בבוקר יום שלישי, 11 בספטמבר 2001, חטפו 19 טרוריסטים שהשתייכו לארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה ארבעה מטוסי נוסעים. בכוונה תחילה הטיסו החוטפים שניים מהמטוסים, טיסה 175 של יונייטד איירליינס וטיסה 11 של אמריקן איירליינס, לעבר מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי שבעיר ניו יורק. שני המגדלים קרסו בתוך שעתיים. כמו כן ריסקו החוטפים את טיסה 77 של אמריקן איירליינס אל תוך בניין הפנטגון בארלינגטון שבווירג'יניה. כוונת הטרוריסטים הייתה לרסק את המטוס הרביעי, טיסה 93 של יונייטד איירליינס, אל תוך בניין הקפיטול בוושינגטון, אך לאחר מאבק בין נוסעי המטוס לחוטפים המטוס התרסק בשדה פתוח. 2,996 אנשים נספו בהתקפות אלה. מספר זה כולל את נוסעי ארבעת המטוסים (227 האזרחים ו-19 הטרוריסטים), שמהם לא שרד איש.
מי שנמנה על כוחות ההצלה הרבים שהגיעו אל מגדלי התאומים על מנת לחלץ ניצולים היה קמב"ץ זק"א מרחב לכיש, יוסי לנדאו (48). יוסי עצמו הפך ממחלץ ללכוד, כאשר שהה במגדל הראשון בעת קריסתו. הוא ניצל בנס, וכך גם המתנדבים שהגיעו איתו. "הייתי בניו יורק במסגרת שמחה משפחתית", מספר יוסי לעיתון "המגזין", "אני מתנדב בהצלה גם בארה"ב, ובזמן ההתרחשות הייתי במרחק של שבע דקות נסיעה. קיבלתי טלפון מהארץ, מזק"א, אמרו שקרתה תאונה, ואני פה ולא רואה דבר. דקה לאחר מכן קיבלתי הודעה במכשיר הקשר של ההצלה, שכל מי שיכול שייצא לשם, כי מטוסים נכנסו במגדלים".
יוסי נסע לאזור האסון עם אנשי הצלה, וביניהם אחיו דודו ובן דודו, המתגוררים בניו יורק. בזמן פעולות החילוץ וההצלה, קרס המגדל שבו שהו. "אנחנו היינו במגדל הראשון שנפגע, השני קרס עוד קודם. התחלתי לברוח, אבל המגדל קרס, ונלכדתי בכיס אוויר. הייתי שם בפנים תקוע בהר של עפר שבע שעות, אני ועוד אדם שהתברר שהוא סוכן FBI. לא היה הרבה מה לעשות, התחלתי להתפלל ולהגיד וידוי ו'שמע ישראל'. הסוכן שאל אותי מה אני אומר, ועניתי לו שזו תפילה שאומרים לפני שמתים. הוא אמר לי 'אל תדאג, אתה תתפלל, ואני מבטיח שה' יעזור לנו. תתכופף'. הוא לקח אקדח, ירה שתי יריות כדי שיהיה לנו עוד אוויר, והתחלנו לחפור עם הידיים כדי לצאת משם. הידיים שלי היו גמורות, הן היו חבושות במשך שלושה חודשים לאחר מכן. אחרי שבע שעות של חפירות, אחרי שראינו לידנו אנשים מתים, הצלחנו לצאת והתחלנו לרוץ. לא ידענו אם העולם קיים. היה שם אמבולנס ואנשי הצוות ראו אותנו, שטפו אותנו כי היינו מלאים אבק ולקחו אותנו לבית חולים. לפני שפינו אותי ביקשתי לחפש את אחי ואת משפחתי.
הם אמרו לי שאין סיכוי למצוא אותם, ואני התעקשתי ואמרתי שאני לא מוותר. קיבלתי שעה חמצן, והלכתי לחפש אותם, כי הטלפונים לא עבדו. מצאתי את אחי, הוא גם חיפש אותי. הסתבר שהוא רץ למים, קפץ והייתה שם ספינה קטנה שאספה אותו, והחזירה אותו. מצאתי את אחי, ולא יכולתי לנשום, הייתי על סף עילפון בגלל כל האבק. בן דודי גם קפץ למים, והיה יומיים בספינה עד שחזר, והדוד שלי נלכד מתחת לקורה וחילצו אותו. בבית החולים היה לנו איחוד משפחות. אושפזתי למשך עשרה ימים, ואחרי זה חזרתי למקום. ראיתי את ההרס, ונהיה לי שחור בעיניים. לא האמנתי שיצאתי מזה. עם הסוכן אני עד היום בקשר מאוד חזק. הוא גר בוושינגטון, והוא מגיע לפה לשמחות שלי. הוא הזמין אותי לא אחת להרצות בפני חברי המחלקה שלו, ומעריך את זק"א מאוד".
בני משפחתך ידעו שאתה באזור האסון?
"המשפחה שלי בחו"ל ידעה שאנחנו שם. ההורים שלי, שגרים בניו יורק, ידעו שאני שם עם בני משפחה ועם מתנדבים. אשתי והילדים חזרו יומיים לפני כן לארץ. עוד הספקנו לבקר במגדלים ולהצטלם. הם טסו ביום ראשון בחזרה, ואני הייתי אמור לחזור ביום שלישי בלילה, והפיגועים קרו ביום שלישי בבוקר. מספר שעות לאחר מכן גם אשתי כבר ידעה שיצאנו לעזור".
איך העמידה מול המוות ומראות הזוועה שנגלו לעיניך השפיעו עליך?
"חזרתי לארץ אחרי שבועיים, ונדרתי שאתנדב יותר. אם ניצלתי, ולא קרה שום דבר, סימן שיש לי ייעוד פה בעולם. היינו שם למעלה מ-40 איש שבאנו להתנדב, ולא קרה לאף אחד מאיתנו שום דבר. מתנדבים שהיו בחילוץ לא נפגעו, וזה נותן לי את הכוח להמשיך להתנדב ולחנך את ילדי, משפחתי והחברים להתנדב. אנשים שעמדו סנטימטרים בודדים ממני מתו. אחד הכבאים עמד לידי, דיברתי איתו, ופתאום מישהו נפל עליו מלמעלה, מאלה שקפצו מקומה 86, והוא התרסק לגמרי. בכל פעם שאני מגיע לניו יורק, אני מסתכל ולא מאמין, מאז אני מרבה להודות לקב"ה שניצלנו ברגע האחרון. ראינו שם הרבה ניסים, ואני מרגיש כאילו נולדתי מחדש. הצלחנו להציל אנשים, וראינו זוועות שקשה לתאר".
קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב בשבוע שעבר, החזירה את יוסי לאותן שעות קשות. "האסון בתל אביב החזיר אותי אחורה", הוא אומר, "הייתי בצוות, חלק מפיקוד העורף, מתנדב, והכל עלה, עד שלא יכולתי, ופרשתי. ראיתי את המצבים שאני הייתי בהם. אני חושב שאם פיקוד העורף היה שם במנהטן, היו מצילים יותר אנשים".
"יש לי מסר", מסיים יוסי את דבריו, "כל אדם צריך לדעת שאם הוא נותן מעצמו למישהו אחר, ללא קבלת כסף, יש מלאך מיוחד ששומר עליו. אנחנו באנו להציל חיים לצד מאות שוטרים וכבאים שנהרגו. היינו איתם, רבים מהם נהרגו, ואצלנו אף אחד לא נפגע. באנו נטו להתנדב, ויש מלאך מיוחד ששומר ודואג שלא יקרה כלום, ואני רואה את זה כל יום".
