בואו נאמר את האמת: אנחנו חיים במדינת החאפרים

אני חייב להודות שלא נפלתי מהרגליים ברגע שהגיעו הדיווחים על קריסת החניון בתל אביב. במדינה בה כל אחד יכול להיות רופא אלטרנטיבי, כל אחד יכול להיות מנתח פלסטי, וכל אחד יכול להיות קבלן, אף אחד לא צריך לתפוס את הראש לאחר שחניון קורס על ראשם של שישה עובדים חסרי ישע, שקיפחו את חייהם בנסיבות הכי כואבות שאפשר.
שי תור

אני הולך לכתוב משפט לא פשוט, אבל זאת המציאות במדינת החאפרים בה אנו חיים – כולנו צריכים "להודות" ליושב במרומים שהחניון קרס בשלב הזה, כי אם זה היה קורה בעוד מספר חודשים לדוגמא, לאחר שרון חלדאי היה גוזר את הסרט ומגיע כולו נרגש ומנופח מחשיבות עצמית, יכול מאוד להיות שהחניון היה קורס וקובר תחתיו עשרות או אולי מאות מכוניות עם נוסעים בכל הגילאים. הפעם האסון הזה נגמר "רק" עם שישה הרוגים, מחר זה יכול להיות אסון המוני עם עשרות ומאות נפגעים.

אומרים שאנחנו עם סגולה, העם שזוכה להשגחה פרטית על כל צעד ושעל. גם האתאיסט הגדול ביותר יתחיל להאמין לכך בסופו של דבר, כי בכל זאת עם עובדות אי אפשר להתווכח… כמעט בכל יום אנחנו שומעים על נס גדול במקום אחר בארץ, לאחר עוד מחדל שיכל להוביל לאסון כבד. פעם זו מרפסת שקורסת סתם כך בצהרי היום, פעם זה מנוף שקורס במקום מרכזי, פעם זה מנוף אחר שקורס כאן באשדוד בזמן שגן הילדים היה ריק, פעם זה בניין שכמעט וקרס בגלל יסודות רעועים, פעם זה רכב שאיבד את הבלמים והתנגש בקיר, ועוד ועוד מקרים שבכל יום זוכים לכותרות גדולות, שבהן המילה נס מופיעה פעם אחר פעם.

כמה ניסים יכולים להיות? הרי בסופו של דבר יקרה כאן אסון כבד, חסר תקדים במונחים ישראליים, ורק אז כולנו נתעורר ונבין שאי אפשר להמשיך להתנהל כך במדינת החאפרים. שאישורי הבנייה של היום, בחלק מהמקרים הם האסון שמחכה לנו מחר. שעצימת העין של מקבלי ההחלטות בלא מעט נושאים ומקרים, בסופו של דבר תוביל לקטסטרופה אחת גדולה.

הבעיה הכי גדולה, שעלולה להוביל לאסון הכבד ביותר, היא הבנייה בישראל. כאן החפיפניקיות זועקת לשמיים, חוסר המקצועיות בולט כמעט בכל אתר בנייה בישראל, ובסופו של דבר כמה מפקחים בודדים צריכים להיות כמו הילד ההולנדי שסתם פירצה בסכר עם הזרת שלו, ולהיות אלה שיצליחו לעלות על כל הכשלים, ויש לא מעט כאלה.

קחו רק דוגמא קטנה, אפילו קטנה מאוד. כל מי שמסתובב בעולם רואה בוודאי את המעברים המכוסים בגגונים ומעקות לצידי פרויקטים חדשים, או את תיחום הפרויקט בצורה הרמטית ונקייה. בישראל, לעומת זאת, סביבת הבנייה מלוכלכת בדרך כלל, אין מעבר נקי להולכי רגל, תיחום הגדרות חורק ועשוי ממתכות ישנות ושבורות, וקיימת גישה לחומרי בנייה לעוברים ושבים. מכאן זה מתחיל. ברגע שנתחיל לטפל בפרטים הקטנים, חניונים לא יקרסו, המנופים יעמדו יציבים באתרי הבנייה ופועלים פשוטים שמרוויחים שכר מינימום לא יקברו תחת ההריסות.

שבת שלום!

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך