגיל 21 (וליתום האחד הבגיר למשך כל ימי חייו).
"פעולות פניקס-פנסיה סובלות מחוסר תום לב ומפגיעה בכללי הצדק הטבעי, שכן לא נעשתה כל בדיקה, כמתחייב מלשון התקנון ומהפסיקה, באשר למועד אבחון מחלת הסרטן שהובילה לפטירת המנוחה", טוענים עוה"ד פייל וכהן.
לדבריהם, מטרת קצבת שארים ליתומים היא לסייע להם ולפצות אותם, ולו בצורה חלקית, על המחסור הכלכלי הכרוך בהתייתמותם מהורה, שעל שולחנו היו אמורים להיות סמוכים. הדברים אף צוינו בבית הדין הארצי לעניין חוק הביטוח הלאומי.
על פי התביעה, ההכנסה הקובעת לשארים בעניינה של המנוחה הינה כ-4816 שקלים. בהתאם לתקנון הפניקס פנסיה, זכאים התובעים לקצבה בשיעור של 100%. לפיכך, בהתאם לתנאי התקנון, נטען כי על הפניקס פנסיה לשלם סכום זה כפול 8 חודשי נכות, עד למועד הגשת כתב התביעה, ובסך הכל: 43,350 שקלים. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מדובר בסך של כ-51,632 שקלים.
"הנתבעת עיכבה שלא כדין את תשלום תגמולי השארים המלאים, ובהתאם לחוק ולפסיקה חובת ההוכחה על הנתבעת לכך שעיכוב התגמולים נעשה כדין", דברי עוה"ד פייל וכהן. "התנהלות הקרן אינה עולה בקנה אחד עם ציפיית המבוטח הסביר ועם הפרשנות הסבירה בנסיבות העניין". עוד מציינים עורכי הדין כי על פי חוק הביטוח, כאשר מתגלעת מחלוקת בין המבוטח למבטח, יש להעדיף את הפרשנות המטיבה עם המבוטח ולא עם המבטח, מנסח התקנון.
"כיום אלמנה של המנוחה הוא המפרנס היחיד במשפחה חד הורית בת 11 נפשות", טוענים עוה"ד פייל וכהן. "התובעים זקוקים בהקדם האפשרי לקבל תוספת הכנסה בדמות קצבת שארים שלה הם זכאים, וכן לסעד הצהרתי, המחייב את הפניקס להמשיך לשלם להם באופן שוטף את תגמולי קצבת השאירים". התביעה הוגשה בימים אלה לבית הדין האזורי לעבודה. טרם הוגש כתב הגנה.
